מקורות

This is a true account of Michelle (a pseudonym). Michelle is a family therapist and Transactional Analyst who was kidnapped and taken hostage. Through the application of her clinical expertise, she negotiated her own release from the hands of a man wanted internationally for murder.

 

הספר מה הסיפור? על התפתחות היכולת הנרטיבית מאפיין צדדים שונים של הכושר הנרטיבי האנושי ומלווה את התפתחותו החל מגיל שלוש לערך. כושר זה ממשיך להתפתח גם שנים רבות לאחר הילדות, וחקירת ההתפתחות הנרטיבית המאוחרת היא לב העניין בספר. מאת ד"ר מיכל סגל, מרצה בכירה ללשון עברית ולהתפתחות שפה אצל ילדים במכללת סמינר הקיבוצים.

 

The aim of the current paper is to touch upon the affinity between dreams and folklore, or more specifically - the fairy tale genre. The claim for such an affinity was first presented more than a century ago, with the beginning of psychoanalytic theory, but up until now, the studies that have demonstrated it lacked the tools and methods taken from the newer folk literature discipline.

 

המשפחה מספקת קשר חברתי חזק ועוצמתה הרבה מורגשת לאורך מעגל החיים כולו. מתוך הקשרים המשפחתיים, הקשר האחאי הוא קשר ייחודי, משום שהוא משלב בתוכו בו זמנית מרכיבים של קשר משפחתי וקשר חברי. הופעתה של מחלת נפש אצל אחד מילדי המשפחה חושפת את בני המשפחה למצב דחק שמפר את האיזון, מאיים על הלכידות והתפקוד הקיימים, ומשבש את מעגל החיים הנורמטיבי של הפרט ושל היחידה המשפחתית. המאמר יסקור את השפעותיה של מחלת הנפש של אח/ות על אחיו/תיו הבריאים ויציע דרכים להתמודדות יעילה.

 

על הסוגים השונים של התנהגות מרדנית, מי נוטה למרוד יותר, הבנים או הבנות? בנים בכורים או בני זקונים? על השפעת סגנון ההורות על המרד, ועוד, בהרצאתו של ד"ר גבי בוקובזה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מתוך "הערוץ האקדמי", אוניברסיטת חיפה.

 

ילדים הסובלים מבעיות התנהגות או מהפרעות קשב וריכוז זקוקים לטיפול והתייחסות במישורים רבים. השאלה מה קדם למה - תפקוד לקוי של אזור מסוים במוח או קושי רגשי - אינה רלוונטית. מתוך "הארץ".

 

המאמר דן במבט יונגיאני בשאלה של מקור החלומות במקרא – האם מדובר בתוצאה של התודעה המקראית של מנהיגי העם או אולי של הלא-מודע התרבותי היהודי? המוטיב השולט בחלומות המקרא הוא הבחירה של ההורה-האל בבן המועדף במשפחה, שמשולבת עם הבחירה של מנהיג העם ועם הבחירה של היהודים בין העמים. המאמר בוחן גם את מוטיב ההתנשאות של הנבחר (יוסף) ושל החושב עצמו לנבחר (פרעה ונבוכנצאר), ונפילתם. כל אלה כפי שהם באים לביטוי בחלומות המקרא. מתוך האתר "תורת החלומות והחלימה".

 

הרצאה מוקלטת מתוך הכנס "התמכרות לאינטרנט" שנערך במכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב בנובמבר 2007

 

חזקת הגיל הרך זוכה היום לביקורת בטענה כי היא אינה מתאימה לתנאים החברתיים והכלכליים של ימינו; היא אינה תואמת תיאוריות פסיכולוגיות מתקדמות אשר גורסות כי טובת הילד הוא לקיים קשר יציב ועקבי עם שני הוריו; והיא משפיעה גם על גורמים נוספים המסייעים לבית המשפט דוגמת עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים, אשר נוטים לחוות דעתם המקצועית בהשפעת הדוקטרינה. לפיכך, יש הקוראים לבטל או לשנות את חזקת הגיל הרך בחוק הכשרות והאפוטרופסות ולאפשר לבית המשפט לקבוע את משמורת הילדים בכל מקרה לגופו.

 

כתבה מסכמת בסדרת הכתבות על העונה השנייה של "בטיפול" הכוללת תובנות אודות הטיפולים, ונגיעה אישית בחוויה הצפייה והכתיבה. מאת פרופ' רבקה אייפרמן, פרופ' שמשון רובין, ד"ר דורית שיקיירסקי, פרופ' חנוך ירושלמי, ד"ר מאיר ברגר.

 

במאמר בוחן חיים עמית את חשיבותה של התנועה האיטית, אך היציבה, בעבודה, בזוגיות ובהורות. מדוע אנו מנסים להימנע ממנה, וכיצד אנו יכולים לאמן את עצמנו ואת ילדינו באמנות "התנועה איטית"?

 

בהתבסס על המחקרים הרבים שנאספו בשנים האחרונות המתבססים על ממצאים מהשטח- ברור כי עבור רוב הילדים –הסדרי הראיה ה"מסורתיים" אינם מעודכנים ,קשיחים שלא לצורך, מגבילים, ואינם עונים על האינטרס של הילדים עצמם לטווח קצר או ארוך. פתרון של משמורת משותפת –עונה לעקרון של טובת הילד שהוא עקרון העל הראוי להנחות את מקבלי ההחלטות בנוגע להסדרי המחייה של ילדים לאחר פרידה וגירושין.