מקורות

תזכיר החוק מבקש לשנות את העיקרון הקיים היום בחוק לפיו כל מי שסיים תואר מוסמך או גבוה ממנו בפסיכולוגיה במוסד להשכלה גבוהה בארץ, גם אם מדובר בתואר מחקרי מובהק, רשאי להירשם בפנקס הפסיכולוגים, ולעסוק בטיפול פסיכולוגי. על פי המוצע רק תארים בפסיכולוגיה הכוללים מספר רכיבים מהותיים, ובכלל פרקטיקום (התנסות מעשית כחלק מהלימודים), יקנו ללומדים זכות להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולעסוק בטיפול פסיכולוגי.

 

השם קביים נבחר כמסמל את העזרה והתמיכה שכל סטודנט / איש מקצוע זקוק לו במהלך לימודיו ועבודתו. אתר זה שואף, כמו כל מקצועות הבריאות, להביא אתכם - סטודנטים יקרים - לעצמאות עד שתעמדו על "רגליכם" המקצועיות. גם לאחר שתסיימו לימודיכם, אתר קביים יוסיף ויעדכן אתכם...

 

האתר של ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית מומחית ופסיכותרפיסטית, כולל מידע ומאמרים על דיכאון אחרי לידה, ההבטים הרגשיים של טיפולי פריון, סיפורי אימהות הקשורים לחווית האימהות, ופורום לתגובות ושאלות.

 

פסיכולוגים בכירים יוצאים כנגד אנשי ממסד בריאות הנפש ומאשימים אותם בדרדור הפסיכולוגיה בישראל. לטענתם, שיטות הטיפול מיושנות, בחינות ההסמכה לא רלוונטיות והעומדים בראש המערכת הם גילדה סגורה שדואגת בראש וראשונה לשימור מעמדה.

 

מידע והנחיות לרישום בפנקס העובדים הסוציאליים. באתר קיימת גם אפשרות לעיון בפנקס העובדים הסוציאליים (לפי מספר ת.ז. או מספר רישום)

 

הרפורמה במערכת בריאות הנפש, אולי נשמעת כמו נושא משעמם, אבל היא נוגעת לכל מי שעלול לחוות משבר נפשי, לעבור תקיפה מינית, או סתם לעבור תקופה של מתח וחרדה. במילים אחרות, לכולנו

 

תיאור מקרה טיפולי מפורט המופיע באתר מרכז יהלום, תהליך "עזיבת התיאוריה" (כפי שאני קורא לו) התחיל אצלי בצורה בולטת לפני כשנתיים עת פרשתי מתחנה ממוסדת וותיקה לאחר הרבה שנות עבודה. נדמה לי שמאז אני מוצא את עצמי פועל ומבצע טיפולים שלא דומים למה שבצעתי בעבר. אשתף אתכם בשני מקרים אופייניים אותם לוויתי לאחרונה: אחד אציג בקצרה ואת השני באריכות וביתר פרוט, כיוון שהוא מקרה יותר מייצג.

 

פעם הכל היה יותר פשוט: עם קצת אינטואיציה בריאה והפעלת סמכות ידעו ההורים איך לחנך את ילדיהם. ואז הגיעה הפסיכולוגיה, דיברה על גבולות ועל חופש בחירה, והצליחה לבלבל דורות של הורים וילדים, ובעיקר את הישראלים שלא ידעו איך ליישם את התיאוריות היפות. אז איפה עובר הגבול? כתבה במוסף "דיוקן" של העיתון "מקור ראשון"

 

המחקר בדק את ההבדלים בתכונות אישיות בקרב ארבע קבוצות של אנשי מקצוע מנוסים. גרסה עברית מקוצרת של שאלון חמשת הגדולים של קוסטה ומקריי הועברה ל-236 רופאים, עורכי-דין, פסיכולוגים קליניים ואומנים בני שני המינים, שגילם הממוצע 31.19 שנים. האומנים נתגלו כניורוטיים יותר במובהק מאשר חברי שלוש הקבוצות המקצועיות האחרות וכפתוחים יותר לחוויות יחסית לרופאים. הנשים במשגם היו יותר נוירוטיות ומוחצנות מהגברים, וזאת ללא קשר להשתייכותם המקצועית. המאמר ראה אור ב-Journal of Research in Personality.

 

ברוב המדינות המתקדמות בעולם הכירו בקיומה של ההטרוגניות בתחום הפסיכולוגיה הטיפולית מזמן, וכבר שנים רבות מבינים שהכשרתו של הפסיכולוג הקליני אינה אמורה ואינה יכולה להקיף את כל הגישות ותחומי ההתמחות הקיימים. למרבה הצער, בישראל המצב שונה לחלוטין.

 

ההרצאה מציגה מחקר אתנוגרפי שבחן את מיקומו של האבחון הפסיכולוגי בבית הספר היסודי כמנתב ילדים שנכנסו למערכת החינוך הרגילה אל מערכת החינוך המיוחד. נראה שההחלטה על שליחת ילד לאבחון היא הסוואה להחלטה להוציאו לחינוך המיוחד והאבחון הופך למעין טקס שהוא המשוכה האחרונה לפני הבידול. ההרצאה מתוך כנס "אבחנה מבדלת" חנוכה 2006.

 

"אין עוררין על כך שרפורמה בשירותי בריאות הנפש בישראל היא חיונית ונחוצה. מאידך, אנו מאמינים שמהלך כה מורכב וגורף, שאין ממנו חזרה, ראוי שיעשה באופן מבוקר, אחראי, תוך התייעצות עם מומחים בשדה ובאקדמיה ותוך הסתמכות על הידע הרב שנצבר בספרות המחקרית בנושא." מתוך עצומה הקוראת לעכב את אישור הצעת החוק בנוגע לרפורמה בשירותי בריאות הנפש