כללי-היסוד של הפסיכותרפיה והטיפול הנפשי באינטרנט
מאת דרור גרין
מתוך הרצאה בכנס השנתי של החברה האירופית לפסיכותרפיה קומוניקטיבית, לונדון, אפריל 2001 פורסם בכתב-העת 'נפש', בעריכת אדיר כהן, גליון 8, אוגוסט 2001
מבוא: הזעקה למסגרת
בראשית ברא אלהים את הסיביות ואת הבייטים. ויעש אלהים מן הסיביות ומן הבייטים את המלה.
ובמלה היו שני בייטים, וחושך על פני תהום. ויפרד אלוהים את האפס מן האחד, וירא אלהים כי- טוב.
ויאמר אלהים: יהיו נתונים בתוך התוהו, ויהי כן. ויאמר אלהים: נעשה לנתונים מקום מתחת לשמים. ויעש אלהים את הדיסק הקשיח ואת הדיסקט.
ויאמר אלהים: נעשה מחשבים, ויהי מקום לדיסק הקשיח ולכונן הדיסקטים ולסי-די רום. ויעש אלהים את המחשבים, ויקרא שמם חומרה.
אלה תולדות הנתונים בהיוולדם, ותוכנה לעבד את הנתונים אין. ויברא אלהים את התוכנות, גדולות וקטנות, ויאמר אליהן: פרו ורבו, ומלאו את כל הזיכרון.
ויאמר אלהים, נעשה מתכנת בצלמנו כדמותנו, והמתכנת יצור תוכנות חדשות וירדה בכל המחשבים והנתונים.
ויברא אלהים את המתכנת, וישם אותו במרכז הנתונים. ויצו אלהים על-המתכנת לאמר: רשאי אתה לפתוח את כל הערכים ותת-הערכים של עץ הקטלוג, אך בחלונות לא תיגע.
ויאמר אלהים: לא-טוב היות המתכנת לבדו. ויקח אלהים אחת מצלעותיו ויעש יצור שיעריץ את המתכנת ויאהב את מעשי ידיו. ויקרא אלהים ליצור: משתמש.
ויוותרו המתכנת והמשתמש לבדם מתחת לדוס העירום, ויהי טוב.
וביל היה ערום מכל היצורים שברא אלהים. ויאמר ביל אל המשתמש: האם אלהים באמת אמר לך לא להריץ שום תוכנה?
ויען המשתמש: אלהים התיר להשתמש בכל תוכנה ובכל הנתונים, בתנאי שלא נשתמש בחלונות ונמות.
ויאמר ביל אל המשתמש: איך תוכל לדבר על מה שאפילו לא ניסית? ברגע שתריץ את חלונות תהיה כאלהים, ותוכל
יצור כל דבר שתרצה בלחיצה פשוטה על העכבר שלך.
וירא המשתמש כי טובים החלונות וקלים לשימוש. וירא עוד המשתמש, כי אין תכלית בכל הידע, שאין לו תחליף על-ידי החלונות.
ויתקין המשתמש את החלונות במחשבו, ויאמר למתכנן כי טוב.
וימהר המתכנת לחפש דרייברים חדשים. ויקרא אליו אלהים וישאל: מה אתה מחפש? ויאמר המתכנת, אני מחפש דרייברים חדשים, שאי-אפשר למצוא בתוך הדוס. ויאמר אלהים: מי הגיד לך כי אתה זקוק לדרייברים? האם התקנת חלונות? ויאמר המתכנת, ביל השיאני ואפת.
ויאמר אלהים לביל: על-כי עשית זאת שנוא תהיה על כל הברואים. והמשתמש יהיה תמיד אומלל ולא מרוצה ממך, וכל ימיך תמכור חלונות.
ויאמר אלהים אל המשתמש: על-כי עשית את אשר עשית, ירבו החלונות להעציב אותך ולבלוע את כל כספך. ועליך יהיה להשתמש בתוכנות מחורבנות, ותמיד תצטרך לסמוך על עזרתו של המתכנת.
ולמתכנת אמר אלהים: על-כי שמעת לקול המשתמש תאכל אותה בעיצבון. בכל התוכנות שלך תמיד יהיו תקלות, אותן יהיה עליך לתקן עד אחרון ימיך.
ויגרש אותם אלהים ממרכז הנתונים וינעל את הדלת ויגן עליה באמצעות סיסמה.
טעות בהקשת הסיסמה.
בתוהו ובוהו של רשת האינטרנט אפשר לשמוע את הזעקה למסגרת, כפי שאפשר לשמוע אותה בכל מקום אחר. המציאות הווירטואלית איננה מציאות בדיונית, וכמו בכל מציאות אחרת, גם אותה איננו יכולים לראות ללא המסגרות שבעיני רוחנו.
הגירסה החדשה הזו של סיפור הבריאה איננה מקרית. זהו סוג ההומור המאפיין את שפת האינטרנט, ובכל יום אני מקבל בדיחות רבות מסוג זה בדואר האלטרוני. אנשים שולחים זה לזה בדיחות כמסרים סמויים, המבטאים את רגשותיהם הלא-מודעים בנוגע לאמון ולמסגרות.
בדרך-כלל עוסקות הבדיחות בחרדות קיומיות המתעוררות בעת הגלישה ברשת. חלקן מבטאות פחד ממחשבים, ואחרות מנסות למסגר מחדש את המרחב המיוחד של האינטרנט.
מיתוסים ואגדות מספקים לנו מסגרות לחלקים הכאוטיים של המציאות. המיתולוגיה היוונית וסיפורי הדתות השונות מעניקים מסגרת למציאות חיינו. הסיפור המקראי של הבריאה הוא המסגרת הראשונית לסודות החיים.
הגירסה החדשה לסיפור הבריאה מייצגת את הזעקה למשמעות, אותה ניתן למצוא בכל רחבי הרשת, כמסר לא-מודע, המונע על-ידי החרדה מן הכאוס.
כמו במיתוסים ובמסורות הדתיות, גם באינטרנט יש מפלצות. למפלצות האלו קוראים בשם 'וירוסים'. ההומור הווירטואלי, שמקורו בחרדת ה'סוף', מתגלה בבדיחות אודות וירוסים. יום אחד, כשקיבלתי דואר אלקטרוני שכותרתו : וירוס סורי מדמשק, מיהרתי למחוק אותו מהמחשב שלי. זמן רב לאחר מכן גיליתי שמדובר בבדיחה:
גולש יקר,
זה עתה קיבלת וירוס סורי. מאחר ואנחנו בסוריה עדיין לא מתקדמים במיוחד מבחינה טכנולוגית, זהו וירוס ידני. אנא מחק את כל הקבצים מן הדיסק הקשיח שלך בעצמך, ושלח את האימייל הזה לכל מי שאתה מכיר.
תודה על שיתוף הפעולה.
שוקראן,
האקר
מסגרות וירטואליות יוצרות מקום בטוח לגלוש בו, אך יש צורך גם באמונה כדי לתמוך בתהליך הזה. כך תורגמה תפילת-הדרך היהודית למיתוס החדש של האינטרנט, וזמן רב תהיתי על משמעותה, כאשר קיבלתי אותה מאחד המטופלים שלי באינטרנט:
תפילת הדרך לגולשים באינטרנט
יהי רצון מלפניך שתחברנו בשלום ותגיענו לאתר חפצנו בשלום. ותנתקנו בשלום ובזול, ותצילנו מכף כל וירוס ונפילה בדרך, ומכל מיני אתרי זבל, פריצות ועבודה זרה המתרגשים לבוא בעולם הווירטואלי. ותשלח ברכה בכל מעשה עכברנו, ותתננו לחן ולרחמים בעיני כל מסך, ותשמע קול ארנקנו, כי שומע תפילה ותחנונים אתה ומגיננו מביטול זמן.
אמן
באמצעות בדיחות ודברי שטות מבטאים הגולשים את זעקתם למסגרת, למשמעות ולמקום בטוח. טיפול נפשי באמצעות האינטרנט, המאמץ את כללי היסוד של הטיפול הקלאסי, מספק מסגרת כזו על-ידי יצירת סוג חדש של פסיכותרפיה.
פרויד והספה הווירטואלית: מסגרת והעברה
הפסיכואנליזה הגדירה סדרה של כללי יסוד עבור העבודה הטיפולית. כללים אלו מספקים לנו מונחים המאפשרים לנו להתחיל את התהליך הטיפולי, כגון הספה, ההעברה וההעברה-הנגדית, נייטרליות ואסוציאציות חופשיות. לעתים, לא ניתן לבחון את המונחים הללו ביעילות, בשל מכשולים בלתי-נמנעים, כגון אי-האפשרות של נייטרליות אמיתית.
בהמשך, אטען שהסיטואציה הטיפולית והמסגרת של הטיפול הנפשי באינטרנט מספקים את התנאים האופטימליים למימושם של כללי-יסוד אלו.
השימוש בספה היה שארית מן הימים בהם טיפל פרוד בחוליו באמצעות ההיפנוזה:
לסידור זה יש משמעות היסטורית; זהו השריד האחרון של המתודה ההיפנוטית שממנה התפתחה הפסיכואנליזה (Freud, 1957:354).
לפרויד היו סיבות רציניות לשמור על שריד זה:
אבל מסיבות רבות היה צורך לשמר שריד זה. הראשונה היא מניע אישי, שאולי רבים אחרים יחלקו אתי. קשה לי לסבול שלוטשים בי עיניים במשך שמונה שעות ביום (שם).
להצהרה כנה זו יש משמעות שמעבר לגחמה אישית, שהרי הספה הטיפולית היא אחד המאפיינים החשובים של הטיפול הפסיכואנליטי:
מאחר ובזמן שאני מקשיב אני נכנע לשליטת מחשבותי הלא-מודעות, אינני רוצה שהחולה יפרש את הבעות פני באופן שישפיע על התקשורת בינינו. בדרך כלל החולה מתנגד לתנוחה הזו, במיוחד כאשר לסיפוק מיני חזותי יש תפקיד חשוב בנוירוזה (שם).
בכך מגדיר פרויד את הסיטואציה הטיפולית האופטימלית לפי דעתו. הספה הטיפולית איננה שריד היסטורי של הטיפול ההיפנוטי. היא משרתת את צורכי הפסיכואנליסט, החולה, ואת יעילות התהליך הטיפולי כולו.
לכן, יוצרת הספה הטיפולית סיטואציה טיפולית חדשה, שבה לא קיימים הביטויים הרגילים של תקשורת יומיומית. הספה מבודדת את רוב המאפיינים של קשר אנושי, במטרה לנטרל את השפעתם על ההעברה.
ההעברה היא הדרך שבה מאציל המטופל על האנליטיקן תכונות השייכות בדין לאנשים אהובים (או שנואים) בעבר או בהווה, בעולם ה"ממשי", והוא עושה זאת בחשאי ולפרקים בגלוי (גיי, 1993: 209).
עבור פרויד לא היתה ההעברה תופעה טיפולית מיוחדת:
העברה נוצרת באופן ספונטני בכל קשר בינאישי בדיוק כמו בין החולה והרופא (Freud, 1970: 83).
כדי להבחין בין העברה של חיי יומיום לבין תבניות ילדות מודחקות המציא פרויד את הספה הטיפולית. הוא האמין שהספה תיצור העברה טהורה, ללא השפעות חיצוניות.
אני מתעקש על האמצעי הזה, משום שהכוונה והמטרה שלו מיועדות למנוע את ההשפעה הלא-מורגשת של ההעברה על האסוציאציות של החולה, כך שההעברה תהיה מבודדת ומובחנת כאשר היא מופיעה כהתנגדות (Freud’ 1957: 354).
אבל זה לא הצליח. פרויד לא היה יכול לבודד שני מרכיבים מהותיים ביחסים שלו עם חוליו: הביטוי הפיסי של הימצאותו באותו החדר עם החולה, והתקשורת הקולית המתבטאת באינטונציה ייחודית. עובדה זו מסבירה מדוע לא ניתן עד כה לבחון את מלוא משמעותן של ההעברה וההעברה-הנגדית.
תפקידה של ההעברה ברשת האינטרנט ידועה מזה זמן:
פסיכואנליטיקנים יושבים מאחורי מטופליהם כך שהם הופכים לקולות חסרי גוף. למטופלים ניתן חלל שבאמצעותו הם יכולים להשליך על האנליטיקן את מחשבותיהם ורגשותיהם מן העבר. ברשת האינטרנט היעדר האינפורמציה אודות האנשים האמיתיים אתם מדברים, השתיקה אליה מקלידים, היעדרותם של רמזים חזותיים, כל אלו מעודדים השלכה. סיטואציה זו מובילה לאהבה או תיעוב מוגזמים, לאידאליזציה ולדמוניזציה (Turkle, 1995:207).
מסקנות דומות ניתן למצוא בהתנסויות בקבוצות תמיכה באינטרנט:
העברה והעברה-נגדית הם היבטים חשובים של העבודה הטיפולית. העובדה שקבוצות אלו מנוהלות באינטרנט עשויה לשנות את האינטראקציות. לדוגמה, מאחר והקבוצה ואני איננו יכולים לראות זה את זה, חברים בקבוצה עשויים ליצור אידאליזציה שלי או להשליך עלי את הפנטזיות שלהם. העובדה שאני בלתי-נראה ו'מסתורי' מאפשרת לכעס ולתסכול להיות מופנים אלי ביתר קלות (Jeri Fink, 1999: 76).
ההעברה בסיטואציה הווירטואלית חשובה אפילו יותר מזו של הספה הטיפולית. פרויד השתמש בספה כדי לבודד את תהליך ההעברה מחיי היומיום. ברשת האינטרנט, ההעברה הטהורה היא מאפיין של היחסים בכל סוגי התקשורת, טיפוליים ולא-טיפוליים. מטופלים באינטרנט מנוסים בתקשורת וירטואלית, וההתנגדות שלהם חלשה יותר. בטיפול-נפשי באינטרנט ההעברה משמשת כמצע ליחסים הטיפוליים כבר מן הרגע הראשון.
הטיפול הנפשי באינטרנט מספק את הסיטואציה הטיפולית האולטימטיבית ליצירת נייטרליות והעברה טהורה. אני מאמין שלו רק היה יכול, היה פרויד מאמץ אל חיקו בהתלהבות את הטיפול הנפשי באינטרנט. למעשה, הטיפול הנפשי באינטרנט הוא השדרוג הטבעי של הספה הטיפולית, כשעל-פי התיאוריה הפרוידיאנית הוא יוצר את התנאים האידיאליים ליצירת העברה.
הספה הטיפולית, כמסגרת נייטרלית, מספקת את המרחב להעלאת אסוציאציות חופשיות, שהן הטכניקה הבסיסית של הפסיכואנליזה. למעשה, אסוציאציות אינן יכולות להיות חופשיות, שהרי הן נובעות זו מזו, והן תוצר טבעי של חשיבתנו. פרויד ביקש ממטופליו לבטא כל מה שעולה בדעתם, ללא התערבות חיצונית.
פרויד עצמו גילה, שלא קל לאפשר למטופלים להעלות אסוציאציות חופשיות, מבלי להשפיע עליהם, כפי שניתן לראות במקרה של דורה (האסוציאציות בנוגע לגפרורים, פרויד, 1993: 69).
הטיפול באמצעות האינטרנט מספק מקום בטוח לאסוציאציות חופשיות. מקום בטוח זה מנטרל את היחסים הטיפוליים מתופעות לא טיפוליות ומהשפעות לא טיפוליות על-ידי המטפל. למטופל מתאפשרת אוטונומיה בהעלאת אסוציאציות חופשיות. למעשה, בטיפול באינטרנט המטפל אינו יכול להפריע להעלאת האסוציאציות של המטופל בעת כתיבתן.
תגובת המטפל על המסך, כמו גירויי-אינטרנט אחרים (מנועי חיפוש, משחקים, אמצעים גרפיים וכו') ניתנים לשליטה על-ידי המטופל, והופכים לחלק מן התהליך האסוציאטיבי.
כללי-היסוד של הפסיכותרפיה, כפי שנוסחו על-ידי רוברט לנגס (Langs, 1998:45), מנסים להעלים את אישיותו של המטפל מן הסצינה הטיפולית. בחיים ה'אמיתיים' זה בלתי אפשרי. מסך המחשב פותר בעייה זו, ומשמש כ'לוח חלק'. הוא יוצר סוג חדש של אינטראקציה בין מטפל למטופל, ושומר על האנונימיות של המטפל. המלים המודפסות על-גבי המסך משקפות את האסוציאציות של המטופל עצמו, כפי שצפה פרויד בכתבים הטכניים שלו:
על הרופא להיות בלתי חדיר מבחינת המטופל, ולשקף, כמו מראה, רק את מה שנמצא מולו.
(Freud, 1957: 331)
הנרטיב הווירטואלי כבסיס נתונים מדעי
פסיכותרפיה היא תופעה וירטואלית. הסיטואציה הטיפולית עוסקת באנשים הנמצאים בתוך חדר ומספרים סיפור. למעשה, עוסקת הפסיכותרפיה בסיפורים פיקטיביים העוברים מיד ליד, בין המטופל למטפל. זוהי סיטואציה עמומה, כמעט מיסטית. איש אינו יודע מה בדיוק קורה שם. מאה שנות טיפול נפשי לא הצליחו להביא עדות מוצקה בנוגע לתהליך עצמו. כל הידע הקיים מבוסס על דיווחים סובייקטיביים שנכתבו על ידי מטפלים, אותם אנו מכנים בשם 'תיאורי-מקרים'.
תיאורי-מקרים הם סיפורים, המשקפים את רגשותיו של המחבר. הם לעולם לא יוכלו להיות מדעיים, משום שהם אינם מבוססים על נתונים אובייקטיביים הניתנים לבחינה חוזרת על-ידי חוקרים אחרים ובאמצעות קבוצת ביקורת. לכן, "פסיכותרפיה היא אמנות הטוענת באופן מקיף ונתון למחלוקת להתנהגות מדעית ולמדע אימפרסיוניסטי (שלא ניתן למדידה) – מדע הנוטה מאוד לטעות ולכן בלתי-אמין" (לנגס, 1999).
הטיפול הנפשי באמצעות האינטרנט פותח עידן חדש של פסיכותרפיה, משום שהוא מבוסס על סוג חדש של נתונים, ומאפשר לראשונה מחקר מדעי בתחום זה.
מטפלים רבים מתנגדים לאפשרות של טיפול באינטרנט. הם טוענים ש"ההתפתחות של שירותי אינטרנט והנחיות לא בשלות הן תופעות מסוכנות, משום שהמוגבלות המובנית של הייעוץ באינטרנט טרם נפתרו" (Pelling & Renard, 2000: 71). הם גם טוענים ש"הדימוי המקצועי של המקצוע ייפגע אם הפעילות שלנו תצטמצם למתן עצות" (שם). אלו טענות מוזרות, אך אני יכול להבין אותם. הטיפול הנפשי באינטרנט שומר כל מלה ה'נאמרת' על-ידי המטפל. מה יכול להיות מפחיד יותר?
טיפול נפשי באמצעות האינטרנט אינו מצמצם את פעילותו של המטפל, כפי שטוענים המחברים, אלא פותח אופקים חדשים לפסיכותרפיה. לא ניתן להעריך את הטיפול באינטרנט על-פי המוסכמות של הטיפול המסורתי, ויידרש זמן עד שיתבסס וניתן יהיה לבקר אותו.
לפני שננסה להתאים את כללי-היסוד המסורתיים לטיפול הנפשי באינטרנט, עלינו להגדיר את המסגרת ואת הסביבה הטיפולית החדשה.
למסגרת החדשה של הטיפול באינטרנט אין כל קשר למסך המחשב, שהוא חלק מן הסביבה הטיפולית החדשה. מסגרת זו נגזרת באופן טבעי מן הטכנולוגיה והאמצעים של הרשת. קיימות שלש דרכי תקשורת המאפשרות טיפול נפשי באמצעות האינטרנט:
- חדרי צ'ט. אלו 'מקומות' בהם יכולים המשתתפים לשוחח ביניהם באופן מקוון, בזוג או בקבוצה. הטקסט המוקלד על-ידי כל אחד מן המשתתפים מופיע מיד על-גבי המסך, ולאחריו מופיע ברצף הטקסט הבא. למעשה, הצ'ט המקוון מחקה שיחה של פנים-אל-פנים. ישנו רק הבדל יסודי אחד: הטקסט נותר על המסך, בדיוק כפי שהוקלד, כעדות אילמת לתהליך כולו.
- קבוצות דיון (פורומים). אפשרות זו מתוחכמת יותר מחדרי הצ'ט. היא מאפשרת מקום מאורגן, שבו האינפורמציה נשמרת ומאורגנת באופן נוח להתמצאות. כל משתתף יכול לשאול שאלה או לשלוח הודעה למשתתפים אחרים, וכל הודעה נשארת במקום קבוע בעץ ההודעות. נוהל זה מאפשר למשתתפים להתמצא בזמן ובמקום של קבוצת הדיון. רוב קבוצות הדיון מתפקדות כקבוצות תמיכה. חלקן מיועד למספר משתתפים מוגבל, הנכנסים לפורום באמצעות סיסמה.
- דואר אלקטרוני. אין הבדל בין דואר אלקטרוני לבין מכתב של פעם, מחוץ לעלות, לזמן המשלוח ולאמינות. טיפול באמצעות מכתבים היה מקובל זמן רב לפני עידן האינטרנט, והוא משמש כטכניקה מקובלת בפסיכותרפיה הנרטיבית. לדואר האלקטרוני יש גם איכויות חדשות, שאינן קיימות במכתבים המסורתיים. ראשית, הדואר האלקטרוני נשלח חינם. שנית, המכותב מקבל את הדואר באופן מיידי, וניתן להסכים מראש על שעת המשלוח המדויקת, שהיא גם שעת קבלתו. שלישית, לא ניתן לאבד דואר אלקטרוני. ניתן לקבל אישור על קבלת הדואר, או על אי הגעתו מסיבות טכניות. העתק של הדואר האלקטרוני נשמר תמיד במחשבו של השולח, וניתן לשלוח אותו שוב, או לכוון אותו לכתובת אחרת (למשל, כשמתכתבים עם קבוצה).
שלושת האפשרויות מגדירות את המסגרת החדשה של הטיפול הנפשי באינטרנט. היתרון העיקרי של מסגרת זו טמון ביכולת עיבוד האינפורמציה שלה, שאין לה תקדים בפסיכותרפיה המסורתית. כל מלה מודפסת ניתנת לקריאה ולקריאה-מחדש בכל זמן על ידי המטפל והמטופל כאחד.
בכך, הופך המפגש הטיפולי לבסיס נתונים נגיש למחקר. משמעותו של בסיס נתונים זה היא מהפכנית. לראשונה ניתן לחקור ולבחון את התהליך הטיפולי באופן אובייקטיבי. יתרה מזאת, זה יוצר שוויון רב יותר בין המטפל למטופל, שהרי שניהם יכולים כעת להסתמך על טקסטים קדומים ולבסס את הבנתם על אותם הטקסטים בדיוק. עובדה זו יכולה להשפיע על היחס לאמון ולסודיות, וליצור מקור חדש להתערבויות ולאינטרפרטציות.
הסיפורים של המטופלים עומדים במרכז התהליך הטיפולי באינטרנט. לנושאים הסובייקטיביים יש עדיין תפקיד מרכזי בתהליך, אך ניתן לבחון אותם ביסודיות גם בכלים מדעיים.
אינטרנט וכללי-יסוד: התאמה או עידן חדש
כששואלים מטפל מהי פסיכותרפיה לא מצפים לקבל תשובה. בדרך-כלל הוא יענה בשאלה, או יעשה כמיטב יכולתו להתעלם מן השאלה. יהיו כאלו שישמחו לספר כיצד הם מטפלים, אבל כמעט כולם יתעלמו מן השאלה הפילוסופית העומדת בבסיסו של המקצוע.
מאז פרויד פותחו מאות גישות טיפוליות, אך המכנה המשותף שלהם עודנו עמום. לעתים הדיון אודות הפסיכותרפיה עשוי להיות מביך או מיסטי. מבוכה זו נובעת ממהותו של המקצוע, ומכך שלא קיימת הסכמה או הגדרה של הדבר שבו הטיפול מטפל. במאה שנות פסיכותרפיה לא נשאלה השאלה 'מהי הנפש, עליה אנחנו מדברים?'. למרות ששאלת הנפש, או הרוח, נדונה בהרחבה באלף השנים האחרונות על-ידי הפילוסופים, בחרו הפסיכותרפיסטים שלא להתמודד עם נושא זה.
מכאן, שמאחורי התיאוריות והגישות הטיפוליות קיימות אמונות מקובלות, המתפקדות כאקסיומות לדיון. אם כך הדבר, התיאוריות הטיפוליות הן סוג חדש של מיתולוגיות, המסבירות את ההתנהגות האנושית.
הנחה זו מותירה אותנו עם המרכיב המיוחד המשותף לכל הגישות הטיפוליות: הנוהל. כשמדברים על פסיכותרפיה מדברים על נוהל מיוחד המציין כל סיטואציה טיפולית.
גם אם הנוהל שונה בכל אחת מן הגישות הטיפוליות, עדיין קיים מכנה משותף: הסיטואציה הטיפולית. דמיינו לעצמכם תמונה מסרט, בו שני אנשים נמצאים בחדר, האחד מדבר והשני אומר מדי פעם 'אהה'. רוב תושבי העולם המערבי יזהו את הסיטואציה הזו כסיטואציה טיפולית.
מה הסיבה לכך? מה גורם לנו לזהות את הסיטואציה הטיפולית, מבלי שיהיה לנו כל רמז לגישה הטיפולית ולמשמעותה? אני מאמין שאנחנו מודעים לכללי-היסוד של הפסיכותרפיה, שהם המסגרת לכל סוג של סיטואציה טיפולית.
המושג 'כללי-יסוד' מתייחס למרכיבים המרכזי בנוהל הטיפולי: מסגרת, גבולות, סביבה טיפולית, חוזה, הקוד האתי, הגישה התיאורטית והכלים הטכניים. בהקשר זה ה'נוהל הטיפולי' איננו סדרה של כללים טכניים. זהו לבו של הקשר הטיפולי, שהוא תנאי מוקדם לכל תהליך טיפולי.
רוב רובו של המחקר מצביע על העובדה שהגורם החשוב ביותר בעבודה טיפולית יעילה הוא היחסים בין המטופל לבין הפסיכולוג.
(Clarkson, 2000: viii)
רוברט לנגס הדגיש את חשיבותם של כללי-היסוד ביצירת הקשר הטיפולי:
תיעוד קליני הוכיח בבירור שהמטופלים רגישים במידה יוצאת מן הכלל לאופן שבו מנהל המטפל את העקרונות האלו. זאת, משום שכללי-היסוד יוצרים את הבסיס ליחסים הטיפוליים.
(Langs, 1988: 26-27)
למרות שגישות שונות מפרשות את כללי-היסוד של הפסיכותרפיה בדרכים שונות, יש הסכמה בנוגע לתפקידם בתהליך הטיפולי. לא קיימת הגדרה אוניברסלית של כללי-יסוד המקובלים על-ידי כל המטפלים, אך ישנם כמה מאפיינים שתפקידם זהה בכל הגישות הטיפוליות.
לא קיימות התייחסויות רבות ל'כללי-יסוד' כמושג מרכזי בספרות הטיפולית, אך קיימת התייחסות למרכיבים הבודדים של כללי-היסוד, כגון 'מסגרת' או 'גבולות'. יש התייחסויות רבות יותר לקוד האתי, המתייחס לקשר הטיפולי מנקודת מבט משפטית ומוסרית.
עד לסוף המאה העשרים נהוג היה ליחס את כללי-היסוד לטיפול פנים-אל-פנים. שאלת הגבולות, המסגרת, הזמן, התשלום וכו', התייחסה תמיד לסיטואציה הטיפולית פנים-אל-פנים.
האם הסיטואציה הטיפולית שונה בטיפול הנפשי באינטרנט? לא ממש. היא עדיין כוללת שני אנשים (או יותר), וסיפור. ישנם, כמובן, אמצעים חדשים לסיפור ולהקשבה, אבל התהליך עצמו נותר כשהיה. סיטואציה זו, כמו בטיפול פנים-אל-פנים, הופכת לטיפולית כאשר היא מוגדרת על ידי סדרה של כללי-יסוד. אם כך, האם ניתן להתאים את כללי-היסוד ה'קלאסיים' לטיפול הנפשי באינטרנט? לא.
השימוש באינטרנט כסביבה טיפולית חדש הוא יותר משינוי טכני, והוא דורש התאמה מיוחדת של כללי-היסוד לעידן החדש.
החידוש העיקרי בטיפול הנפשי באינטרנט הוא בידוד הסיטואציה הטיפולית מסוגים אחרים של קשרים אנושיים (קשר עין, שפת-גוף וכו') וצמצומו לטקסטים מודפסים המשמשים גם כנתונים מדעיים.
שני מאפיינים חדשים אלו של הטיפול הנפשי באינטרנט מציינים את החריגה המהפכנית מן הפסיכותרפיה הקלאסית.
הראשון יוצר סוג חדש של מטפל, היכול לשמש כ'לוח חלק' ולהתייחס להעברה (transference) טהורה. כאן ניתן להתאים את כללי-היסוד הקלאסיים בנוגע לגבולות ולסודיות, עם התאמות מזעריות הנובעות מן האמצעים הטכניים החדשים (למשל, השימוש בסיסמה לשמירת סודיות).
השני מחייב יצירת כללי-יסוד חדשים, שיתאימו לאיכויות החדשות של הנרטיב הטיפולי, המשמש גם כנתון מדעי. בכך נוצר שינוי בלב התהליך הטיפולי, ונדרשים אמצעים חדשים לבדיקתו. על כללי-היסוד החדשים להתייחס לנתונים אלו כמקור לאינפורציה, אותו יש לראות באור חדש. איך, למשל, אנו משחזרים אינפורמציה מהזיכרון המשותף שלנו (המחשב), ואיך אנו מפרשים את השימוש בזיכרון זה?
גם אל כללי-היסוד הקלאסיים האחרים יש להתייחס ברצינות בתהליך ההתאמה לסיטואציה החדשה.
את הסביבה הטיפולית באינטרנט יש לעצב-מחדש. למרות שהיא כוללת את אותה הסיטואציה הטיפולית, הממדים הפיסיים שלה שונים בתכלית. שני המשתתפים בסיטואציה הטיפולית נמצאים בשני מקומות שונים, והחלל המשותף להם מצומצם אל מסך המחשב. כאן יש חשיבות רבה לעיצוב המסך, התוכנה ואפילו לטיפוגרפיה.
חדרי הצ'ט יוצרים סיטואציה כמעט זהה לשיחה של פנים-אל פנים, אך קבוצות הדיון והדואר האלקטרוני יוצרים הבנה חדשה של מושג הזמן, ודורשים התאמה מיוחדת של כללי-היסוד.
טיפול-נפשי באינטרנט מעלה את שאלת הסודיות והפרטיות, שהרי את ההגנות הטכניות תמיד ניתן לפצח. זה נכון, כמובן, גם בעולם האמיתי, אך יש לבחון את הצד הטכנולוגי ברגישות מיוחדת, שתכסה את כל ההיבטים של טכנולוגיה חדשה זו.
להתערבויות טיפוליות תפקיד מרכזי גם בטיפול-הנפשי באינטרנט, אך הישום שלהם שונה. התערבויות כתובות יכולות להיות מושהות, וגם השפעתן שונה.
רמת המודעות של מפגשים טיפוליים כתובים גבוהה יותר, ויש לקחת זאת בחשבון. באותו אופן יש להתייחס גם ל'פליטות מקלדת'.
טיפול: מסרים לא-מודעים בפגישות כתובות
אחת הטענות כנגד הטיפול הנפשי באינטרנט מתייחסת להיעדרו של קשר-עין. זוהי טענה נכונה, אך ניתן להפוך אותה ולראות בעובדה זו דווקא את יתרונו של הטיפול הווירטואלי.
בתקשורת היומיומית אנו משדרים זה לזה מסרים לא-מודעים באמצעות שפת-הגוף. זה נכון גם בנוגע לטפול נפשי פנים-אל-פנים, וזה אולי מה שגורם לנו לחוש כאילו אנחנו יוצרים קשר 'אמיתי'. אבל קשר 'אמיתי' איננו היעד המוצהר של הפסיכותרפיה, וחוסר היכולת שלנו לזהות מסרים לא-מודעים אלו ולקשר אותם לסיפורו של המטופל הופכים אותם למכשלה בתהליך הטיפולי.
מה שנותר בטיפול הנפשי באינטרנט הוא הסיפור הטהור של המטופלים, שאיננו ממוסך על-ידי מסרים חיצוניים. בטיפול פנים-אל פנים אנו מפענחים ומפרשים את המסרים הלא-מודעים ואת שפת-הגוף של המטופל באופן ספונטני, והם מתערבבים באסוציאציות הפרטיות שלנו. בטיפול הנפשי באינטרנט קל יותר לשים את האסוציאציות הפרטיות שלנו בסוגריים, ולהתמקד בטקסט המדויק של סיפורי המטופלים.
הטיפול באינטרנט עדיין צועד את צעדיו הראשונים, ותיאורי-המקרים והדוגמאות הטיפוליות עדיין נדירים. זה יהיה יומרני להסיק מסקנות מן ההתנסות הקיימת בטיפול באינטרנט, אך זה עשוי להיות יעיל ומעניין לבדוק מעט דוגמאות של התהליך הטיפולי באינטרנט. לא אתייחס כאן לשימוש בצ'ט, גם משום שנסיוני בתחום זה אינו רב וגם משום שהתהליך דומה למדי לטיפול פנים-אל-פנים. בדרך-כלל אני נוהג לטפל באמצעות דואר אלקטרוני, וצברתי גם נסיון רב בניהול יומיומי של קבוצת תמיכה לנפגעי הלם-קרב.
כמו בטיפול פנים-אל-פנים, אחד הנושאים המרכזיים במסרים הלא-מודעים של המטופלים הוא הסיום (termination), שבא לידי ביטוי בסיפורים הנוגעים לפרידה או למוות. את התופעה הזו אוכל להמחיש באמצעות דוגמה מטיפול שערכתי באמצעות דואר אלקטרוני.
טיפלתי בדן בקליניקה שלי בתל-אביב במשך כשנה, שבסיומה הוא היה אמור לטוס ללונדון, ואילו אני תכננתי להעביר את פעילותי לאזור הצפון, שבו התגוררתי. לפיכך, סיכמנו שהטיפול יסתיים לאחר שנה. כאשר הגיע הזמן הביע דן את רצונו להמשיך בטיפול, ולשמור על האפשרות להמשיך אותו גם בעתיד. לא נותר לנו זמן לבחון את רגשותיו בנושא זה (למשל, חרדת הסיום והנטישה), ולכן הצעתי לו להמשיך את הטיפול באמצעות הדואר האלקטרוני. זה דרש שינוי מסוים בהסכם בינינו. סיכמנו שדן ישלח לי אימייל בכל יום ששי, ושאני אענה לו בכל יום ראשון. זו היתה ההתנסות הראשונה שלי בטיפול באמצעות האינטרנט, והמעבר מטיפול פנים-אל-פנים לטיפול וירטואלי התרחש כאילו מעצמו, ללא כל תקלה. כמו בשיחות בעל-פה, יכולתי כעת לקרוא בין השורות את המסרים הלא מודעים הנוגעים לשינוי בקשר בינינו, וממוקדים בנושא הסיום.
בתחילה דן לא עמד בתנאי ההסכם החדש, ושלח את האימייל שלו באיחור של יומיים.
"ניסיתי ללמוד במשך כל היום, לקרוא את החומר לפי מה שתכננתי. הכל הלך בסדר, אבל היו גם 'התערבויות' חיצוניות."
"…הדוד שלי שעובד באל-על הבטיח לסדר לי עבודה בביטחון, ואני אהיה הרבה יותר רגוע כשאדע שהחיים שלי שם יהיו מסודרים. אבל כמו שאתה יודע, עד שהוא יתקשר ויגיד לי שהכל בסדר אני לא סומך על אף אחד."
"…השבוע מצאתי את עצמי חושב על גליה במשך שלושה ימים. אחר כך פתחתי את העתון, ומצאתי את התמונה שלה מרוחה על פרסומת של שני עמודים. היא נראתה נהדר, ואני בטוח שהיא עשתה מזה המון כסף, אבל המשכתי להגיד לעצמי שאני לא הולך להמשיך לפגוש אותה."
התשובה שלי התייחסה לשינוי במהלך הטיפול, ולאיחור באימייל שלו כגורם למסרים הלא-מודעים הנוגעים לסיום.
"באימייל שלך מישהו מנסה להמשיך את חייו באופן מסודר, כאשר 'התערבויות' חיצוניות חודרות את גבולותיו. למרות שהוא מצפה לשינוי חיובי בחייו, הוא אינו מאמין להבטחות, וממשיך להיות ספקן. כל זה נכון גם בנוגע לקשר בינינו, ובנוגע לשינוי בהסכם בינינו. אני הבטחתי לך סוג חדש של טיפול, אבל למרות שאתה הסכמת לכך, אתה עדיין לא סומך עלי. במקום להיפגש אתך בקליניקה שלי, האימיילים שלי חודרים לתוך המחשב שלך. אולי זו הסיבה לאיחור באימייל האחרון שלך."
האימייל הבא שלו כלל טקסט פוזיטיבי, שעל פי הגישה הקומוניקטיבית (Smith, 1991) מאשר את האינטרפרטציה שלי. הטקסט הסתיים במלים הבאות: "אני חושב שאקרא את האימייל שלך כל יום, כי הוא גורם לי להרגיש מחוזק."
הייתי ספקן למדי בנוגע לשימוש בקבוצות דיון באינטרנט כקבוצות תמיכה טיפוליות. ההתנסות שלי בהקמת קבוצה כזו שינתה את דעתי מקצה אל קצה. בשנת 1992 יצא לאור הרומן שכתבתי על מלחמת יום-כיפור, 'צוות 4'. הספר התבסס על הסיפור האישי שלי, ולאחר שיצא לאור קיבלתי פניות טלפוניות רבות מחיילים שהשתתפו באותה מלחמה. כולם, בלי יוצא מן הכלל, רצו לספר לי את סיפור המלחמה שלהם, ולהפתעתי נודע לי שרק אז, עשרים שנה לאחר המלחמה, העזו לדבר על הזכרונות הכואבים.
כשחשבתי על כך, עלו בדעתי מאות אלפי הישראלים שהשתתפו במלחמות, והעובדה שאיש כמעט לא מדבר על כך. זו היתה הסיבה שרציתי להקים את קבוצת התמיכה באינטרנט. המטרה היתה להעלות את הנושא לדיון ציבורי, ולאפשר לנפגעי הלם-קרב לסייע זה לזה ולהילחם על זכויותיהם.
בתוך זמן קצר הפך הפורום מקבוצת דיון הפתוחה לכל גולשי האינטרנט, לקבוצת תמיכה טיפולית. זה היה מפתיע למדי, משום שלמרות המחסור בכללי-יסוד כגון פרטיות וסודיות, התהליך הטיפולי התגלה כיעיל ופורה.
קבוצת התמיכה הוקמה באתר 'דוקטורס', שבו יותר משלושים פורומים המנוהלים על-ידי מומחים בתחומי הרפואה. גם באתרים אחרים קיימות קבוצות דומות, המבוססות על שאלות ותשובות. פורום 'הלם-קרב' (http://doctors.co.il/forums/list.php?f=66) הפך לקבוצה הומוגנית וייחודית, שפעילותה השוטפת (כמות ההודעות) עולה על כל הפורומים האחרים.
בפורום חברים כארבעים משתתפים קבועים, המשוחחים זה עם זה במשך היום, מן הרגע שבו פקחו את עיניהם ועד לשעות המאוחרות של הלילה. רוב המשתתפים מזדהים בשמותיהם האמיתיים, אך חלק מהם מכנים את עצמם בשמות בדויים או בכינויים. קיימים עוד משתתפים סמויים רבים, הקוראים את ההודעות, אך מתקשים לחשוף בפומבי את סיפורם האישי. לעתים הם שולחים דואר אלקטרוני לתיבת הדואר הפרטית שלי.
למתבונן מן החוץ הקבוצה עשויה להיראות כפטפוט פרוע, אך התבוננות לאורך זמן מגלה תהליכים טיפוליים עמוקים המוצאים את ביטויים בשינויים החלים ביחידים בקבוצה או בתת-קבוצות.
לא חשבתי שהדבר יתאפשר באופן כזה. מבנה הקבוצה סוטה מכל כללי-היסוד המוכרים לי, ולא מתאים גם לדרישות הקלאסיות מקבוצות טיפוליות (Yalom, 1995). עד כה יכולתי להסיק מספר מסקנות. כמנחה הקבוצה יצרתי מספר נהלים והסכמים היוצרים סדרה חדשה של כללי-יסוד. למרות שכללי-יסוד אלו אינם כה קשוחים וקבועים, הם משמשים כמסגרת וכמקום בטוח, המאפשר את התהליך הדינמי. המסקנה הזמנית של המחקר שלי היא שיש צורך בסדרה של כללי-יסוד ליצירתו של תהליך טיפולי, כמסגרת המאפשרת אמון ויחסים הדדיים. תוכנם של כללי-יסוד אלו חשוב פחות מאשר המבנה שלהם, וכל שינוי בתפקידם של כללי-היסוד מעורר תגובות המתבטאות במסרים מודעים ולא-מודעים.
הנה מספר ממצאים מן המחקר:
מאפייני העבודה הקבוצתית בפורום
כל משתתף יכול לפתוח 'עץ' חדש, ולשלוח הודעה לכל חברי הקבוצה. לכל הודעה יש כותרת, המציגה את תוכן ההודעה, את שמו (או כינויו) של המחבר ואת כתובת הדואר האלקטרוני שלו. להודעה זו ניתן להגיב באופן היוצר שרשרת של תגובות.
רוב המשתתפים אינם חושפים את סיפורי הקרב שלהם עם כניסתם הראשונה בפורום. ראשית, הם מגיבים להודעות של אחרים, ורק לאחר מספר שבועות הם מתחילים לחלוק את סיפורם האישי עם הקבוצה. זהו תהליך עדין הדורש תמיכה מן הקבוצה וממני כמנחה הקבוצה.
ניתן לסווג את ההודעות בפורום לשלושה סוגים:
- סיפורים אישיים. כל אחד מן המשתתפים בקבוצה מספר על התנסותו באירוע טראומתי. יש כאלו המספרים על זכרונות המלחמה שלהם, אחרים על אירועי טרור בהם היו נוכחים ואחרים אל פגיעה מינית בילדות.
- שיחות סרק. כדי למתן את המתח הנוצר מסיפורי הטראומה וכדי ליצור יחסים אישיים בינם לבין עצמם, כותבים משתתפי הפורום זה לזה על אירועי היומיום שלהם.
- לעתים הופכים הדיונים אודות הטראומה וזכרונות המלחמה לבלתי-נסבלים, וחברי הקבוצה נגררים לדיונים אלימים או לוויכוחים פוליטיים או דתיים, או שהם מספרים בדיחות זוועה.
כללי-היסוד של הפורום
מאחר ופורום הלם-קרב היה ראשון מסוגו, פתחתי אותו בהצהרת כוונות:
חוויית המלחמה טבועה בנפשו של כל מי שנטל בה חלק.
מי שהשתתף במלחמה לא ישכח לעולם את האימה וחרדת המוות, את זוועת הגופות השרופות והמרוטשות, ואת עוצמת ההרס של הכוח הצבאי.
מאות אלפי ישראלים נטלו חלק במלחמה או בקרב, ולמרות זאת מעטים מדברים על כך. מתוך הסכמה שבשתיקה הוטל טאבו על השיח אודות המלחמה. מיתוסי הגבורה ו'שיח לוחמים' הותירו את סיפורי הכאב והאימה הרחק מן הדיון הציבורי.
וכך הפכו זיכרונות המלחמה לסיפורים 'תקועים', המשמרים את הכאב ויוצרים לחץ מצטבר, המשפיע על התרבות הישראלית כולה.
בשנים האחרונות החלה העיתונות לספר את סיפורם של אלו שהוכרו כנפגעי הלם-קרב. כך ניתנה לגיטימציה למי שהלם-הקרב הרס את חייו עד היסוד. אבל מאות אלפי אחרים, שלקו בהלם-קרב סמוי, עדיין שותקים. לאלו מוקדש הפורום הזה.
אני מזמין את נפגעי הלם-הקרב לשתף אחרים בסיפורם, ולסייע לאלו שעדיין שומרים את הסיפור בלבם.
דרור גרין
למרות שבתחילת העבודה בפורום לא נקבעו כללי-יסוד מוצהרים, הגדרתי בהדרגה את כללי-היסוד, בשיתוף עם הקבוצה, כחלק מן התהליך הקבוצתי. מזמן לזמן ניסחתי כללים אלו מחדש, והצגתי אותם למצטרפים חדשים, שניסו לזעזע את המבנה העדין של הקבוצה. זוהי ההגדרה האחרונה של כללי-היסוד (האמנה של הפורום), כפי שהוצגה לחברי הפורום ביום שני, 28.5.2001:
- פורום הלם-קרב נועד להעלות לדיון את נושא הלם-הקרב, ולסייע בקידום זכויותיהם של הנפגעים ובני משפחותיהם.
- כדי לאפשר למשתתפים לשוחח גם בנושאים שאינם נוגעים להלם-קרב, יסומנו כל ההודעות בנושא הלם-קרב באות (ה).
- הפורום פתוח לכל מי שהשתתף במלחמה או באירוע טראומטי אחר, לנפגעי הלם-קרב או טראומה דומה ולבני משפחותיהם, ולאחרים המעוניינים לתרום מנסיונם לנושא.
- משתתפי הפורום ימנעו משיחות סרק עם מי שאינם משתתפים קבועים בפורום, כדי שלא לפגוע באווירה הקבוצתית הנוצרת בו.
- הדיון בפורום יעשה מתוך תמיכה הדדית, תוך התחשבות ברגישות הנושא ובכאב האישי של כל אחד מן המשתתפים. המשתתפים ימנעו ככל האפשר מוויכוחים פוליטיים ואידיאולוגיים.
- המשתתפים בפורום ימנעו מהערות בוטות או מעליבות זה כלפי זה, גם מתוך כוונה 'טובה' או הומוריסטית. הערות פוגעות או השמצות והוצאת דיבה ימחקו על-ידי מנהל הפורום, שיודיע על כך. משתתפים שינסו לפגוע באופיו של הפורום או במהלכו התקין יורחקו.
הפורום אינו פורום של הלומי-קרב, אלא פורום למען הלומי-קרב, והוא פתוח לכל מי שמזדהה עם מטרותיו ומקבל את תנאי ההשתתפות בו.
ההודעה הזו שימושית ביותר בזמנים של מתח וכאוס, וכאשר משתתפים חדשים מצטרפים אל הקבוצה. ההצגה החוזרת של האמנה חיונית ביצירת הקשר הטיפולי בין חברי הקבוצה לבין עצמם, ובינם לביני.
תהליכים טיפוליים
בקבוצה מסוג זה נמזגים זה בזה תהליכים טיפוליים בתהליכים לא-טיפוליים, וניתן להבחין בהם רק בתצפית ארוכת טווח.
קיימים שני סוגים של תהליכים טיפוליים המתפתחים במסלולים מקבילים: שינוי אישי ודינמיקה קבוצתית.
ההתפתחות האישית מתקיימת בארבע רמות שונות: מודעות-עצמית, יחסים אישיים עם חברים אחרים בקבוצה, בחירה בתפקיד ייחודי בקבוצה ויחסים עם מנחה הקבוצה. בשלב ההתפתחות הראשון יש התמקדות ביצירת מרחב להצגת הסיפור האישי. תהליך זה מסתייע ביכולתו של המנחה לזהות מסרים לא-מודעים המתייחסים לגירויים המעוררים סיפורים אישיים. התערבויות ופירושים מוצלחים עשויים להאיץ תהליך זה, ולסייע למשתתפים למצוא את מקומם בקבוצה. לעתים מלווה תהליך זה בהתכתבות מקבילה בדואר האלקטרוני עם מנחה הקבוצה. לעתים מדובר בבני-זוג השולחים זה לזה מסרים סמויים בפורום בשמות בדויים, ובמקביל מנהלים אתי התכתבות אישית בדואר האלקטרוני. את המסרים הלא-מודעים ניתן לפענח ולפרש באופן אישי עם כל אחד מהם באמצעות הדואר האלקטרוני, אך לתהליך כולו יש תהודה ביחסים הזוגיים בבית.
הדינמיקה הקבוצתית לעולם אינה קבועה. זהו תהליך נמשך של הגדרה ושבירה של כללי-היסוד. באופן זה, מבטאים כללי-היסוד את 'רוח הקבוצה'. מושג מעורפל זה מבטא את היחסים בין חברי הקבוצה בכל רגע נתון. באמצעות זיהוי המסרים הלא-מודעים בדינמיקה הקבוצתית יכולתי לנטרל 'פצצות' סטרוקטורליות, שאיימו לפגוע בכללי-היסוד שלנו. לדוגמה, הפירוש שלי לסוג מיוחד של הומור כאל ביטוי של חרדה הנובעת מזכרונות טראומטיים איפשר לקבוצה לזהות גירויים כאלו בעתיד ולמנוע מתחים מיותרים.
חרדה קבוצתית עשויה לנבוע מסטייה מכללי-היסוד או מרמזים לסיום הקשורים במנחה הקבוצה. לחרדה זו שלושה מקורות: הסיבה הראשונה לחרדה נובעת מאירועים חיצוניים, כאירוע טרור או פעולה צבאית, שהם אירועים יומיומיים בישראל. כמעט בכל שבוע משמשים אירועים כאלו כדלק לדינמיקה הקבוצתית בפורום, ומעלים תגובות לא-מודעות עמוקות. הסיבה השניה לחרדה נובעת משינויים בקבוצה, היוצרים חשדות וחוסר אמון. זה קורה כאשר חבר חדש מצטרף לקבוצה, וזה מתגלה בחשש משמות בדויים ומהתחזויות. הסיבה השלישית היא החשש מסיום, המופיע כאשר אני נעדר מן הפורום לזמן מה, או כאשר קיימת בעייה בתוכנה המפעילה את האתר. התגובה לכך עשויה להתבטא בסיפורים הקשורים בעזיבה או במוות, או באמצעות תשבחות מוגזמות או כעסים המופנים כלפי.
אחד הביטויים המרכזיים של הדינמיקה הקבוצתית הוא התפקיד המיוחד של כל חבר בקבוצה. לתפקיד זה יש חלק במשחקי הכוח בין חברי הפורום, שלעולם אינם סטטיים. ישנו מי ש'פותח' את הפורום בבוקר ו'סוגר' אותו בלילה בברכה. ישנו אחד שתומך באחרים, ומסייע למצטרפים חדשים להרגיש בבית. מישהו אחר משחק את תפקיד הספקן הציני, ואחר מקשר בינינו לבין המשתתפים הסמויים של הפורום, שקוראים את ההודעות אך אינם משתתפים באופן פעיל.
הדרכה והנחיית הקבוצה
תפקידי כמנחה הקבוצה מורכב ורגיש. למרות שמתרחש תהליך טיפולי, הקבוצה אינה יכולה להיות קבוצה טיפולית. להנחות כבוצה כזו פירושו לתפקד כפסיכותרפיסט ובעת ובעונה אחת להתנהג כ'מנהל הפורום' (שהוא התפקיד הרשמי שלי).
להנחיית הקבוצה יש מספר היבטים טיפוליים טהורים:
- קבלה, תמיכה והקשבה בלתי מותנית.
- ניטרול מתחים. על מנחה הקבוצה לרסן ויכוחים ולשמור את היחסים בין חברי הקבוצה ברמת התנהגות נסבלת. ניתוח טקסטים עשוי לסייע בזיהוי מתחים עתידיים דרך מסרים לא-מודעים.
- מודעות יומיומית להשפעת החדשות. על מנחה הקבוצה לקשר בין המסרים המודעים והלא-מודעים של הקבוצה לבין האירועים הטראומטיים בחיי היומיום.
- שמירה על הנושא שלמענו הוקמה הקבוצה. למרות שפוסט-טראומה (PTSD) היא הכותרת של הפורום, נוטים המשתתפים להתנגד לנושא ולסטות ממנו לשיחות סרק. על המנחה להחזיר את הנושא למרכז הדיון שוב ושוב.
- הכשרה והדרכה. חלק מן המשתתפים לומדים מן המנחה והופכים לפסיכותרפיסטים בפני עצמם. זוהי תופעה חיובית עבור הקבוצה כולה, ובמיוחד עבור משתתפים אלו. היכולת לסייע לאחרים משנה את יחסם של המשתתפים אל בעיותיהם. על המנחה לזהות מנחים פוטנציאליים כאלו, ולהדריך אותם באמצעות תמיכה והכוונה.
סיכום: סוג חדש של פסיכותרפיה או אמצעי טכני
מצד אחד הטיפול באמצעות האינטרנט אינו שונה מטיפול פנים-אל-פנים. מנקודת מבט זו אנו יכולים לראות בטיפול הנפשי באינטרנט כשדרוג של הגישות הקלאסיות לפסיכותרפיה, או כשכלול טכני.
מצד שני האמצעי הטכני הזה פותח אפשרויות לסוג חדש של פסיכותרפיה. אם נתייחס אל הסיפורים הווירטואליים כאל נתונים מדעיים, הרי שמדובר בתהליך מהפכני שישנה את פניה של הפסיכותרפיה.
הטיפול הנפשי באמצעות האינטרנט עושה את צעדיו הראשונים באולם. הוא עשוי לקרב את הפסיכותרפיה למיליוני אנשים שלא יכלו להרשות זאת לעצמם עד כה. הוא יכול גם להיות כר למתחזים ולשרלטנים, שישתמשו בו לצרכים לא אתיים.
לטיפול הנפשי באמצעות האינטרנט, כמו לטיפול הנפשי הקלאסי, אין קיום ללא כללי-היסוד. יש פיתוי רב לנסות ולהתאים את כללי-היסוד הקלאסיים גם לטיפול הנפשי באינטרנט, אבל בכך נאבד את היתרונות החדשים שלו. יעבור זמן עד שינוסחו כללי-יסוד חדשים עבור הטיפול הנפשי באינטרנט, ויש לצפות לתהליך ארוך של ניסוי וטעייה.
במאמר זה ניסיתי לתאר את המאפיינים החדשים של הטיפול הנפשי באמצעות האינטרנט, אך לא יתכן לעשות זאת מבלי להשתמש במשקפיים הישנים של הפסיכותרפיה. עתידו של הטיפול הנפשי באינטרנט לוט בערפל, ולמרות שהוא יכול להוסיף נדבך חשוב לפסיכותרפיה הקלאסית, הוא יכול גם לסכן את קיומה. גישות פסאודו-טיפוליות כמו אלו של 'העידן החדש' עשויות להשתלט על תחום זה ובכך להחליש את מעמדה של הפסיכותרפיה.
מקורות
גיי, פ., (1993), פרויד, פרשת חיים לזמננו, דביר, הוצאה לאור.
פרויד, ז., (193), קטע מתוך אנליזה של היסטריה, מתוך 'פרויד ודורה', בעריכת עמנואל ברמן, הוצאת עם עובד.
Clarkson, P. (2000), The Therapeutic Relationship, London: Whurr Publishers Ltd.
Figueroa-Sarriera, H.J. (1999) In and out of the digital closet: the self as communication network, in Cyberpsychology, Macmillan Press Ltd.
Fink, J. (1999) How to use computers and cyberspace in the clinical practice of psychotherapy, Jason Aronson Inc.
Freud, S. (1957) On beginning the treatment, etc, in Collected Papers, Vol. II, The Hogarth Press.
Freud, S. (1970) Five lectures on psycho-analysis, in Two Short Accounts on Psycho-analysis, Penguin Books.
Freud, S. (1986) A note on the prehistory of the technique of analysis, in Collected Papers, Vol. XIV, The Hogarth Press.
Freud, S. (1990) Case Histories I, in The Penguin Freud Library, Volume 8, Penguin Books.
Gay, P. (1989) Freud, A Life for Our Time, Anchor Books.
Langs, R. (1998) Ground rules in psychotherapy and counselling, Karnac Books.
Langs, R. (1999) Psychotherapy and Science, Sage Publications.
Pelling, N. & Renard, D. (2000) Counseling Via The Internet, Can It Be Done
Well?, in The Psychotherapy Review, Vol. 2, Number 2.
Smith, D.L. (1991) Hidden Converstaions, An Introduction to Communicative Psychotherapy, Routledge.
Turkle’ S. (1995) Life on the Screen: Identity in the Age of the Internet. New Youk: Simon & Schuster.
Yalom, I.D. (1995) The Theory and Practice of Group Psychotherapy, BasicBooks.
