"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה". משפחות מאושרות אינן נושא לסיפור, לא מכיוון שהן מאושרות, אלא מכיוון שהן דומות זו לזו. לכן ברור לקורא, כבר במשפט הראשון של אנה קארנינה, שלא על משפחה מאושרת יסופר. ואכן במשפט השני - "הכל השתבש בביתם של האובלונסקים" - צולל טולסטוי כעיט על טרפו, לאחר שדאה במשפט-הפתיחה בגבהים שבהם מנשבות הכללות. סטיבה אובלונסקי בגד באשתו עם האומנת הצרפתיה, וטולסטוי חודר לנפשו של הנואף, המתעורר מחלום על סעודה שנערכה על שולחנות זכוכית; השולחנות שרו שיר מתוק באיטלקית, וגם מיני קנקנים היו שם - קנקנים שהם גם נשים"
| 262 צפיות |
הוסף למועדפים