שיטת ה-Freedom Technique Emotional: היסטוריה, רציונאל ויישום בפסיכותרפיה *
מאת ד"ר נורית מרכוס ומנשה כהן * *
תקציר:
שיטת EFT היא שיטה של שחרור רגשי, המשלבת בין יֶדַע אשר מגיע מתחום הרפואה הסינית בנושא חסימות אנרגטיות לבין הפסיכותראפיה המערבית. בשיטה זאת מתופף המטופל באצבעותיו על נקודות מפתח של מרידיאנים מרכזיים בגופו תוך התמקדות בבעיה ושימוש באמירות הקשורות אליה. השילוב בין התיפופים לבין תשומת-הלב לבעיה מסדיר את הזרימה האנרגטית וּמאפשר שחרור הדרגתי מהבעיה. השיטה מתוארת על רקע התפתחות זרם פסיכולוגיית האנרגיה והתפתחות הבנות עדכניות בתחום תִּפקודי המוח.
מילות מפתח: שחרור רגשי, רפואה סינית, לחץ / סטרס, טראומה, פסיכולוגית האנרגיה, EFT, TBT,
* המאמר פורסם לראשונה בכתב-העת פסיכואקטואליה (רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל), בגיליון אוקטובר 2008, עמ' 30-38.
* * ד"ר נורית מרכוס ומר מנשה כהן ממכון מכלול.
מבוא:
שיטת ה- EFT היא אחת מהטכניקות של פסיכולוגיית האנרגיה שהתפתחה בשני העשורים האחרונים. ה-EFT - או Emotional Freedom Technique - מאפשרת למשתמש בה לשפר את זרימת האנרגיה שלו בצורה פשוטה ומהירה ומביאה על-ידי כך להפחתת רמות חרדה או מתח. כשהזרמת האנרגיה נעשית תוך-כדי התמקדות בתחושה, ברגש או במחשבה ממוקדים - היא מביאה בהדרגה לנִטרוּל של נשוא הטיפול מהמתח הנלווה אליו. אפשר לראות ב-EFT שיטה יעילה ופשוטה של דה-סנסיטיזאציה. זהו כלי עזר מועיל ביותר בכל תהליך פסיכותרפויטי, כלי מקדם וממקד בעבודה בנושא דימוי עצמי, אמונות ודפוסים כמו גם בטיפול במצבים פוסט-טראומאטיים, קשיי שינה, פחדים, פוביות, סימפטומים פסיכוסומאטיים, חרדות ואף מחשבות והתנהגויות אובססיביות. בארה"ב אומצה השיטה בעשרים השנים האחרונות על-ידי פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים בדיסציפלינות נוספות והיא מֻכֶּרֶת ומקובלת כטכניקה המשתלבת במהלך פסיכותראפיה בטיפול במגוון רחב ביותר של בעיות. הטכניקה הזאת מאפשרת עבודה פורה בתנאי העבודה קצרי המועד שמכתיבה התקופה, כאשר הטיפולים נדרשים להיות יעילים וקצרים יחסית. היא מאפשרת עבודה פורה עם אנשים שאינם וורבליים, ומעצימה את המטופל בְּדרך המאפשרת עבודה עצמאית מֵעֵבֶר לַפְּגישות הטיפוליות ולאחר סיום הטיפול.
המאמר מתחיל בסקירה של התפתחות פסיכולוגיית האנרגיה על רקע ההתפתחויות בחקר המוח והחתירה לטיפולים קצרי מועד. חלקו השני מוקדש לתיאור טכניקת ה-EFT ושילובה בתהליכי פסיכותראפיה מקובלים. הוא מסתיים באִזכור האפשרות להנחיל את הכלי לאוכלוסיות במצבי לחץ וטראומה המוניים.
שורשי פסיכולוגיית האנרגיה:
הספרות המקצועית העדכנית מבחינה בין רפואת האנרגיה - "energy medicine" לבין פסיכולוגיית האנרגיה - "energy psychology". השיטות של רפואת האנרגיה מטפלות בשדה האנרגיה ללא הֶקְשֵׁר של טיפול פסיכולוגי ומטרתן לשפר את זרימת האנרגיה. כך באקופונקטורה, טאי-צ'י, צ'י-גונג, יוגה, רייקי, מדיטאציה ועוד. שיטות פסיכולוגיית האנרגיה, במובחן מהן, הן אותן שיטות המטפלות בשדה האנרגיה בתוך טיפול פסיכולוגי במטרה לפוגג סימפטומים נפשיים, בהן EMDR, TFT, EFT ואחרות.
כמעט כל תיאוריה וכל שיטה מתפתחת מתוך התנסות אישית. Nabudripad (1989) מספרת במבוא לספרה כי כאישה צעירה סבלה מאין-ספור אלרגיות. באותה תקופה למדו היא ובעלה אקופונקטורה. יום אחד הגיעו הביתה לאחר לימודיהם והיא נכנסה למטבח להכין ארוחה. בין הַיֶּתֶר קילפה גזר, שהכינה לבני הבית האחרים. היא לא התכוונה לאכול ממנו, כיוון שהיתה אלרגית לגזר. למגינת ליבה קיבלה תגובה אלרגית קשה. היא הזעיקה את בעלה, נשכבה על המיטה, והוא טיפל בה על-ידי דיקור. כשהתאוששה וקמה ראתה לתדהמתה ששכבה על קליפת גזר. היא התפלאה מכך שחזרה לאיתנה "בנוכחות" האלרגן ושאלה את עצמה איך התאפשר הדבר. לבסוף עלתה בה ההשערה כי יצירת מצב חדש של זרימה אנרגטית טובה בנוכחות האלרגן. ייתכן שהמערכת החיסונית זיהתה בטעות את הגזר כ"אויב". מתוך רצון לבדוק את ההשערה התגברה למחרת על פחדיה, אכלה גזר - ולשמחתה הרבה לא היתה לה תגובה אלרגית.
בימים ובשבועות שלאחר מכן טיפלו בני הזוג במגוון אלרגיות שלה עצמה ומצבה השתפר פלאים. מכאן פיתחה את שיטת NAET או Nabudripad Allergy Elimination Therapy לטיפול באלרגיה, שבה טיפלה ואותה לימדה. היא שילבה אִבחון של אלרגנים באמצעות מבחן השרירים מהקינסיולוגיה וטיפול בהם על-ידי הזרמת אנרגיה. בשלבים הראשונים נעשתה הזרמת האנרגיה באמצעות דיקור, ובהמשך - על-ידי תיפופים לאורך שני צידי עמוד השדרה. היא טיפלה באלרגיות גופניות ובמה שהיא כינתה "אלרגיות נפשיות", כמו אלרגיות בין אנשים, בין אֵם לתינוקה ובין אישה בְּהֵרָיוֹן לבין העֻבָּר שלה במקרים של הקאות קשות בַּהֵרָיוֹן. שיטת NAET מסווגת היום כאחת מטכניקות הרפואה האנרגטית.
אחד מתלמידיה של Nabudripad היה הפסיכולוג הקליני Callahan (19961991,). היכרותו עם השיטה העלתה בו את המחשבה שייתכן שאפשר להתייחס לתופעות נפשיות (כמו תגובות פוסט-טראומאטיות, פחדים, חרדוֹת ואמוּנוֹת שליליות) כאל אלרגנים ו"לנטרל" תופעות נפשיות אלו על-ידי הזרמת אנרגיה. הוא פיתח את שיטת TFT או Thought Field Therapy, בה לומד המטַפֵּל לזהות את המרידיאנים שבהם חסומה האנרגיה בעזרת מבחן השריר הלקוח מהקינסיולוגיה, ובהתאם לְאבחון זה הוא מדריך את המטופל לתופף על נקודות מפתח של המרידיאנים החסומים. קלהאן הצליח לעזור לאנשים רבים להשתחרר בעזרת הטכניקה הזאת מסימפטומים מעיקים, לעיתים תוך התערבות טיפולית ממוקדת וקצרה ביותר.
שיטת ה- EFT או Emotional Freedom Technique היא פיתוח של Craig (1998), תלמידו של Callahan, מתוך ה- TFT. Craig חיפש כל ימיו שיטות יעילות המאפשרות שינוי רגשי. שיטת ה- EFT שהגה נועדה לפַשט את תהליך הטיפול שגילה Callahan ולאפשר את הפצת הטכניקה לקהלים נרחבים שאין להם הכשרה בקינסיולוגיה וברפואה סינית. שיטות ה- TFT וה-EFT המסווגות כיום כשיטות בפסיכולוגיית האנרגיה תתוארנה בפירוט בהמשך.
מבט קצר על המושג "אנרגיה":
ביטויים כמו "הוא אדם אנרגטי", "היא מקרינה אנרגיה נעימה", "האנרגיה כאן לא טובה" שגורים בפי כל. כולנו מכירים תחושות של זרימה אנרגטית ותחושות של תקיעוּת, תחושה שאנחנו טעונים אנרגיה או מרוקנים. אך אף-על פי שהתחושות מֻכָּרוֹת וביטויין שגור בשפה - האנרגיה בתחום הגוף-נפש היא מושג חמקמק וקשה לתיאור ובודאי להגדרה.
על-פי איינשטיין, אנרגיה היא הרמה הבסיסית ביותר של הקיום, כך שמבחינה מהותית אפשר לצמצם כל דבר במציאות החומרית שלנו לאנרגיה בצורותיה השונות ואפשר גם למדוד אותה. ברמה היישומית קיימות לפחות בינתיים אנרגיות שאי-אפשר לזהותן ולמדוד אותן בעזרת הכלים הקיימים עד כה.
נראה כי מה שאנו מכנים על-פי המינוח המערבי בשם "אנרגיה" בהקשר של עולם החי והצומח בכלל והאדם בפרט נקרא אצל הסינים צ'י (qi/chi) ואצל ההודים - פרנה (prana). אף-על-פי שלא קיים תרגום מדויק למונח צ'י או פרנה, נהוג לתפוס אותו כָּאנרגיה של כוח החיים. ניסיון להבין הבנה מדויקת יותר של כוח חיים זה מוביל לפרדוקס: אפשר לתפוס את הצ'י כחומר הנמצא על סף הפיכתו לאנרגיה או כאנרגיה הנמצאת על סף הפיכתה לחומר. אנרגיית הצ'י נמצאת במערכת הגוף-נפש בכל זמן נתון בהרמוניה/דיסהרמוניה דינאמית או באיזון/אי-איזון. מנקודת המבט הסינית, מחלה מתרחשת כאשר קיימת דיסהרמוניה במערכת האנרגטית של איבר מסוים או בתוך הרשת האנרגטית (רשת המרידיאנים) של הגוף, שדרכה זורם הצ'י.
לפיכך, התפיסה המזרחית בנוגע לריפוי שונה מהתפיסה המערבית: הרפואה והמחקר המערביים מחפשים את הגורם המונח בבסיס הסימפטומים הבריאותיים, ואילו הרפואה והמחקר במזרח אסיה מחפשים קשרים ותבניות במסגרת המצב הפיזי והפסיכולוגי הכולל של האינדיווידואל. המשימה שלהם היא לאַבחן את טבעה של הדיסהרמוניה אשר חוסמת את הצ'י, ובכך גורמת לסימפטומים ולמחלות. הריפוי על-פי תפיסה זאת הוא על-ידי תיקון חוסר האיזון או הדיסהרמוניה, על-מנת שהצ'י שהוא הגורם לתפקוד הרמוני בגוף-ובנפש יוכל לזרום מחדש בחופשיות.
שיטות הריפוי האלטרנטיביות המוכרות (כגון אקופונקטורה, טאי-צ'י, צ'י-גונג, יוגה, רייקי ומדיטאציה), היוצאות מתוך תפיסת עולם זאת ומטרתן לשפר את זרימת האנרגיה, הצ'י (qi/chi) או הפרנה (prana), מסווגות בספרות העדכנית כ"רפואת האנרגיה" - energy medicine. בעשרות השנים האחרונות עולה ומתפתח בצד רפואת האנרגיה גם תחום פסיכולוגיית האנרגיה, ששמה לה למטרה לזהות את המצבים הנפשיים החוסמים את הזרימה האנרגטית ולטפל בשיפור הזרימה.
פסיכולוגיית האנרגיה:
לַמושג "אנרגיה" יש תשתית רעיונית אצל פרויד דרך מושג ה"ליבידו", "האנרגיה המינית/נפשית", "אנרגיית החיים". ויליאם רייך פיתח את המונח והמשיג אותו כמימד אנרגטי גלוי - "אורגונומי". הוא ערך טיפולים נפשיים תוך התבוננות בתנועת האנרגיה או חסימתה וסייע להעצים את תנועת האורגונומי אצל מטופליו. מאז התאזרח מושג האנרגיה בתודעה ובפרקטיקה של מטפלים שונים במרווחים שבין גוף לבין נפש.
כפי שכבר ציינו, זוכה ההיבט האנרגטי במזרח לתשומת-לב מרכזית והוא הבסיס להבנה של תִּפקוּד תקין או הפרעה בַּתפקוד הפיסי. כל בעיה גופנית מצביעה על חוסר איזון אנרגטי. הטיפול נועד להשיב את האיזון ועל-ידי כך להחזיר את החולה לְתפקוד מלא. בתפיסה המזרחית הקלאסית אין התייחסות להיבט הנפשי/רגשי, שכן הוא נתפס כתוצר משני של המצב האנרגטי.
אפשר לראות בשימוש במושג "אנרגיה" דרך מקבילה להסתכלות על תופעות נפשיות. כך, לדוגמה, מקבילות "חסימות אנרגטיות" ל"עכבות רגשיות" המחזקות זו את זו במעגל משוב שלילי. המונח "הפרעה" מתאר קֶצֶר במעגלי משוב חיוביים, מצב שבו המערכות משתבשות, נוצרת הפרעה בסדר הדברים, ORDER-DIS, האדם עוסק בתגובות חירום של הישרדות במצבי חיים רגילים, ואינו מצליח לחוות את החיים ולקחת בהם חלק פעיל.
רוב הגישות הפסיכולוגיות מניחות ששורשי בעיות רגשיות נעוצים באירועים טראומאטיים או ב"עניינים" לא סגורים מֵעברוֹ של המטופל. ההתנהגות ההגנתית החוזרת ונשנית המתעוררת כתגובה יוצרת ניתוקים בין מחשבות-רגשות-תחושות ומקבעת אותם. Levine&Luder (2000) סורקים מחקרים של השנים האחרונות על תפקוד המוח, המורים על כך שלבעיות רגשיות יש ייצוג נוירולוגי במוח. נראה כי כל מחשבה-הרגשה-התנהגות החוזרת על עצמה יוצרת דפוסים ומעגלים מחשבתיים, רגשיים ותחושתיים, המשאירים רישום ברמה הפיזית ויוצרים תדפיסים אנרגטיים.
Gallo, חוקר, מטפל ויוצר המונח "פסיכולוגית האנרגיה" כותב (1999): "הנחת היסוד של פסיכולוגיית האנרגיה היא שבכל תפקוד פסיכולוגי מעורבים קוגניציה, רגש, כימיה, נוירולוגיה, גנטיקה, גורמים סביבתיים ורובד ביו-אנרגטי. פסיכולוגית האנרגיה עוסקת ביחסי הגומלין בין מערכות ביו-אנרגטיות אלו לבין רגש, חשיבה, התנהגות ובריאות". Gallo (2005) פורש את יריעת קשרי הגומלין בין המערכות, ומסכם: "ככל שיודע המדע היום כוללות מערכות ביו-אנרגטיות אלו את הפעילות החשמלית של מערכת העצבים ושל הלב, המרידיאנים, הביו-פוטונים, הביו-שדות ועוד." על-פי הבנתו, יכולות בעיות פסיכולוגיות להיות פונקציה של מערכות אנרגיה או שדות אנרגיה. כפי שכבר הוזכר, Levine&Luder (2000) מתבססים על חקר המוח ומסבירים כי לבעיות רגשיות יש ייצוג נוירולוגי במוח. הגירוי המכאני של הקולטנים העצביים מוביל דרך שרשרת מערכות נוירולוגיות אל האמיגדלה, ההיפוקמפוס ומבנים נוספים שבהם מיוצגות הבעיות הרגשיות. מתוך הידיעה של אופן היווצרות הייצוג במוח אפשר להבין גם את אופן הטיפול בו: גירויים עדינים מאפשרים לפוגג את האימפקט שיצר גירוי חזק מדי בעבר.
Phillips (2000), פסיכולוגית קלינית בעלת רקע דינאמי, מסתמכת על עבודתו שלGallo וכותבת בספרה המרתק: "הניסיון האישי שלי לגבי יישומים של תיאוריות האנרגיה בתחום הפסיכולוגיה הוביל אותי למסקנה שבעיות קליניות רבות יכולות להיפתר באמצעות עבודה עם האנרגיות העדינות של הגוף." תחת המושג של פסיכולוגיית האנרגיה כוללת פיליפס טווח רחב של שיטות, בהן EMDR, היפנוזה, עבודה עם בדימויים, טיפול ממוקד גוף ו - TFT. מתוך עבודה עם אחדות מטכניקות אלו מציעה Phillips את האפשרות של שזירה יחד של טכניקות (modalities): "שילוב בין טכנולוגיות יכול להציע לאנשים מסוימים טיפול פסיכולוגי ממוקד, דינאמי ואפקטיבי ביותר לפתרון בעיות בריאות מורכבות. למרות שהכוח/הפוטנציאל של כל שיטה מובחן, הסינתזה ביניהן עשויה להגדיל את השפעותיהן." היא כותבת ששילובים אלה עשויים לעזור במיוחד בהרחבת אפשרויות הריפוי בעבור מטופלים שאינם מגיבים לאף גישה בודדת. כך השימוש בטכניקות שונות של הרפָּיָה, דמיון והיפנוזה יכול לתרום לרגיעה, המאפשרת למטופל להיות קשוב יותר לעצמו; EMDR יכול לאפשר גישה מהירה לתכנים חבויים ולעיבודם; TFT ו-EFT תורמים להפחתה מהירה של חרדה, ועל-ידי כך מאפשרים נגישות לתכנים נוספים; טיפול ממוקד גוף (SE) יכול להיות דרך המלך להתפייסות עם הגוף, כשמדובר בטראומות גופניות, וכיו"ב.
בהסתמך על התפתחויות בחקר קשרי הגומלין בין תפקוד המוח לבין התפקודים הרגשיים, מסביר סרוואן - שרייבר (2003) מדוע במקרים טיפוליים רבים יעיל יותר להשתמש בשיטות המכוונות ישירות אל הגוף במקום בשיטות המסתמכות בעיקר על הדיבור ועל ההיגיון. הוא מסביר שבתוך המוח מצוי "מוח רגשי" שהוא "מוח בתוך מוח". צורתו של מוח זה, אופן ארגון התאים בתוכו והתכונות הביו-כימיות שלו שונות משל שאר הניאו-קורטקס (מקומם של הדיבור והמחשבה). המוח הרגשי פועל לעיתים קרובות בנפרד מהניאו-קורטקס ולחשיבה יש רק השפעה מוגבלת ביותר עליו. בהמשך הוא מסביר כי: א. המוח הרגשי מפקח על כל מה שמסדיר את תחושת הנוחות הפסיכולוגית וחלק גדול מהפיזיולוגיה של הגוף (תפקוד הלב, לחץ-הדם, ההורמונים, מערכת העיכול והמערכת החיסונית); ב. ההפרעות הרגשיות הן תוצאה של הפרעות תפקוד של המוח הרגשי. הפרעות תפקוד אלה נובעות מחוויות כואבות מן העבר, שנחקקו לתמיד במוח הרגשי, וממשיכות לשלוט בתחושות ובהתנהגות לאורך השנים; ג. התפקיד העיקרי של הפסיכותרפיסט הוא "לתכנת מחדש" את המוח הרגשי, כך שיגיב על ההווה במקום לחזור ולהגיב לתסריטים מן העבר. לשם כך יעיל יותר בדרך-כלל להשתמש בשיטות הפועלות באמצעות הגוף, שכן הן משפיעות ישירות על המוח הרגשי.
שיטת ה- TFT: Callahan (1996), הפסיכולוג הקליני שלמד אצל Nabudripad (1989) ובהמשך דרכו פיתח את ה- Thought Field Therapy, השתמש בתחילת דרכו בשיטות מסורתיות של פסיכותראפיה. פריצת דרך בעבודתו התרחשה כאשר הוא טיפל במרי, מטופלת שסבלה מפוביה מתמשכת ממים, שממנה לא הצליחה להשתחרר באמצעות טיפול קוגניטיבי, היפנוזה ודה-סנסיטיזאציה. Callahan, שהתוודע באותה תקופה למבחן השרירים הקינסיולוגי ול- NAT, החליט לנסות גישה זאת. הוא ביקש ממרי לחשוב על מים בשעה שבדק את הזרימה האנרגטית במרידיאנים השונים. הוא גילה שמרידיאן הבטן אינו מאוזן, ואז ביקש ממנה להמשיך לחשוב על מים בעודו מקיש בשתי אצבעותיו על השקע מתחת לעיניה, איזור, אשר על-פי המפות של הרפואה הסינית, קשור למערכת האנרגטית של מרידיאן הבטן. תוך דקות ספורות, ציינה מרי שאינה מרגישה עוד פחד ממים וזמן קצר לאחר מכן קפצה בשמחה לבריכה. Callahan הסביר שהריפוי של מרי התרחש כתוצאה מאיזון מחדש של מרידיאן הבטן באמצעות ההקשה על אחת מנקודות המרידיאנים המשמעותיות, בשעה ששדה המחשבה שלה הכיל מוּדעוּת לפחד שלה ממים.
Callahan המשיך לחקור קשרים בין המערכת האנרגטית המרידיאנית לבין דחק פסיכולוגי. הוא גילה שלא כל מטופל עם סימפטומים של פוביה הגיב לאותו טיפול כמו מרי. לבסוף הוא הבין שקונפיגורציות שונות של פוביות קשורות להפרעות במרידיאנים שונים ומצריכות הקשות באופנים שונים. תגליות אלו הגיעו לשיאן בתיאוריה שלו - שעל-פיה הרצף או הַסֵּדֶר שעל-פיו מתופפים על מרידיאנים שונים הכרחי לריפוי מוצלח כמו גם איתור המיקום המדויק על כל מרידיאן שעליו יש לתופף. במהלך עבודתו עם מאות מטופלים ועם מגוון סימפטומים הוא פיתח סדרות של הקשות על נקודות שונות לאורך המרידיאנים.
שיטת ה- TFT, שפיתח Callahan מתוך מאות התנסויות טיפוליות מוצלחות נועדה לאבחן ולטפל בשדה המחשבה הקשור לסימפטום גופני-נפשי ספציפי. לאחר אבחון המרידיאנים שהזרימה בהם אינה מלאה מתבקשים המטופלים לתופף בעדינות בשתי אצבעות על נקודות אנרגיה נבחרות לאורך מרידיאנים שונים בגופם בסדר רציף המוגדר מראש.
השימוש במרידיאנים קושר את ה- TFT למורשת ההילינג של הרפואה הסינית העתיקה, והפרוטוקולים הקלים לשימוש של תיפופים הופכים את התראפיה לכזאת שהמטופל יכול לבצע בעצמו. הקושי העיקרי של השיטה, כפי שמציין Callahan, הוא שהאפקטיביות שלה תלויה בנכונות של המטופלים להשתמש בה באופן עקבי ואינטנסיבי, לעיתים על-פני תקופת זמן ארוכה. לאנשים רבים, רמה כזו של אחריות היא כבדה מידי וקשה ליישום.
שיטת ה- EFT: Craig(1998) למד אצל Callahan ובהמשך פיתח מתוך ה-TFT טכניקה פשוטה יותר, שאינה דורשת יֶדַע נרחב ברפואה סינית. ב-EFT נעשה שימוש ב"מתכון" בסיסי אחד של הקשות לטיפול בכל בעיה, נפשית או פיזית. הרציונאל של Craig הוא שאפשר לטפל במרבית הבעיות ללא אבחון מדויק - על-ידי הכללת כל המרידיאנים המרכזיים ב"מתכון". מדובר בקיצור דרך שנועד להעצים מטפלים ומטופלים בטכניקה יעילה, ללא הכשרה ארוכה. השיטה מציעה תקווה לאנשים שהפסיכותראפיות הוותיקות אינן מביאות להם מרפא וכן לאותם אנשים שפסיכותראפיה אינה נגישה להם. בדומה ל-TFT יש מצבים שנפתרים באמצעות טיפול קצר ביותר ויש מצבים שהטיפול בהם דורש התמדה.
שיטת TBT:Tapping and Breathing Technique - טכניקה דומה בעקרונותיה, העושה שימוש בהזרמת אנרגיה והקשבה לנשימה תוך-כדי תהליכים של אסוציאציות חופשיות במהלך הטיפול הנפשי. היא פותחה על-ידי אחד המחברים [כהן, 2007א; כהן, 2007ב]. השיטה נעזרת בתיפוף עצמי על הירכיים ובהקשבה לנשימה לשם כניסה להרפָּיָה, ומאפשרת הקשבה פשוטה לגוף והתמקדות בעקר תוך-כדי רגיעה ונינוחות.
שילוב טכניקת ה- EFT בתהליך הפסיכותראפיה:
המפגש הראשוני עם טכניקת ה-EFT מעלה הסתייגות, שכן הטכניקה הזאת נראית פשוטה מִדי, במיוחד בעיני מטפלים, המביאים איתם מטען דינאמי עשיר. התרשמויות ראשוניות מהמפגש עם השיטה הוצגו במאמר קודם [מרכוס, 2006]. כשמנסים לעבוד בַּשיטה בדרך של עבודה עצמית, גם אם הניסיון נעשה מתוך אי רצון וחוסר אמונה, יש לה בדרך-כלל אפקט מיידי. מכאן מתחילה הדרך של שימוש בטכניקה לטיפול עצמי עד לרכישת מיומנות וביטחון בה. רק אז, בצעדים הססניים ראשונים, אפשר להתחיל בשזירת הטכניקה בתוך השיח הטיפולי. כמו ברכישת כל כלי חדש, רק בהדרגה מתהווה ההבנה של מגוון אפשרויות היישום ומתפתחת המיומנות. ככל שההתנסות רבה יותר, מתגלה הכלי כמועיל יותר ומאפשר עבודה יעילה, ממוקדת ונעימה למטופל ולמטפל. מתוך התנסות ממושכת עם הכלי ויעילותו אנו מרגישים צורך ואפילו שליחות להביא את השיטה לקהלי מטפלים ומטופלים.
טכניקת ה-EFT מהווה, כאמור, שילוב מעניין בין מזרח ובין מערב. מדובר בשיטה של טיפול בגוף-נפש, המתבססת על הַיֶּדַע הקיים ברפואה הסינית לגבי מיקומם של ערוצי האנרגיה, המרידיאנים. במהלך הטיפול המטופל מתופף בתיפוף עצמי פשוט באמצעות האצבעות על נקודות מפתח של מרדיאנים מרכזיים. הנקישות יכולות להיות קלות או חזקות יותר, מהירוֹת או איטיוֹת, בהתאם לתחושה ולַזרימה הטבעית של האדם. במהלך ההתנסות של המטופל בשיטה הוא לומד להקשיב לזרימת האנרגיה ומאתר את אותן נקודות שהנקישה עליהן מסייעת לו במיוחד. על-ידי כך יכול המטופל לשפר את זרימת האנרגיה שלו בצורה פשוטה ומהירה יחסית, המביאה לשינוי בתחושה לכיוון של הקלה, נשימה פתוחה יותר, הרגשה טובה יותר. כשהזרמת האנרגיה נעשית תוך-כדי התמקדות בתחושה, ברגש או במחשבה היא מביאה בהדרגה לנטרול של נשוא הטיפול מהמתח שנלווה אליו. מהיבט זה אפשר לראות ב- EFT שיטה יעילה ופשוטה של דה-סנסיטיזאציה. כאשר נשוא הטיפול ממוקד - יש לטיפול אפקט מיידי.
תהליך העבודה: תוך-כדי פגישה מתאר המטופל מצוקה שהוא סובל ממנה. למשל, הוא מוטרד מפחד קהל, מראיון קבלה לעבודה, מפחד טיסה, מקשיי שינה, מהרגשת כעס על בן זוג, מסיוטים ופלשבקים מאירוע טראומאטי ועוד כיוצא באלה. המטפל מכוון אותו לשים לב לתחושה, לרגש או למחשבה הקיימים בו ברגע הנוכחי. המטפל והמטופל מנסחים יחד אמירה ממוקדת המתייחסת לתחושה, הרגשה או מחשבה שזוהתה, למשל: "אני פוחד מהראיון מחר". מיד אחר-כך מתחילים המטפל והמטופל בסבב הקשות על מרידיאנים (כל אחד על עצמו) תוך כדי התמקדות בנשוא הטיפול - על-ידי אמירה חוזרת של המשפט בכל נקודת תיפוף. עם סיום סבב נקישות ואמירות המתמקד בנשוא הטיפול שזוהה, מתבקש המטופל לחזור ולהקשיב לעצמו ולגופו במטרה לזהות את תחושתו/ הרגשתו/ מחשבותיו ברגע הנוכחי. מתוך התבוננות זאת פנימה מתנסח הנשוא של סבב הטיפול הבא. זהו תהליך של זיהוי דינאמי-מתפתח של תחושות, רגשות ותכנים העולים שִׁכבה אחר שִׁכבה, כאמור, תוך-כדי התמקדות בנשוא הטיפול ושימוש באמירות ממוקדות.
כל סבב תיפופים מתחיל עם משפט חיווי [[affirmation המבטא אמירה חיובית של המטופל על עצמו. נוסח מסוג זה עשוי להיות: "אני אוהב ומעריך את עצמי אף-על-פי שאני פוחד מהראיון... /כועס... /חסר ביטחון... /סובל מבעיות שינה.. וכיו"ב ". כלומר - לאמירות המתלוות לנקישות יש נוסח קבוע המורכב משני חלקים: הבעת התייחסות עצמית חיובית בצד התמקדות בנשוא הקושי שזוהה. אמירות אלו משקפות מֶסֶר של איחוד הניגודים, של קיום החיובי בצד הבעייתי אצל כל אחד ובכל מצב. כאשר המשימה של ביטוי דבר-מה חיובי כלפי העצמי נתקלת בהתנגדות, כפי שקורה לעיתים קרובות, מטופלת התנגדות זאת על-ידי סבבים של עבודת EFT שבהם מוזרמת האנרגיה בנוכחות אמירה ממקדת בנושא ההתנגדות, כגון: "משתדל לכבד את עצמי, למרות שאני לא אוהב ולא מכבד את עצמי". לאחר סבב כזה נעשית התבוננות מחודשת בתחושות-רגשות-מחשבות שעולות והתבוננות זאת מטווה את המשך התהליך.
לעיתים קרובות, בעקבות סבב תיפוף המתמקד בסימפטום, עולה רובד נוסף או פן אחר של בעיה. נראה כי סימפטומים מהווים לעתים קרובות שכבה עליונה שמתחתיה מסתתרות שכבות נוספות של מחשבות ואמונות שליליות/מגבילות. על-ידי התיפוף המתמקד בנושא אחד, "מתפנה" אותו נושא ועולה הנושא הבא. כל סבב טיפול מתמקד באמונה אחת או בפן אחד של אמונה, וכשפן אחד מתפנה - עולה הפן הבא. הדבר דומה לַממצאים המפתיעים, המתגלים תוך-כדי חפירה ארכיאולוגית בתל, כאשר חשיפה של כל שכבה מאפשרת את הגישה לשכבה הנמצאת מתחתיה. באופן זה יכולה שיטת ה-EFT להוות גם שיטה המשלימה את ה-CBT, ומאפשרת שחרור של מחשבות ואמונות משדה האנרגיה.
זיהוי ושחרור האמונות המצויות מאחורי הסימפטום הוא חלק מרכזי בתהליך השחרור הרגשי. באופן זה הופכת הטכניקה לגשר אל עבודה טיפולית מעמיקה בשורשי הבעיה. זיהוי אמונות היסוד המכשילות/שליליות נעשה, כמו בכל טיפול, על-ידי הקשבה באמצעות "האוזן השלישית" לתמליל האסוציאטיבי המתפתח. להלן דוגמות אחדות של אמונות או הנחות סמויות, העולות תוך-כדי האינטראקציה : אני לא באמת אוהב את עצמי; אי אפשר לסמוך על גברים; אם אצא מהבית לטיול יקרה...; אני מלא פחדים; לא מאמינה שאמצא בן זוג...; אין לי זכות קיום; החיים הם נטל; רק בעבודה קשה אפשר להצליח [ואני לא כזה שמשקיע[........
Craig משתמש לתיאור התהליך במטאפורה של "פתיחת דלתות". לדבריו, המטפל ב-EFT מתמחה בהקשבה לדלת הנפתחת, המאפשרת את המעבר מתחושה-הרגשה-מחשבה אחת לזאת שעולה אחריה. כך מאפשרת טכניקת EFT לפתוח את הדלת לשכבות עומק שונות בהוויה ובחוויה של המטופל ולסלול את הדרך להסתכלות דינאמית בזכרונות, באמונות ובדפוסים שהזינו את הסימפטומים, שהביאו אותו לטיפול.
פן נוסף בעבודה הטיפולית דרך EFT הוא הטיפול בהתנגדויות. המטופל לומד את הטכניקה ונהיה שותף פעיל בעשייה. העשייה הפעילה מאפשרת, לעיתים קרובות, עקיפה של דפוסי ההגנה, הנוטים לעלות במלוא כוחם בדיאלוג המילולי ובמרחב הפסיכו-דינאמי. השימוש בטכניקה מאפשר ביטוי ישיר של התנגדויות, והזרמת האנרגיה מפרקת מהן בהדרגה את המטען הרגשי שלהן. כשההגנות מאבדות מעוצמתן הן נהיות פחות פעילות בשימור הסימפטומים.
גם כשעולים ספקות לגבי הטכניקה ["התנגדות", לפי המסורת הפסיכו-דינאמית], כמו מחשבות שזהו טיפול מוזר או בלתי מתקבל על הדעת - מתייחסים אליהן באמצעות אותו תהליך של הזרמת אנרגיה תוך-כדי התמקדות בספקות למיניהם, ובהמשך שמים לב לתחושות, למחשבות ולרגשות נוספים העולים מתוך השטף האסוציאטיבי. אלה מביאים לעיתים קרובות לבניית משפטים, המעלים חיוך על שפתי המטפל והמטופל ומכניסים קלילוּת לתהליך. ביטוי ישיר של הספקות לגבי המטפל והשיטה יכול לשחרר באופן עקיף מעט מהספק והחשדנות ביחסים עם אנשים ולאפשר קלילות והומור, ואלה מניעים מעגלי משוב חיובי.
התהליך מסתיים רק כשנוצרת הרגשה טובה של רוגע וחיוניות. כל עוד נותר מתח, דיכאון, עצב או כל תחושה קשה אחרת - לא הסתיים התהליך. לפיכך, אין פגישה טיפולית שהמטופל יוצא ממנה עמוס רגשות כבדים. לא תמיד אפשר "לשחרר" בעיה בפרק הזמן הקצוב של פגישה. במקרים אלה מתכווננים אל הסיום דקות אחדות לפני שמסתיימת הפגישה, ומזרימים אנרגיה תוך התמקדות בתחושה-הרגשה עכשווית. שחרור תחושות, רגשות ומחשבות משדה האנרגיה עשוי להביא לעלייה ברמת האנרגיה או לחלופין - לעייפות גדולה.
טכניקת ה-EFT מעודדת התבוננות פנימה. המטופל מתבקש שוב-ושוב לשים לב אל מה שהוא חווה ברגע ההווה - מה הוא חש-מרגיש-חושב. בעקבות סבבים אחדים של תיפופים מתמקד המטופל בהדרגה יותר-ויותר ברגע ההווה ובחוויה (לעומת הדיבור על...) ונוצר מרחב רב יותר להקשבה, להרפָּיָה, להתבוננות ולביטוי עצמי. במהלך הפגישה נוצרת התרופפות הקריסטליזאציה של הבעיה בניסוח המוקדם שלה על-ידי המטופל. כך - "אני לא יודע מה אני רוצה" יכול להשתנות ל"אני פוחד מתלות", ל"אני מפחד", ל"אחותי יודעת מה היא רוצה" או לכל "רשומון' אחר. התפתחות כזאת היא ביטוי לשחרור רגשי ואסוציאטיבי, ונותנת למטפל ולמטופל חוויה של נגיעה משמעותית.
לאחר התבוננות פנימה עוברים לפן של עשייה - בטכניקה של הזרמת האנרגיה. הטכניקה פשוטה ומאפשרת עשייה עצמאית של המטופל תוך-כדי שיתוף פעולה אקטיבי בין המטופל לבין המטפל. יש בה פרוטוקול ברור של עשייה, וככזו היא מדברת אל כל אותם אנשים הנאחזים בדרכים קבועות וידועות. הטכניקה הברורה מאפשרת עבודה עניינית מאוד. המטופל והמטפל רתומים יחד לבצוע משימה. גם המטפל האקטיבי אינו יושב מהצד, אלא מתופף על עצמו, מעורר לחשיבה משותפת לקראת מציאת ההיגד הבא המתאים למטופל.
וקיים גם פן של העצמה. מכיוון שמדובר בטכניקה קלה ליישום, הזמינה למטופל בכל עת, היא מחזקת את התחושה שמוקד השליטה נמצא בידיו. באופן זה היא תומכת משמעותית בתחושת המסוגלוּת של המטופל במגוון רחב של סיטואציות חיים.
הפרוטוקול הברור עם פן העשייה ופן ההתבוננות והמעברים הקצביים ביניהם מאפשר גם לאנשים שמאוד קשה להם להתבונן פנימה - לעצור לרגע ולדווח על תחושותיהם מבלי להרגיש מאוימים.
אפשר לשזור את טכניקת ה-EFT בתוך פגישה שמהותה שיח, והיא מאפשרת תנועה הלוך-ושוב בין דיאלוג לבין עבודה בטכניקה. הפסיכותרפיסט המנוסה יודע לתת מקום לתהליכים איטיים של הטמעת השינוי וללוות, כמו בכל טיפול, את הבנייה והאימוץ של דרכים חדשות בהתמודדות ובהתייחסות למשימות ולדילמות של המטופל. השחרור מִתקיעוּת מאפשר הרגשה של חופש ותחושת אוטונומיה שהם המטרה הבסיסית של כל טיפול וכל חתירה להתפתחות נפשית ורוחנית.
EFT במצבי סטרס וטראומה קולקטיביים:
טכניקת ה-EFT מאפשרת הפחתת חרדה, פחד ומתח ברגעי מצוקה ובמצבים טראומאטיים "טריים". אפשר ליישמה במגוון רחב ביותר של רגעי מצוקה, כדי להחזיר את האיזון ולהפחית טראומטיזאציה מצטברת. מכיוון שמדובר בטכניקה פשוטה ללמידה וקלה ליישום לילדים ולמבוגרים כאחד דמויות סמכות בקהילה כמו מורים ומדריכים יכולות להנחיל אותה לקבוצות באוכלוסייה. גם כאן, היכולת ליישם את הטכניקה באופן עצמאי תורמת להעצמה ולהגברת תחושת המסוגלוּת בקרב פרטים באותן אוכלוסיות.
מחקר:
הספרות המקצועית מכילה תיאורי מקרים רבים ומגוונים וכן מחקרים כמותיים אחדים שבדקו את היעילות של שיטת ה- EFT. תיאורי המקרים מציגים שיפור משמעותי אצל חלק ניכר מן המטופלים. במחקר שבדק עכברי מעבדה הוכחה שיטת EFT כיעילה סטאטיסטית בהפחתת חרדה (Wells ואחרים, 2003). יישום השיטה הביא להפחתת רמת לחץ נפשי לאורך זמן אצל משתתפי סדנה (Rowe,2008). טיפול EFT הוכיח את עצמו כיעיל גם בהתאוששות מטראומה של תאונת דרכים במדגם של תשעה אנשים (Swingle ואחרים, 2004) ובהפחתת פחד מטיפולי שיניים ( Temple, 2005).
המחקר המרשים ביותר עד כה נמצא בשלבי הכנה לפרסום. Anrade & Feinstein (2008) אספו נתוני טיפול מ-11 מרכזי טיפול בדרום אמריקה במחקרים שנמשכו 14 שנה. במחקר חולקו כ-5000 פונים שאובחנו כסובלים מהפרעת חרדה באופן רנדומאלי לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה CBT ותרופות וקבוצה שנייה קיבלה טיפול של TFT או EFT. מצבם של 90% ממטופלי שיטות TFT ו- EFT השתפר, לעומת מצבם של 63% ממטופלי ה-CBT. 76% ממטופלי TFT ו-EFT השתחררו לגמרי מסימפטומים לעומת 51% מקבוצת מטופלי ה - CBT והתרופות. הם מדווחים כי המִמצא המפתיע ביותר של המחקר הוא שמטופלי CBT ותרופות נזקקו ל-15 פגישות טיפוליות בממוצע, בעוד מטופלי TFT ו-EFT נזקקו רק ל-3 פגישות טיפוליות בממוצע.
השיטה הוכיחה את עצמה בטיפול באוכלוסיות נפגעות טראומה קולקטיבית ואומצה על-ידי ארגוני סיוע הומניטארי ( Feinstein,2007). הממצאים גרמו ל- APA להכיר בה כשיטה שהיא "כפי הנראה יעילה" - לטיפול בפוביות מסוימות ולשמירה על המשקל. Feinstein (2006) סוקר את הספרות בתחום ומסכם כי "פסיכולוגיית האנרגיה נראית מבטיחה כטיפול עוצמתי ומהיר במגוון מצבים פסיכולוגיים".
סיכום:
השיטה מעניקה למטופל טכניקת הַרְפָּיָה זמינה ופשוטה, הנותנת מענה להיבטים שונים של פריקת מתח והשגת רוגע בטווח זמן קצר. הטכניקה הזאת יכולה להיות זמינה לכל אחד בכל עת, וככזאת היא מחזקת את התחושה שמוקד השליטה נמצא בידי המטופל. באופן זה היא תומכת משמעותית בתחושת המסוגלוּת במגוון רחב של סיטואציות חיים.
ביבליוגרפיה:
כהן מנשה. 2007א. TBT - טכניקת הרפיה ככלי טיפולי במצבי דחק. פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1224
כהן מנשה. 2007ב. לנשום או לא לנשום. פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1224
מרכוס נורית. 2006. שילוב טכניקת ה-EFT בתהליך הפסיכותראפיה. פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1224
סרוואן-שרייבר. 2003. ללא פרויד, ללא פרוזק, מטר, ת"א.
Andrade, Joaquin & Feinstein, David. 2008. Preliminary Report of the First Large-
Scale Study of Energy Psychology. www.emofree.com/Research/andradepaper.htm
Callahan, Roger.J. 1996. Thought Field Therapy and Trauma: Treatment and theory. Indian Wells, Ca.
Callahan, Roger.J.& Perry,P. 1991. Why do I eat when I am not hungry? Doubleday, N. Y.
Church, Dawson. 2008. An Objective Experiment on the Use of EFT for Depression in: The Genie in Your Genes: Epigenetic Medicine and the New Biology of Intention. Barnes & Noble. N. Y.
Craig, Gerry. 1998. Emotional Freedom Technique: the manual. Sea Ranch, Ca.
Eden, D. Energy Medicine, 1998, Tarcher, N. Y.
Feinstein, David. 2006. Energy Psychology: Method, Theory, Evidence. www.EnergyPsychologyResearch.com
Freud, Sigmund. 1959. Inhibition, Symptoms and Anxiety. Norton, N. Y.
Gallo, Fred P. 1999. Energy Psychology: Explorations at the Interface of Energy, Cognition, Behavior, and Health (Second Edition). Harding, Ca.
Levin, Kerry H. and Luders, Hans O. 2000. Comprehensive Clinical Neurophysiology. Saunders, London.
Nabudripad, Devi, S. 1989. Say Good-bye To Illness, Murietta, Ca.
Reich, Wilhelm. 1973. Discovery of Orgon. Vol. 1. The Function of the Orgasm. Farrer, Strauss & Groux, N. Y.
Rowe, Jack E. 2008. The Effects of EFT on Long-Term Psychological Symptoms. Journal of Counseling and Clinical Psychology. To be published by end of year.
Swingle, P.G.., Pulos, L., and Swingle, M.K. 2004. Neurophysiological indicators of EFT treatment of post-traumatic stress. Subtle Energies and Energy Medicine, 15, l, 75-86.
Temple Graham. 2005. An EFT study: Reducing anxiety in dental patients with EFT. www.emofree.com/Researc...al-study.htm
Wells, S., Polglase, K., Andrews, H.B., Carrington, P., & Baker, A.H. (2003), Evaluation of a Meridian Based Intervention, Emotional Freedom Techniques (EFT), for Reducing Specific Phobias of Small Animals. Journal of Clinical Psychology, Vol. 59(9), 943-966.
