האדם הגיע לירח האדם פיתח טכנולוגיות על שאף הדמיון אינו יכול להכיל והאדם מנסה להבין את סוד היקום והבריאה ואת מבנה גופו אבל למרות הכל עדיין האדם נמצא בחשיכה וככל שהוא יודע יותר הוא נפעם למראה "הנס הבלתי יאומן הקרוי "העולם".
רבים מאיתנו מתעלמים מהשאלות החשובות הקיומיות לעצם חיינו, משרגים דרכם בין הקניונים לאתרי הנופש ולמקומות העבודה הסופר מודרניים ככוורות דבורים מייצרים בד"כ מוצרים מיותרים שתרבות הצריכה המודרנית צורכת וזורקת מפני החדישים יותר (ראה ערך מחשבים, טלפונים ניידים, טלוויזיות, מכוניות וכד'). אבל חלק מאיתנו עדיין זקוק לכוחות הישנים אפשר לומר הפרא- היסטוריים של משענת הדת והאמונה או כפי שהציניקנים שבינינו אומרים: "אם אלוהים לא היה קיים היו חייבים לברוא אותו".
וראוי לציין בהקשר לכך את המעשיה המפורסמת המספרת על כי יום אחד מעל קיר גדול בחוצות לונדון נכתב: "אלוהים מת" על החתום פרידריך ניצ'ה. מספרים שלמחרת הקיר נצבע מחדש וכרזה חדשה נכתבה: "ניצ'ה מת" - על החתום אלוהים"
בעירינו חזונה שליד שפת הים התיישבה כת דתית הינדואיסטית , שכרה וילה גדולה והחלה לקיים שם את פולחניה וגם להתגורר שם כקומונה דתית לכל דבר. לכת זו קוראים כת השומה.
מהי דת "השומה"
כדי להבין את דת השומה, עלינו להכיר את עיקרי הדת ההינדואסטית, או דת הברהמינסטית. דת זו אינה מאופיינת כדת דוגמטית מפורטת משום שבמהלך ההיסטוריה נכללו בדת ערכים וצורות חדשות כאשר הישנות אינן נעלמות, אולם המסגרת הכוללת מהווה עבור המאמינים בה אחדות אוניברסאלית.
הדת ההינדואסטית סובלנית מטבעה משום הנחתה כי "האמת קיימת במידה שונה בכל הדתות" אולם במקרה התנגדות ישירה כלפי הדת ההינדואסטית נאבקים המאמינים בחומרה רבה כלפי המתנגדים . (לדוגמא המאבק נגד האיסלאם בצפון הודו).
בדת ההינדואסטית קיימים מספר רב של אלים ודמונים המתערבים בין האדם לאל אולם חשיבותם איננה בולטת. הבולט הוא האל הדומיננטי הקרוי "הישות העליונה" שהיא אל פרסונאלי (כדוגמת השומה למשל) ישות זו היא טרנסצדנטית ומוחשית כאחת (בניגוד ליהדות ששם האל טרנסנדנטי בלבד). ומכאן תכליתו של המאמין להיטמע בפועל בתוך ישות עליונה זו כיוון שקיימת זהות בינו לבין האל (האל נמצא במידת מה בקרב כל אדם). יתרה מכך לא רק האדם אלא כל יצורי הטבע מהווים חלק מהישות העליונה לפיכך אין לגעת בהם כי הנוגע בהם פוגע בישות העליונה, דבר זה מוביל את המאמינים שלא לאכול בשר בהמות עופות, דגים וכד'.
לישות העליונה שמות רבים הידועים ביותר הם וישנו. המאמינים בוישנו טוענים כי הנ"ל : "מלא העולם כולו הוא מכלכלו מתגלה בו ועושה למען האדם" בת זוגו היא שרי. לזרם זה משתייכים גם עובדי השומה שנתייחס אליהם בהמשך.
את תורת וישנו מקדשים ללא שפיכת דם (הם סבורים שאל זה מתגלם ומתגלה בצורת אדם או בעל חיים כדי לתקן את חוקתו של העולם (דהרמה) הנתון בסכנה וירידה.
מאחר והשומה מתגלה כהתגלמות האל וישנו, המשמעות הדתית נעוצה בזיהויו עם וישנו, לפיכך המאמינים בשומה רואים בו דמות פרסונאלית וחסידותם מתבטאת בדבקות באלוהות אישית. ברורה אם כך התנגדותם ליהדות, לנצרות, לאסלם, ששם במידה רבה יש מיסטיפיקציה כלפי האל, המיסטיקה הזו איננה פרסונאלית, יתר על כן מתוך הנחה שחושי האדם מוגבלים, חסידי השומה מנסים להבין את החסד האלוהי בעצם החיפוש, החיפוש אחר האלוהי. לדעתם הנו חיפוש אחר החסד האלוהי כאשר החיפוש נעשה בעזרת מדריך רוחני "גורו".
כת השומה במערב
בשנות הששים כאשר תנועות ה"היפי" למינהם התלבטו באשר להמשכם הרעיוני, החלה דת עתיקה זו לחדור למערב ע"י הודים עצמם או ע"י צעירים מהמערב שנסעו להודו ע"מ "למצוא את עצמם" וחזרו כשגרירי דת זו.
במערב מקפידים בעיקר על 4 כללים: שלא לאכול בשר, שלא לצרוך סמים, שלא להמר ושלא לקיים יחסי מין אלא ע"פ עקרונות הדת.אנשי תנועת השומה טוענים כי המערב הולך ומתנוון , משום השפע החומרי המצוי המבוזבז וחוסר יכולתם של מעצבי הדור לספק פתרונות קיומיים לנוער. הדתות המסורתיות כגון: הנצרות והיהדות התמסדו ואינן עונות לצרכים של חיי ההווה. מצב זה לדעתם כתוב בוודות (כתב הקודש) ואין אפשרות לשנותו. יתר על כן כבר בעתיד הקרוב צפוייה מלחמה גרעינית שבעקבותיה המערב ייעלם. מכאן הם שמים את הדגש על הקמת חוות קומונריות המסוגלות לספק את הצרכים של עצמם ומיקומם במקומות מרוחקים מעין הסערה.
"תנועת השומה", כפי שהיא קרויה פונה בד"כ לציבור האינטלקטואלי סטודנטים מעצבי דעת קהל, אנשי בוהמה וכד' – דרכם מנסה התנועה ליצור מוקדי משיכה רבים.
האדם שיסד את התנועה במערב סוואמי (נזיר) פדולה מרונה שנפטר בשנת 1977
הנ"ל הבחין נכונה במשבר הערכים שחל בעולם המערבי. תנועת ההיפי שנכשלה, מלחמת ויטנאם וכד' . יתר על כן הוא הבליט את עקרון האחריות האישית של האדם – דבר שמשך הרבה אנשים ובני נוער המחפשים הצדקה לאי השתלבותם בחברה (ראה בהמשך).
פדולה מרונה שהיה גורו יצר תהליכי אמונה מתוך "אהבה " כלפיו וכלפי האל, כאשר לטענתו בכל אדם מצויים תאי האהבה רדומה כלפי האדם ויש להוציא אותם לפועל.
נראה אם כך כי דת השומה הינה בעיקרה מופנית כלפי הנשמה יותר מאשר כלפי הגוף והגשמיות ומשום כך איננה יוצרת הבחנות בין צורות גופניות או בצבע העור. אי התחשבות בצרכים הגופניים מסייע ע"פ אמונתם לפיתוח החיים הרוחניים כאשר תהליך הדבקות עשוי להימשך מספר דורות ואילו הנשמה עוברת מגוף לגוף עד אשר הינה מטוהרת ומגיעה לכס האלוהי ואזי אינה חוזרת לגוף החי.
זהו אם כך ייעודו של המאמין דבר היכול להיעשות רק דרך הדבקות בשומה ושינוי התודעה בעזרת המדריך המוסמך.
גישתם הביקורתית של אנשי התנועה כלפי ערכי החברה המודרנית, מתוך הבלטה של כישלונות מערכת החיוך ומערכות הכלכלה, ובעיקר קיומם על ציבור רחב של אנשים בעלי הון מבחינה חומרית, אך מתוסכלים ואומללים מבחינה רוחנית – גורם למשיכת בני נוער וצעירים רבים לתנועה זו. יתר על כן לאמונה זו "רצפטים" מדויקים כיצד להיהפך למאושר, ולהשתחרר מהבלי העולם הזה, כאשר כל אחד ממלא את תפקידו בהתאם ליכולתו האישית.
במקדש שנמצא בעירנו חזונה נמצאים כ -15 איש (דבקים יקראו להלן) בגילאים צעירים מאד ועד גיל 40. 10 גברים ו – 5 נשים. מחוץ לכך קיימים תומכים רבים לתנועה (ע"פ דבריהם) שמופיעים מידי פעם. הקומונה ככל הקומונות מתנהלת ע"פ היררכיה קבועה שלא ניתנת לשינוי. הראש לכולם הינו מנהל המקדש , לאחריו סגן מזכיר ושרת. כיון שצרכיהם מועטים אינם מתקשים לכלכל עצמם. חלק קטן מהם נשאר במקדש ועוסק בתרגום הוודות הקדושות לעברית ואילו היתר עוסקים בכל עבודה מזדמנת כגון: גננות, ניקיון, בניה , שיפוצים וכד',. כל הכנסותיהם נמסרות למזכיר, לדבריהם הסתפקותם במועט וסלידתם מהעושר החומרי הינה דוגמא לכך שגם בעולמנו המודרני ניתן לחיות ב 10% מהצריכה הממוצעת ועדיין להתקיים. מזונם פשוט ביותר: אורז וירקות (הם אינם אוכלים בשר). אין בבית ריהוט מלבד מחצלת קש ומספר סירים לבישול. כמובן שמחשבים טלוויזיות, מכוניות וכל שאר מוצרי הרווחה לא נכנסים לשער הבניין. יוצא אם כך שמבחינה כלכלית הם מאוזנים בתכלית השלמות ואף מציגים רווחיות.
החשיבות של הדת בכלל וכת דתית בפרט.
כפי שאנו יודעים לחלק מאיתנו יש צורך בלתי נמנע באמונה ודבקות דתית . הסיבות לכך מגוונות ורבות אולם ניתן להצביע על שתים עיקריות.
א. מניעים קיומיים (אקזיסטנציאליים)
והמניע פשוט וברור, כנראה שכבר האדם הראשון שראה את השמש שוקעת חשש מאד מפני החשיכה ושמא השמש לא תזרח, יתכן שכבר אז החלה הדת הפרימיטיבית כאשר הפרא הראשון מלמל לעצמו דברי תפילה כלשהם לשם זריחתה של השמש שוב. האדם חושש מעצם היותו בן אנוש. הוא שואל את עצמו שאלות רבות על משמעות החיים ושמאחריהם על בריאותו, בריאות משפחתו , פרנסה וכד'. הדת כורתת חוזה עם המאמין ומציעה לו מערכת אמונה כזו או אחרת שבה יסופקו לו כל התשובות הרלוונטיות ובתמורה המאמין ממלא את מצוות הדת שהן בד"כ מצוות קלות ופשוטות. אולם ישנן גם מצוות שהמאמין אף מחרף נפשו עליהן והופך לפצצה מהלכת הקוטלת אנשים רבים בשם אותה אמונה דתית.
ב. מניעים חברתיים
המסגרת הדתית מהווה קהילה חברתית שבה המאמין מוצא עצמו כחלק מהחברה החל מלידתו עד מותו , מספקת לו הקהילה תהליכי חיברות המכוונים אותו לאורח חייו, לבושו, טקסי מעבר, כגון: לידה, נישואין, ומוות. וכל נוהג וסימבול המקשרים בין הפרט לחברה. הדת בשורשיה ההיסטוריים גם סיפקה לחברה נורמות וכללי התנהגות חברתיים שאפשרו את "הסדר החברתי" של אותה חברה.
המאפיינים המרכזיים של כת דתית
לעיתים מכנים כת דתית כמסגרת טוטאלית בעקבות מחקרו המרתק של א.גופמן ואכן הכת הדתית שמנהלת אורח חיים קומונארי מתאפיינת בזאת שהינה שולטת על מעשי המאמנים במשך 24 שעות ביממה לכל אורח חייו. בדרך כלל מדובר על קבוצה קטנה ואינטימית שמחמת יחסה של החברה הרחבה אליה בד"כ אנשי הכת מסתגרים בדלת אמותיהם כפי שקורה בכת השומה וכדי להבדילם מהכלל הם מתלבשים בגדים שונים לחלוטין במקרה דלהלן הם לבושים גלימות בצבע כתום ומהלכים יחפים. הם גם מגלחים ראשם יום יום. מנהיגם הקרוי גורו הינו מנהיג כריזמטי- דתי . הוראותיו והנחיותיו ממולאים ללא כל ספקות במקרה שלנו נראה שהציות הינו ציות עיוור לחלוטין. לאנשי כת השומה יש הליכות "שולחן ערוך" משלהם הנותנות תשובות לכל שאלות היקום . בין הפשוטות ביותר עד לבעיות הקיום המורכבות.
מרבית הכתות הדתיות מדגישות אורח חיים רדיקלי ככל האפשר המדגיש את ההתנזרות, הסבל והייסורים כחלק אינטגראלי ממערכת האמונות.
בכת השומה למשל מתנזרים מיחסי מין , אכילת מיני מזון מסוימים, משקאות וסיגריות . הם מרבים ביוגה ותפילה . אורח החיים סגפני למדי. הקימה הינה בשעות הבוקר המוקדמות ובמהלך היום הם מועסקים בלימודים ותפילות רוטיניות ממושכות. כאשר חלק מהעמיתים עובד יש הדגשה על עבודה במקצועות נחותים כגון: ניקיון, גננות, ניקוי פחי אשפה וכד'. ובנוסף הכיתות הללו מחייבות את חבריהם לנתק מהר ככל האפשר את מערכת הקשרים החברתיים שלהם עם העולם הקודם, דבר המתבטא בפרישות למקומות מבודדים, שינוי שם והתכחשות אל העבר "הטמא".
בלי כל קשר לנאמר חלק מאנשי הכת ממשיכים לקיים מערכת יחסים חברתיים עם "העולם החיצון" אך ורק לשם פעילות מיסיונרית לצורך גיוס חברים חדשים או תרומות.
תהליך גיוס החברים החדשים זהה כמעט בכל הכיתות הדתיות ואינו ו שונה בכת השומה.
הטירון עובר תהליך הקרוי "המרה" (קונברסיה"). הותיקים משכנעים אותו בדבר יתרונות האמונה הדתית של הכת, השתחררות מהבלי העולם החומריים והתמקדות בחיים רוחניים יותר וקדושה – ולאחר שהאמונה נטמעה בלב המאמין הוא מתחיל בתהליך של קיום הטקסים הדתיים: תפילה, לבוש מיוחד, כללי התנהגות: במקדש של השומה למשל מצויים רמקולים המזמרים את עקרונות הדת במשך 24 שעות ביממה. כל מהלך החיים מוקדש לאמונה הדתית והחיים הלא דתיים נחשבים כלא רלוונטיים. לאחר מספר שנים של "התמקצעות דתית" זו המאמינים יודעים בע"פ תפילות ארוכות ונסגרים לחלוטין לכל אורח חיים שאינו שיך לאמונתם. ראוי לציין גם סיבה נוספת המאפיינת את תקופתנו וזו רצונם של הצעירים להאריך את תקופת הבגרות שלהם ככל האפשר (מורטוריום) . אם בעבר צעירים בתחילת גילאי העשרים כבר נכנסו לעול המחויבות הבוגרת , התחתנו, פיתחו קריירה, רכשו בתים, מכוניות וכד', הרי היום צעירים בגילאים אלו ואף יותר רואים עצמם עדין "בלתי מוכנים" בעליל להיכנס לחיים הללו.
מראה הוריהם המודאגים מעול הפרנסה, ממעמדם החברתי, מהחובות והמשכנתאות, כה מרתיע את האוכלוסייה הזו עד אשר הם מחפשים כל מיני נתיבי מילוט שלא להיכנס למחויבות זו.
ומסגרת האמונה הדתית וההשתייכות לכת הינה פיתרון מושלם להאריך עוד ועוד את גילך ההתבגרות.
ומשהו על החיים המודרניים והגלובליזציה
כידוע החברה המודרנית מציבה בפני חבריה הצעירים ערכים מנוגדים זה לזה. נראה כי יחד עם השאיפה לרכישת העושר החומרי ניטרלו את המימד הטרנסנדנטי כמעט לחלוטין ואולי מלבד אצל האיסלם במערב הכנסיות ובתי הכנסת מתרוקנים לחלוטין. הנוער מבין כי מצד אחד מצפים ממנו להפגין ערכיות ומוסריות אולם כאשר הם מביטים מעל העולם של ה"גדולים" שכולו רדיפה אחרי ההון והכבוד המזייף מבחינת המטרה מקדשת את האמצעים נוצרת חוסר הלימה בסיסית המהווה פתח לחיפוש דתות אזוטריות הגורמות לפרט להתרחק מחיי ההבל והחומריות כל העולם הגלובאלי. כמובן צעירים אלו אינם מודעים לכך כי "בעלי המניות" של כיתות ודתות אלו מנהלים עסק כמו כל תאגיד קפיטליסטי וגורפים הון רב מתמימותם של הצעירים. אך האם זה משנה כהוא זה לאותם צעירים השמחים ודבקים באמונתם ומעריצים את הגורו שלהם?. כמובן שלא, הם זכו לליטרת האשליה שלהם ושום דבר אחר אינו מעניין אותם.
נסיים מאמר זה בקטע מספרו של גימס "החוויה הדתית לסוגיה" המתייחס לפסיכולוגיה של המאמין "כשם שהפעולה הבלתי מודעת היא למטה מן התודעה, כן ישנה פעולה שהיא למעלה מן התודעה ושאינה מלווה הרגשת אנוכיות... אזי אז אנו מכירים את עצמנו לאשורנו – כי ההארה נמצאת בכוח כולנו ועיננו נפתחות לראות את מהותנו האמיתית ואז אנו יודעים כי אנו "בני חורין" אנשים שלעולם לא ימותו משוחררים כליל מן הסופי ומן הניגוד בין טוב ורע ומן המציאות "האפרורית" ועל כך כבר נאמר "אשרי המאמין".
