מקורות

משחקי דמיון של ילדים ביקור בארץ הפלאות מאת שלמה אריאל ספר פורץ דרך זה עוסק בעולם המופלא של משחקי הדמיון של ילדים. משחקי ה - "נגיד ש..." האלה הם אמצעי ההבעה והתקשורת העיקרי העומד לרשותם של ילדים. חשיבותם להתפתחות הילד ולאיכות תפקודו במישורים הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי רבה ביותר. משחק הדמיון מהווה כלי עיקרי בחינוך בגיל הרך ובטיפול בילדים. הספר, המבוסס על סקירה מקיפה של הספרות הרלוונטית ועל ניסיונו רב השנים של המחבר, בוחן את משחקי הדמיון מן הזוויות התפתחותית, הרגשית, התקשורתית-חברתית והבין-תרבותית. הוא מציג גם גישה חדשנית לטיפול בילדים באמצעות משחק וליישומי המשחק בחינוך. הספר מהווה תרומה רבת ערך לכל מי שעניינו בילדים: מחנכים ומחנכות, אנשי מקצועות טיפוליים העובדים עם ילדים ומשפחותיהם, סטודנטים וחוקרי תרבות הילד, הורים, כותבים לילדים ועל ילדים, ועוד. "זוהי זכות גדולה לכתוב הקדמה לספר שבורא מחדש את תחום חקר המשחק בדרך כה חדשנית ומבריקה" מתוך ההקדמה למקור של הספר, הכתוב אנגלית, מאת פרופסור בריאן סאטון-סמית, פרופסור אמריטוס, אוניברסיטת פנסילבניה. "זהו ספר מאתגר ומעורר מחשבה. חוויית הקריאה מרעננת ומאירת עיניים. הניתוח של תהליכי השפה והתקשורת המילוליות והלא מילוליות הספונטאניות מעמיק ומרחיק ראות במיוחד" ג'רום ל. סינגר, פרופסור לפסיכולוגיה ולימודי הילד, אוניברסיטת ייל. ד"ר שלמה אריאל הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי בכיר, בעל תואר דוקטור לבלשנות. הוא מייסד ויו"ר העמותה הישראלית לטיפול במשחק. מחברם של ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותו: חקר המשחק, טיפול וחינוך באמצעות משחק, טיפול רגיש להבדלי תרבות ואינטגרציה בפסיכותרפיה. הוא מכשיר מטפלים ומחנכים בתחומים האלה בישראל, ארה"ב וארצות שונות באירופה. אריאל כותב גם שירים וסיפורים לילדים. הוצאת ספרים "אח" בע"מ, מאי 2014 (להשיג בצומת ספרים או בהנחה ישירות מההוצאה) בתמונה: תום זיידמן פרויד , איור מתוך "מסע הדג", הוצאת אופיר 1924

 

חוברת המוקדשת לנושא הזהות המקצועית בתחום ריפוי בעיסוק. החוברת נכתבה על-ידי מספר מומחים בתחום מספרד, קנדה ואוסטריה

 

פרק מס' 25 מתוך הספר "המסע אל תבונת הנסתר" מאת שלי ברעם, העוסק בתופעת ההערצה על היבטיה השונים.

 

זהו הלינק המעודכן לקישור הקודם ששלחתי אודות ספר זה. בתודה יששכר

 

המונחים אמהות ואמהיות אינם זהים.. כבר בשנת 1945 הבחינה הפסיכואנליטיקאית הלנה דויטש בין אמהות (motherhood), ובין אמהיות (motherliness), ובכך, במובנים רבים, הקדימה את זמנה. האמהות מתארת את היות האשה אם, את היחס בינה לבין ילדיה מבחינה פיזיולוגית, סוציולוגית ורגשית; ואילו האמהיות היא תכונה המבטאת עמדה רגשית כלפי הזולת וכלפי עצמנו, ללא קשר הכרחי לאמהות ביולוגית. עמדה אמהית יכולה להימצא גם אצל גברים ואצל נשים שלא ילדו. באמהות יש צדדים אפלים וטמונות בה סכנות; האמהיות מבטאת נתינה המותאמת לצרכיו של הזולת. האמהיות היא בעיניי נושא בעל חשיבות מכרעת לא רק ביחסים בין הורים לילדים, אלא ביחסים הבין-אישיים בכלל ובאזורנו בפרט.

 

המאמר מציע התבוננות בהתהליך הפסיכולוגי שעברה אנה, אשר מוצא ביטויו באופן בו נכתב הספר, כמו גם בדינאמיקה של הכניסה והיציאה למעגל הזנות.

 

הפרק השישי, הצבת גבולות בהורות, מתוך הספר: "הורים כמנהיגים - להיות הורה משפיע" מאת חיים עמית, הוצאת מודן, 2006.

 

הספר סבאות עכשיו מבקש להציג את הסבאות העכשווית לשלושה דורות - סבים, בנים ונכדים - וכן לאנשי מקצוע המטפלים במשפחה הרב־דורית. בעוד שלרשות ההורים עומד כיום שפע של ספרים ותוכניות הדרכה ומחקר, הסבאות היא עדיין בראשית דרכה, המחקר בתחום מועט יחסית, וגם ספרות הייעוץ וההדרכה הספציפית אינה רבה.

 

הפרק הראשון מתוך הספר "הפחד לתפוס מקום". אנורקסייה נרווזה היא אחת מהפרעות הנפש החמורות ביותר, והמוזרות ביותר. בלא כל הפרעה אחרת בחשיבה פרט לעיוות בתפיסת הגוף נערה אינטליגנטית, ולרוב אף אינטליגנטית במיוחד, מרעיבה את עצמה ולעיתים עד מוות. בולימיה נרווזה הוגדרה הפרעה נפרדת מאנורקסייה נרווזה רק בראשית שנות השמונים של המאה העשרים.

 

אוסף כתיבתו של ישראל סייקס, הודפס לציון הגעתו לשנת היובל לחייו. "בקובץ דברים זה,ניתן למצוא גם את החזון וגם את הדרך לעתיד טוב יותר, הן בתחום בריאות הנפש, הן עבור אנשים עם מוגבלויות ומשפחותיהם והן לכלל החברה הישראלית.."(מתוך דבריו של רונן גיל על הספר)

 

מאמר מאת חיים עמית על התמודדות הורים עם קשיי הילדים והמשפחה כולה במיקום-מחדש-בחזרה, כלומר בתהליך החזרה לארץ משליחות או עבודה בארץ זרה. המאמר הוא פרק בתוך ספר: "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" - מסע ה-relocation - נסיעה לשליחות לתרבות זרה, מאת ד"ר חנה אורנוי, הוצאת רימונים, 2009, ע"מ 315-328. התמודדות הורים עם קשיי הילדים והמשפחה כולה במיקום-מחדש-בחזרה בתוך: "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" - מסע ה-relocation - נסיעה לשליחות לתרבות זרה, מאת ד"ר חנה אורנוי, הוצאת רימונים, 2009, ע"מ 315-328

 

פרדוקס העיתוי - אולי אפשר להתחיל ישר מהילד השלישי? הפרק הראשון בספר "הורים כבני אדם" מאת חיים עמית. רוב הזוגות מביאים ילדים לעולם בעיתוי "לא מתאים", שכן אין עיתוי מושלם ללידת ילדים. זה תמיד או "מוקדם קצת" או "מאוחר קצת". קשה לבוא להורות מוכנים לגמרי הן מבחינת ההתפתחות האישית והן מבחינת ההתפתחות הזוגית; ואולי גם לא צריך. כי זה הוא פרדוקס העיתוי בהורות: דווקא בגיל צעיר, שבו המוכנות הרגשית בדרך כלל נמוכה יותר, מרבים האנשים להביא את ילדיהם לעולם. בכך דן הפרק.