הותר לפרסום בפסיכולוגיה עברית באדיבות HOT בידור ישראלי
עורכת: ליאת המנחם, מגיש: פרופ' יורם יובל
תמלול: ענת פרידלנד
האם יש לנו רגשות לא מודעים? האם יכול להיות בכלל דבר כזה רגש שאני לא מודע אליו? הרבה מאוד שנים התשובה המיידית של מדענית, של פילוסופים, של פסיכולוגים הייתה: "לא". לפני קצת יותר ממאה שנה זיגמונד פרויד הסב את תשומת ליבנו לעובדה, שאנשים מתנהגים כאילו הם חוו רגשות חזקים בלי שהם מדווחים שהם חוו אותם, ואמר, שהרבה מאוד מההתנהגות האנושית ניתן להסביר אם נחשוב שאנשים חווים חוויות רגשיות שהם לא מודעים אליהם. הרעיון הזה שניתן בכלל לחוות רגשות בצורה לא מודעת היה מהפכה ולא תמיד, לא בכל מקום ולא כל אדם מקבל אותו. אבל יש שם הרבה מאוד ראיות לכאורה שאומרות שזה נכון, כי רגשות הם לא רק חוויה, אלא גם אוסף של תגובות גופניות. למשל כשאנשים כועסים הם מצמצמים את העיניים שלהם, הם חושפים את השיניים, הדופק שלהם עולה, לחץ הדם שלהם עולה, השיערות שלהם סומרות, דברים כאלה, ואת הדבר הזה אנחנו חולקים גם עם קרובי משפחתנו החיות. כשכלב כועס וכשאדם כועס הם נראים די דומים אחד לשני, והדברים הגופניים, הדברים שקורים להם בתוך הגוף הם דומים אחד לשני גם כן. והנה מתברר, שאנחנו יכולים לעבור את השינויים הגופניים האלה ביחס למשהו שמרגיז אותנו בלי שאנחנו נחווה בעצמנו בצורה סובייקטיבית את העובדה שאנחנו התרגזנו. מי שמסתכל עלינו מבחוץ יכול בקלות לומר, לעיתים קרובות, בייחוד אם הוא מכיר אותנו טוב, אוהב אותנו, יכול בקלות לומר איך אנחנו מרגישים, אבל אם הוא ישאל אותנו לעיתים קרובות נגיד: "אני? לא, מה פתאום, אני דווקא מאוד מחבב אותו, אנחנו מסתדרים מצויין יחד", וכו'. אבל הגוף שלנו יודע, הגוף שלנו מגיב. והנקודה החשובה היא, שלמרות שאנחנו לא מודעים לרגשות האלה בהכרח הם מסוגלים להנחות את החיים שלנו לטוב, ולפעמים גם לרע. כי אנחנו נגיב אל האנשים שסביבנו לפי הרגשות שאנחנו מרגישים גם כשאנחנו לא מודעים אליהם, ומהעובדה הזאת קורים הרבה דברים, טרגיים וגם קומיים. שנאה ממבט ראשון, אהבה ממבט ראשון, תחושות בטן, אינטואיציות, כל הדברים האלה נובעים מהרגשות הלא מודעים שבעצם מנחים לנו את החיים.
