מקורות

במאמר זה נסקרת סִפרות המחקר הדנה בקשרים שבין הורות לבין שינה של תינוקות.בתחילת המאמר מוצגים בקצרה נושאים, כגון התפתחות השינה והפרעות שינה במהלך הגיל הרך; התפתחותן של הפרעות השינה מובנת ומתוארת במסגרת של הדגם המערכתי, אשר לפיו מתקיימת מערכת קשרים מורכבת ודו־כיוונית בין שינת התינוק לבין גורמים פיסיולוגיים ופסיכו־חברתיים שונים. חלקו השני של המאמר מתמקד בתפקידם של ההורים בהתפתחות דפוסי שינה של תינוקות.

 

מטופלים הסובלים מהפרעות דיכאון וחרדה עלולים לחוות תופעות לוואי בעקבות החלפת התרופה שהם מקבלים, גם אם התכשיר החליפי מכיל בדיוק אותו חומר פעיל כמו התרופה המקורית מאת גילה קולקה,פורסם ב-18.4.10 בעיתון הארץ

 

מאמר המספר את תהליך איבוד השיער שלי במהלך טיפולים כימותרפיים

 

מאמרים בנושא טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעת פאניקה; על הפרעה פוסט טראומטית; הפרעת חרדה חברתית; OCD; על תסמונת מעי רגיז; Temporomandibular Disorder; מחלת ריינאוד ועוד. באתר אגודת א.י.ל.י.ם

 

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את התקשורת הטיפולית ואת המכשולים והפתרונות העומדים בדרך ליישומה, בקרב מטפלי שיאצו. לשם כך, הוחלט להתמקד בניתוח פרשני איכותני של חוויית מטפלי השיאצו, את ההיבטים האלו. השתתף מדגם של שמונה מטפלים בעלי ניסיון של למעלה מחמש שנים, כולם עברו ראיונות עומק שכללו בתוכם שאלות פתוחות למשיכת מידע לגבי תפיסתם של המרואיינים את התקשורת הטיפולית ומשחקי תפקידים, למשיכת אופן יישומה בפועל. שיטת ניתוח הנתונים שנבחרה, הייתה תיאוריה מעוגנת שדה ומניתוח הנתונים, עלו שלוש תמות ראשיות והם: "אמונות גרעין לגבי ההוליזם והתקשורת הטיפולית", "פערים ביישום ההוליזם לנוכח קשיים אישיים במימוש התקשורת", "היעדר הבנה מלאה למצבו של החולה כביטוי לפערים ביישום התקשורת". תמות אלו נמצאו קשורות אחת לשנייה והן הביאו לביטוי את האופן בו היעדר מיומנויות תקשורתיות, מתבטא לנוכח מצבים רגשיים, ביישום טיפול השיאצו. נמצאה רלוונטיות לבחינת ממצאים אלו גם במקצועות אחרים ברפואה המשלימה וכמו כן, גם במסגרות שאינן משקפות את הממסד הרפואי והודגשה החשיבות בהרחבת תוכניות הלימוד, לכלילת מיומנויות לניהול רגשות, באוריינטציה ממוקדת חולה.

 

מאמר באתר פסיכולוגיה של קרן ופרופ' אורן קפלן אשר סוקר היבטים פסיכולוגיים הקשורים למחלת הסרטן וההתמודדות איתה מצד חולים, בני משפחה ומערכות הבריאות השונות, וכולל סקירה ספרותית בנושאים שונים בתחום זה: מצוקה נפשית במחלת הסרטן, טיפול תמיכתי של צוות המרפאה המטפלת והמערך הפארה-רפואי, טיפול פסיכולוגי מונע, דפוסי התמודדות עם מחלת הסרטן, פניה לטיפול פסיכולוגי ועוד. כמו כן מצורף עמוד מידע עם קישורים לאתרים ומאמרים שמתמקדים בתחום הטיפול והתמיכה בחולי סרטן ומשפחותיהם.

 

למרות ההכרה והמודעות הרבה הקיימת בגישות הלא קונבנציונאליות לרפואה לגבי מערכת היחסים הטיפולית והתקשורת הבין אישית והשפעותיה, ענף מחקר זה הוזנח לטובת בחינת השפעותיהם הביו רפואיות של שיטות אלו. בכדי להדגיש את החשיבות שבמחקר ההיבטים הללו, מוצעות מספר הנחות יסוד אשר יכולות להוות בסיס משותף המאפשר גישור על השוני המהותי של תפיסת העולם הרפואית הקונבנציונאלית והלא קונבנציונאלית ובכך, לאפשר השאלה של המחקר האקדמאי לצורך הדגשת נקודה זו. ניתנת סקירה ספרותית עדכנית של המחקר האקדמאי בנושא ומוצע, שהמחקר הקיים יכול להוות בסיס ממקד לגבי נושאי מחקר רלוונטיים ושפיתוחו של ענף מחקר זה, במסגרת הרפואה הלא קונבנציונאלית, יוכל להביא להבנה טובה יותר לגבי המפגש הרפואי והשלכותיו על תוצאות הטיפול, על החולה ועל נותן השירות הרפואי ובכך, לאפשר את ייעולו של הטיפול.

 

מה עושים בני אדם שמנסים להתמודד במסגרת של תחרות עם סטודנטים אחרים בחוגים לפסיכולוגיה או למנהל עסקים ומתקשים לעמוד בתחרות? מה עושים אנשים שמנסים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות או עם תחרות במקום העבודה? איך אפשר להצליח להתמודד עם הציפיה של החברה שבה אנחנו חיים שאנחנו נהיה כל הזמן ברמת תפקוד מקסימלית? מתוך אתר "thingsonmymind" יש כל מני דרכים ואחת מהן, שדווקא מקובלת אצל סטודנטים, היא להשתמש באופן קבוע בתרופות שונות שניתנות בדרך כלל לאנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). כמובן שמדובר כאן באנשים שאין להם הפרעות קשב וריכוז, והם לרוב מתפקדים בצורה לא רעה בכלל בחיי היומיום, אבל בגלל סיבות פסיכולוגיות ולחצים חברתיים הם מרגישים שהם לא מתפקדים מספיק טוב. אז הם לוקחים באופן קבוע תרופות כמו ריטלין (Ritalin) ו- אדארל (Adderall) , שהם בעצם סוג של סטימולנטים בתקווה שהתרופות יסייעו להם לתפקד טוב יותר ולא לאבד ריכוז או לרדת בתפקוד. בארצות הברית גם יש טרנד שבו אנשים שמרגישים חסרי אנרגיה בזמן העבודה, משתמשים בתרופה בשם Provigil, שמיועדת לאנשים שסובלים מנרקולפסיה (התקפי שינה פתאומיים).

 

מאמר על האישה בחדר הטיפול הפסיכולוגי. המאמר ניכתב בסיוע דר' שלומית סייג רופאת משפחה בכירה. במאמר מובאים חומר ונתונים הלקוחים מגוף ידע רפואי חדשני מתחום רפואי שמתפתח בעשרים השנים האחרונות והוא "בריאות האישה". מובאות המלצות כלליות לטיפול בנשים ומתבגרות כפי שגובשו במחלקה לרפואת משפחה בקורס בריאות האישה. ההמלצות מבוססות על מחקרים מהתחום. מתוך האתר "לרפא את יצירי כפיך" מאת יששכר עשת

 

בעבודה מתוארים מאפייני מחלת האלצהיימר והשפעתה על המטפלים מקרב המשפחה הקרובה. כן נסקרים בעבודה מחקרים הבודקים השפעת קבוצות תמיכה על המשתתפים.

 

גוף ונפש שלובים להם יחדיו, ומחקרים רבים כבר הראו כי טיפול המשלב בין השניים מביא לשיפור רב יותר מטיפול הממוקד רק בגוף. הכירו את הרפואה ההתנהגותית

 

המפגש בין עולם המשפט ועולם הרפואה הוא מורכב, בעוד שעולם הרפואה מבוסס על דרך חשיבה מדעית ועל עקרונות מדויקים, הרי שעולם המשפט מעוגן בגישות חברתיות-פילוסופיות.מורכבות מפגש זה בישראל באה לידי ביטוי, בין היתר, בפסיכיאטריה. על הפסיכיאטר המחוזי מוטלת האחריות להחליט על אשפוז כפוי של הסובלים ממחלת נפש בהתקיים תנאים המוגדרים בחוק, תוך איזון בין שמירה על כבוד האדם וחירותו לבין שלום הציבור.מאמר זה דן בחוק הקיים בישראל בעניינם הקשורים לפסיכיאטריה, ובהתפתחותו החל בחוק העות’מאני משנת 1892, אשר עסק בעיקר בהסדרי הפעלת מוסדות לטיפול בחולי נפש וקריטריונים לאשפוז. החוק העות’מאני עמד בתוקפו עד שנת 1955 , עת שנחקק בישראל החוק לטיפול בחולי נפש, שבשעתו נתפס כחידוש, ובו ניתן לרופאים תפקיד מרכזי, ובמיוחד סמכות האשפוז בכפיה. זכויות החולים בחוק זה היו מעטות ושוליות.