הותר לפרסום בפסיכולוגיה עברית באדיבות HOT בידור ישראלי
עורכת: ליאת המנחם, מגיש: פרופ' יורם יובל
תמלול: ענת פרידלנד
"קשה כשאול קנאה", כתוב בשיר השירים. האם זה נכון? ומה זה בעצם קנאה? קנאה זה בעצם לא דבר אחד, אלא שני דברים. אפשר לקנא "ב", ואפשר לקנא "ל". לקנא "ב" - זה אותו דבר שבשפה האנגלית קוראים לו ""envy. זה קנאה במישהו אחר על איזו שהיא תכונה שיש לו, איזה שהוא דבר שיש לו שאנחנו רוצים. אני רוצה את הארטיק שלו, אני רוצה את המראה הצעיר שלו, אני רוצה את הכישרון שלו, את הכסף שלו, אני רוצה לקחת את זה ממנו ושיהיה את זה לי. יש גם לקנא אחר, וזה לקנא "ל". ובשביל לקנא הזה צריכים כבר 3 אנשים, לא מספיקים שניים. צריך אותי, צריך את האדם שאני מקנא לו, וצריך אדם שלישי שהולך לקחת ממני את אהבתו של האדם הזה או אותו. והרגש הזה של לקנא "ל" הוא רגש בעייתי, כמו רגש הקנאה בכלל. כי יש דבר שאנחנו מאוד מאוד לא רוצים שיקרה לנו, וזה שנצא פריירים. אנחנו מוכנים לעשות הרבה כדי שאהבתו של אדם אחר לא תילקח מאיתנו. והדבר הזה נראה קצת אחרת אצל גברים ואצל נשים. גברים כאשר הם מקנאים נוטים להיות אלימים, אותו דבר נתעב שקוראים לו רצח על רקע רומנטי לעיתים קרובות מבטא את תוצאות ההרסניות של הקנאה הזאת שאנשים לא רוצים להשתלט עליה. גם נשים מקנאות. נשים מקנאות יפה מאוד דרך אגב, אבל כשהן עושות את זה, זה נראה קצת אחרת, פחות אלים, לא פחות חזק, אבל קצת אחרת. הרגשות האלה של קנאה "ב" וקנאה "ל" הם רגשות מאוד בעייתיים, הם רגשות שאנחנו משלמים עליהם מחיר גבוה גם בתוכנו כשליבנו נחמץ בקרבנו וגם בתור חברה, כי הם מונעים שיתוף פעולה, הם מביאים לשנאת אחים ולקנאה אחים. הרבה מאוד ממה שקורה לנו בחינוך זה ניסיון להשתלט על רגשות האלה, לעדן אותם, להיות מסוגלים לחיות איתם. יהיה לנו טוב מאוד בחיים אם נוכל להתגבר על רגשות האלה, יש הרבה דרכים לעשות את זה, אבל כמו שאתם יודעים לבד בבית, אני לא צריך להגיד לכם, זה בכלל בכלל לא קל.
אז לסיכום, קנאה זה בעצם 2 דברים: לקנא "ב" ולקנא "ל", שניהם קשים, שניהם בעייתיים, ושניהם גורמים לנו הרבה מאוד צרות ונדודי שינה.
