הותר לפרסום בפסיכולוגיה עברית באדיבות HOT בידור ישראלי
עורכת: ליאת המנחם, מגיש: פרופ' יורם יובל
תמלול: ענת פרידלנד
אז מה זה ההפך מאהבה? רוב האנשים כששואלים אותם את השאלה הזאת בדרך כלל אומרים: שנאה. והם לא צודקים. שנאה זה לא ההפך מאהבה. למעשה, שנאה ואהבה מאוד מאוד קרובות אחת לשניה. דבר ראשון, שניהם רגשות מאוד אישיים, אנחנו מרגישים אותם חזק כלפי אדם אחר. והם רגשות חמים, הם רגשות שגורמים לנו לעוררות, וגורמים לנו לרצות לעשות משהו לאותו אדם אחר. מה שמאוד חשוב זה, שאהבה ושנאה יכולות להתחלף אחת עם השניה מאוד מאוד מהר ובהפתעה, ולמעשה ישנה הפרעה נפשית, שנקראת "הפרעת אישיות גבולית" שבה היחס של האדם כלפי אנשים שסביבו, אנשים שהוא אוהב, שאוהבים אותו, מתנודד במהירות מאהבה לשנאה וחוזר חלילה. זה יכול לבלבל את כל הנוגעים בדבר. גם את האדם עצמו, גם את האובייקטים שנאהבים ונשנאים לפני שהם מספיקים להבין מה בעצם מתרחש פה, והמעברים החדים האלה בין אהבה לשנאה מלמדים אותנו שהן דומות, שהן לא ההפך אחד של השני. למעשה, התיאוריה הפסיכואנליטית אומרת שהיחס שלנו כלפי כמעט כל אדם אחר הוא אמביוולנטי, הוא מכיל בתוכו גם אהבה וגם שנאה. ואחת המשימות המורכבות שלנו בתור ילדים זה לדעת לאחד את כל הדימויים השונים שיש לנו כלפי האדם האחר. וזה קורה במהלך ההתפתחות, בדרך כלל בזמן השנה השניה והשלישית לחיים. זאת אומרת, בהדרגה הילד מבין שאין אמא טובה ואמא רעה. שישנה אמא אחת, שלפעמים טובה, ולפעמים רעה, וצריך לזכור כשהיא טובה שהיא יכולה גם להיות רעה, ומה שהרבה יותר חשוב, צריך לזכור גם כשהיא "רעה", כשהיא מענישה, כשהיא כועסת, כשהיא לא מתעניינת, שהיא גם טובה. אנשים שלא הצליחו להשתלט על המשימה ההתפתחותית הזאת, שלא מסוגלים לאחד בין הדימויים האוהבים והדימויים השונאים של האנשים הקרובים אליהם, אלה האנשים שנמצאים בסיכון מאוד גדול לפתוח בשנים שלאחר מכן את אותה הפרעת אישיות גבולית שעליה דיברתי.
ואם כן, נשאלת השאלה, אם שנאה היא לא ההפך מאהבה, אז מה זה כן ההפך מאהבה? והתשובה היא: ההפך מאהבה זאת אדישות. זה המצב שבו כבר לא אכפת לנו. בשתי דקות האחרונות של הסרט "חלף עם הרוח" שואלת סקארלט או'הארה את רד בטלר: ומה יהיה איתי עכשיו? ומה יהיה איתנו? והוא עונה לה: Frankly my dear? I don't give a damn, "למען האמת יקירתי, ממש לא מזיז לי". וכשהצופים באולם שומעים את זה הם מתחילים לקום ולנוע בכיוון היציאה, כי הם מבינים שאז זה באמת נגמר. וסיפור אהבה הקסום הזה שהיה אהבה, שנאה, וקנאה, ונד מקיצוניות לקיצוניות בעצם נגמר והגיע אל סופו, כי ההפך מאהבה זה לא כשאכפת לנו באותה מידה אבל זה שלילי, אלא כשלא אכפת לנו יותר בכלל. כשאהבה התחלפה באדישות זה בדרך כלל הסוף, וזהו ההפך מאהבה.
לסיכום, שנאה היא לא ההפך מאהבה, שנאה מאוד דומה לאהבה ויכולה להתחלף איתה לעיתים קרובות, ההפך מאהבה זאת אדישות. ומשם כשזה מגיע בדרך כלל לצערנו אין כבר דרך חזרה.
