בשני קולות: ייעוץ הוליסטי וחשיבה פילוסופית
ד"ר תמר אילת-יגורי ודבורה בשארי
שני קולות
הפנִייה למתקשרות, לקוראות בכף יד ולסוגים אחרים של ייעוץ שאינם תלויי הכשרה פסיכולוגית ממוסדת, נתפסת על ידי רבים כמהלך לא רציונלי ואולי אף מסוכן עבור הנועצים. עם זאת, המחאה של אנשי מקצוע, האזהרות משרלטנות, הבוז והלעג שמופנים כלפי סוגים אלה של ייעוץ הלא ממוסד, לא הצליחו להכחיד את ההיצע או את הביקוש.
בעוד שהפרשנות והתובנות של מטפל פסיכולוג, מסתמכות ושואבות מתיאוריות –מדעיות ומוכרות, שהנחותיהן גלויות וניתנות לדיון ולביקורת – בסיטואציה של התקשור אין לאף אחד, כולל למתקשרת עצמה, אפשרות לתקף את הנאמר. יחד עם זאת, בעייתיות רבה כרוכה בעמדה המתייחסת לכל הייעוצים הלא ממוסדים כאל מקשה אחת. ישנם מגוון צורות וסגנונות של ייעוץ, שרב בהם המפריד על הדומה. עם זאת, ה"ייעוץ ההוליסטי" מוצע כאן כשם כולל לייעוץ שיש בו את המאפיינים הבאים: התייחסות רב מימדית, גופנית-מנטלית-רוחנית לבעיות הפונה; ייעוץ שמבחינה מבנית מבוסס על עקרונות הטיפול קצר המועד; ייעוץ ששפתו דומה במובנים רבים לשפת הפסיכולוגיה הנרטיבית, שבה אירועי חיים ממושמעים במבנה דמוי סיפור; ייעוץ שמטרותיו מנוסחות ברוח הפילוסופיה והפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, שנאמנות לרעיון שלפיו הקיום של כל אדם קודם למהותו, כך שהוא חופשי לעצב את חייו בהתאם להעדפותיו ומטרותיו; ייעוץ ששורשיו נטועים בגישות דתיות ובתפיסות מיסטיות.
תיאור המקרה שמובא להלן על ידי יועצת הוליסטית, דבורה בשארי, מאפשר כניסה ל"חדר העבודה" שלה ויצירת היכרות עם נושאים שמובאים לטיפולה יחד עם ההמלצות שהיא מציעה. בכך מתאפשרת הכרות מסוימת עם אופי הייעוץ ההוליסטי. בהמשך מוצג מהלך פרשני, שתכליתו בירור הרציונל וההגיון שבהכוונה של היועצת ההוליסטית, כלומר, התבוננות בסיפור המקרה בעזרת חשיבה פילוסופית אקזיסטנציאליסטית, שמתחקה אחרי השכל הישר מבחינת ההדרכה שניתנה לנועצת.
המהלך המוצע כאן הוא חלק מפרוייקט פרשני בין תחומי שבו בוחנות החתומות מעלה מצב עניינים מסוים משתי נקודות מבט שונות. מטרת הפרוייקט הזה היא להתבונן על תיאורי מקרה של ייעוץ הוליסטי משתי נקודות מבט, פנימית וחיצונית. נקודת המבט של היועצת ההוליסטית מציעה היכרות עם סוג זה של ייעוץ. נקודת המבט החיצונית מציעה הסבר רציונלי למה שמתרחש במסגרת שאינה מחוייבת לרציונליות.
תיאור המקרה של סימה
תיאור המקרה של סימה מוצג על ידי היועצת ההוליסטית בדברים הבאים:
סימה הייתה במצב רוח שפוף. כששאלתי אותה לסיבה, היא ענתה לי בדמעות "אני מתביישת בעצמי! איזו חדלת אישים אני!". ביקשתי שתספר לי מה קרה לה, והיא סיפרה שהייתה אצל קוראת בכף יד, שאמרה לה שעל פי הסימנים היא האשמה בסבל הרב שחוותה בנישואיה, כי התעלמה מעצמה ומצרכיה, הדחיקה את קשייה ולא התמודדה עם בעיותיה בכל תקופת נישואיה. לכן, לדברי הקוראת בכף יד, היא שילמה מחיר כבד, סבלה והושפלה במשך שלוש-עשרה שנות נישואיה.
סימה הוסיפה בכאב: "כולם אמרו לי זאת, חברות, בני משפחה, אנשי מקצוע, אך לא הייתי מסוגלת. לא הייתי מסוגלת לעשות דבר וחצי דבר! הייתי פשוט אפס. הייתי טיפשה".
הקשבתי קשב רב לסימה ושאלתי אם היא רוצה שאני אקרא לה בכף היד. היא ענתה: "הרי זו האמת לאמיתה". אמרתי לה: "לעיתים אנו רואים את המציאות מזווית אחת בלבד ולאמת יש תמיד צדדים נוספים". היא נעצה בי את עיניה, תוהה איזו נקודת מבט אחרת ניתן לראות.
התבוננתי בכף היד ואמרתי לה: "אני רואה כוח ועוצמה בתקופה זו ולא חולשה". סימה השיבה: "נכון, כי נלחמתי למען טובתם של ילדי" והוסיפה, "לא ויתרתי על הערך החשוב בעיני שהינו טובת ילדי. התמקדתי בהם ובטובתם. עבדתי בכמה עבודות כדי לפרנסם. דאגתי שתהיה אוירה טובה בביתי הזמנתי חברים, משפחה". כשאני מסתייעת בתקשור, אמרתי לה: "זאת הייתה הצלה עבורך. כביכול ויתרת על עצמך והתרכזת רק בילדייך, אך בזכות זה הרווחת את החשוב לך מכל והוא עתידם של ילדייך. בזכות מה שנראה לך היום כאובדן עצמיותך, ילדייך חוו קן משפחתי מגן וזכו לאהבת שניכם". הדגשתי בפניה: "מה שנראה לך כחוסר אחריות כלפי ערכייך מתברר כבחירה נכונה למען הערך החשוב לך יותר ושעליו באמת לא ויתרת. למען ערך חשוב זה חיית ונלחמת. למען האושר של ילדייך".
בהסתמך על תקשור, הוספתי עוד ואמרתי לה: "רואים את הנחישות שלך, את העוצמות הנפלאות ואת הכוחות שהתמלאת בהם לצורך זה. בזכות כך, לכל אורך הדרך גם אביהם התנהג אליהם יפה כי לא עוררת אותו למלחמה. 'הרדמת' אותו, התעלמת ממנו עד כמה שיכולת והתרכזת רק בצרכיהם של ילדייך. יותר מכך", הבהרתי, "לא היית סולחת לעצמך ולא היית מצליחה לחיות את חייך היום מתוך מלאות ושמחה, אם ילדייך היו נפגעים מהאווירה שהייתה נובעת מהזוגיות הקשה שחווית. במקום זאת, פינקת ואהבת אותם והענקת להם רווחה רגשית וכלכלית". הזכרתי לה: "ברגע שילדייך היו בשלים מבחינה רגשית וכבר לא היו חשופים לפגיעות, משמיים סייעו לך באורח ניסי להתחיל את חייך מחדש".
סימה ענתה לי במן הקלה, "נראה שהייתה זו ההשגחה האלוקית שלא התעורר בי הצורך להילחם על כבודי. כי אז הייתי מסבכת את חיי ואת חיי ילדי. למעשה התנהלתי בתקופה זו בעיקר דרך אימהותי". עניתי לה: "אנו מייחלים להשגת אושר. אך האושר ברגע ספציפי אינו בהכרח האושר עבורנו. רק הקב"ה יכול לראות ולדעת מה באמת טוב עבורנו. גם ברע יש טוב, אך אנו לא תמיד זוכים לראות זאת בכל נקודת זמן".
אורו עיניה של סימה והיא אמרה לי בהתרגשות: "נתת לי מתנה. הורדת ממני מועקה שליוותה אותי שנים. מועקה של רגשי תסכול ואשם כבדים. היום בזכותך אני יכולה לראות את הערך של התנהגותי ולא להתבייש בה יותר". סיימתי את שיחתנו ואמרתי לה: "העולם שלנו הוא עולם התיקון ועבודת ה'. לכן אל לנו לברוח מקשיים כי רק באמצעותם אנו עושים את הנדרש מאיתנו. לעיתים אנו בורחים ממצב מסוים אך לא נוכל לברוח מן המוטל עלינו והמשימות יחכו לנו גם ב'בחירות החדשות'. וכמו שדוד המלך אומר בתהילים קל"ט: 'אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך'. אין אפשרות לברוח מהמשימות שאנו נדרשים להן".
סימה נאלמה לרגע. היא נראתה מהורהרת, הביטה בי ארוכות והעירה: "כנראה שלא יכולתי לברוח מנישואים מורכבים אלו ומניסיון ההישרדות במערכת משפחתית זו. סבתי עזבה את הבית וגידלה לבד את ילדיה, אמי עזבה את אבי וגידלה אותנו לבד, ואף אני נאלצתי לגדל את ילדי לבד ועשיתי זאת בצורה הטובה ביותר".
חשיבה פילוסופית על תיאור המקרה
החשיבה הפילוסופית שמבקשת לפרש את המקרה המתואר מתמקדת בהבנת האמת שבביקורת העצמית. הכוונה היא להציע הסבר שלפיו ביקורת עצמית שיש בה מידה כזו או אחרת של צדק עדיין אינה בהכרח דיווח הוגן ומדוייק של מצב העניינים. כלומר יש משמעות ורלוונטיות להקשר ולנקודת המבט שממנה מוצגת הביקורת העצמית, ואלו יכולים להפוך את התמונה על פיה. אפשר שביקורת עצמית תתפס כנכונה מנקודת מבט מסוימת, ואילו שינוי בנקודת המבט ישנה את התמונה עד כדי כך שהביקורת העצמית תתגלה כחוטאת לאמת.
שנות נישואיה וגידול הילדים היו עבור סימה מלחמת הישרדות. היה עליה לוותר על אושרה הזוגי כדי להשיג הורות שלמה עם עצמה ואווירה משפחתית נעימה וחמימה. מלחמת ההישרדות הפרטית הסתיימה וסימה התחזקה ושיקמה את כוחה. כעת היא מתבוננת בעברה במטרה להבין את משמעותו ולהשאיר פרק זה של חייה מאחור. לשם כך היא נעזרת בקוראת בכף יד, ובאותה המידה יכולה הייתה לפנות לחברה או לייעוץ פסיכולוגי מקצועי. זה לא מקרה שדווקא בנקודה זו של חייה סימה טרודה בעברה, מתחשבנת עם התנהגותה מול עצמה ומול בעלה בזמן נישואיה. רק עכשיו, כשהנישואין הבעייתיים מאחוריה, היא יכולה להתפנות לבנייה ולשיקום של זהותה כאדם, כאישה, כבת זוג לעתיד. היא מבקשת להתחדש, ליצור לעצמה עתיד שונה. היא רוצה שהזוגיות הבאה תראה אחרת לגמרי, והיא מבינה שיהיה עליה לפעול אחרת, להשתנות. מכאן פתיחותה לביקורת ולהאשמה עצמית.
כשהיא מתבוננת לאחור, באופן שבו התפשרה על עצמה ועל יכולותיה, רצונותיה הכמוסים ושאיפותיה, סימה רואה בעיקר את מי שהיא כבר לא רוצה להיות. הנוף של עברה מלא בדפוסים ובהתנהגויות שהייתה רוצה להשיל מעל עצמה כנשל הנחש. הביקורת הפנימית שרוחשת בתוכה מזמינה את הדברים הקשים שנאמרים לה הן על ידי עצמה, והן על ידי הקוראת בכף היד. אם היא האשמה במצבה, היא גם תוכל לשנות אותו. מכאן הפתיחות של סימה לאמץ את הרעיון שיכלה במו ידיה לקצר את משך הסבל שבנישואיה. אם כבר בעבר יכלה לחשוב יותר על עצמה ופחות על אחרים, על אחת כמה וכמה היא יכולה לעשות זאת גם היום.
האם הביקורת העצמית הזו היא האמת? כן, יש בה מידה של אמת, במובן זה שכעת סימה עצמה מבקשת להשתנות ולא להתעלם מעצמה ומצרכיה. האם זו כל האמת? בודאי שלא. ביקורת, אשמה, שיפוט לחומרה, הצבעה על ליקויים – כל אלה ראויים, להבנתי, רק כל עוד תכליתם לעודד לשינוי חיובי, להפנות את המבט לכיוון חדש, שאמור לחזק, להעצים, לשפר. "אמת" שמחלישה איננה יכולה להוות אמת פסיכולוגית לאורך זמן. הטלטלה הרגשית שסימה חוותה לאחר ביקורה אצל הקוראת בכף היד היא בעלת ערך: היא העלתה על פני השטח את היכולת של סימה לתפוס את עצמה כאחראית לעברה.
האמת כואבת בגלל השינוי שהיא מחייבת בנקודת המבט ובפנימיות. אך האמת גם מחזקת ומעצימה, כפי שניכר בקריאה האחרת, באותה כף יד, שנעשתה על ידי יועצת שונה לגמרי. קריאה זו יצרה עבור סימה זווית התבוננות חדשה שתכליתה לחזק, לתמוך, לאזן את ההתבוננות בהתייחסות גם ליתרונות ולא רק לחסרונות ולמחירים.
"משמיים סייעו לך באורח ניסי להתחיל את חייך מחדש", נאמר לסימה, ובכך נפתחת עבורה מסגרת התייחסות חדשה לחייה בעבר ובעתיד. ההבנה היוצאת מן האמונה מלמדת ואולי רק מזכירה שהאדם אינו חזות הכל, שנכון להתבונן בקיום הפרטי כנוטל חלק בתכנית רחבה יותר, שבה יש סדר ותכלית ושהאמת הנגלית לאדם היא מעין הצצה אל "תכנית שמיימית".
סיכום
תיאור המקרה של סימה, כפי שהוא מוצג מנקודת מבטה של היועצת ההוליסטית, אינו מתייחס לתיאוריה מדעית מוכרת וככזה הוא לא מאפשר לחלוק על פרשנותה או לבקר המלצותיה באופן פסיכולוגי מקצועי. הייעוץ שניתן לסימה מדגיש את החשיבות שבשינוי נקודת המבט שממנה ראוי לה לבחון את הדברים, דבר שהופך לעניין עקרוני בייעוץ שניתן לה, ומסייע לה להחליף את הביקורת, בהסתכלות רחבה ומקיפה יותר על עצמה ועל חייה.
ניתן למצוא בתיאור המקרה ביטוי למאפיינים הבאים של הייעוץ ההוליסטי: התייחסות מנטלית ורוחנית לבעיות של סימה, שניכרות הן במענה למצבה הרגשי הן בהפנייתה לכוחות וגורמים "שמימיים" המעורבים בחייה; התבססות על עקרונות הטיפול קצר המועד שבאה לביטוי בראיית סיום הדיון בבעייה הנדונה כחלק משמעותי של ההתמודדות עמה; שימוש בשפת הפסיכולוגיה הנרטיבית, בניסוח הבעייה הנדונה בהקשר רחב של סיפור חייה של סימה; עיגון ההבנה העצמית של סימה ברוח הפילוסופיה והפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, בהפנייתה למטרת החיים הערכית והעקרונית שבה בחרה ושבהתאם לה פעלה; הפנייה להשגחה אלוהית והכוונה למקורות תנ"כיים המעגנים תפיסת עולם שמקנה משמעות רחבה לקיום הפרטי של סימה.
הדגש בחשיבה הפילוסופית על אודות סיפורה של סימה מושם על יכולתה להמיר את תוכן הדברים שנאמרו לה בנקודת מבט אחרת על חייה. לעניין חיוני זה היא יכולה הייתה להסתייע בגישות טיפול וייעוץ מגוונות, כאשר במקרה שלה ייעוץ הוליסטי איפשר זאת.
