מקורות

סיפורים קצרים (פרוזה) בעלי נגיעה פסיכולוגית.

 

מניתוח-על שערך פרופ' ריצ'רד ליפה עולה שדיווח עצמי על תכונות הנחשבות בחברה גבריות ונשיות ותחומי עניין הנחשבים גבריים ונשיים היו המדדים שבהם ההבדלים בין הטרוסקסואלים להומוסקסואלים היו הגדולים ביותר. במאמר הנוכחי מופנה הזרקור אל תופעה חדשה: סרטי פורנו סטרייטיים המיועדים לעיני גייז. על האמביוולנציה שמעוררת משיכתם של גייז לגברים סטרייטים מנקודת מבט מגדרית, פסיכולוגית ופוליטית.

 

» על אף שכיום עלול להתקבל הרושם שאנו חיים בעידן ליבראלי יותר בכל הקשור ליחס להומוסקסואליות וכמעט בכל תכנית ריאליטי או טלנובלה מוצג "הומו תורן" (לכאורה בטבעיות), בקרב מגזרים רחבים של הציבור עדיין קיימות לא רק דיעות קדומות נגד הומוסקסואלים אלא הומופוביה שהיא פצצת זמן מתקתקת. מניסיוני הקליני וממפגשים עם מטופלים הומוסקסואלים ומשפחותיהם, כולל אלה החיים בת"א, אין כמעט כל קשר בין הנושא כפי שהוא מוצג בתקשורת ובין מה שמתרחש בדל"ת אמות. ביטוי לכך אפשר למצוא גם בפניות הקשות מאוד המצטברות בפורום "שרינק פרנדלי" באתר דוקטורס. » עם כל החשיבות הפוליטית שיש ליציאה מהארון במלחמה בדעות החשוכות, יש לזכור שמדובר בתהליך אינדיבידואלי מאוד ולמעשה, מספר סיפורי היציאה מהארון כמספר סיפורי החיים האישיים של ההומוסקסואלים והלסביות שיצאו בארון או נשארו בתוכו. ליציאה מהארון פוליטיקה משלה הדורשת לצאת מהארון הרבה ומהר ופסיכולוגיה משלה הדורשת התחשבות בקצב האישי של הפרט, ברמת המוחצנות שלו, בצנעת הפרט שלו, ברקע המשפחתי שלו ועוד כהנה וכהנה משתנים אינדיבידואליים רבים מאוד.

 

הרהורים על השימוש בביטוי Gay, נטישת נטייתו המינית המקורית, הגנטית-הורמונאלית של הפרט מהאובייקט שאליו נמשך מלכתחילה והפנייתה לאפיקים אחרים היא לעיתים תוצר של טרגדיית ילדות שלא עברה עיבוד. תאור טיפול המופיע במדור רפואת הנפש שבאתר פסיכולוגיה עברית ברשת

 

האישה בחדר הטיפול הפסיכולוגי. טיפול פסיכולוגי בנשים מגובה מחקר ורגיש לאמונה תרבות ומוסר. מאת יששכר עשת* בסיוע דר' שלומית סייג רופאת משפחה בכירה.* המאמר פורסם בפסיכואקטואליה יולי 2007

 

המאמר מביא חומר ונתונים הלקוחים מגוף ידע רפואי חדשני מתחום רפואי שמתפתח בעשרים השנים האחרונות והוא "בריאות האישה". מאמר זה הוא גם דוגמא נוספת לטיפול פסיכולוגי מגובה מחקר ורגיש לאמונה תרבות ומוסר. היות וכל מחלה פיזית יש לה השלכות פסיכו-סוציאליות על תפקוד הפרט במשפחה, בעבודה ובחברה. המטפל שעובד עם נשים, זוגות והורים, אמור לתת את דעתו גם למצב הבריאותי של האישה. המאמר מביא סקירת ספרות שמדגימה את ההיבטים המיוחדים של בריאות האישה ואת ההיבטים המיוחדים של בריאות הנפש של האישה. בהמשך מובאת דוגמא טיפולית הממחישה טיפול בהתייחסות ייחודית לאישה. מובאות סדרת המלצות כלליות לטיפול בנשים, כפי שגובשו במחלקה לרפואת משפחה בקורס בריאות האישה. ההמלצות מבוססות על מחקרים בתחום.

 

המחקר הנוכחי התמקד בבחינת דימוי הגוף וחוויית הגוף בקרב בני נוער אובדניים, תוך בחינה רב-ממדית ונרחבת של דימוי הגוף. בנוסף נעשה ניסיון להתחקות אחרי הקשר הראשוני עם האם ולבחון נתיבים אפשריים של העברה בין-דורית של הנטייה האובדנית ודימוי הגוף. למחקר היו שלוש מטרות עיקריות : 1. בחינת דימוי הגוף וחוויית הגוף בקרב בני נוער אובדניים על-ידי השוואתם של אלה לבני נוער נורמלים ולבני נוער מאושפזים שאינם אובדניים ועל-ידי בדיקת הקשרים בין דימוי הגוף ובין נטיות ההתאבדות עבור כלל המדגם . 2. בחינת הקשר הראשוני עם האם בקרב בני נוער אובדניים על-ידי השוואתם של אלה לבני נוער נורמלים ולבני נוער מאושפזים שאינם אובדניים ועל-ידי בדיקת הקשרים בין הקשר הראשוני ובין נטיות ההתאבדות ודימוי הגוף עבור כלל המדגם. 3. בחינת קיומו של קשר בין-דורי בנטיות ההתאבדות, דימוי הגוף והדיכאון והחרדה. השערות המחקר צפו קשרים מובהקים בין בני הנוער ואימותיהם במשתנים הנ"ל.

 

הומוסקסואליות לטנטית היא משיכה מינית כלפי בני אותו מין, שאינה נחווית או מבוטאת בצורה גלויה. המושג הוצע לראשונה ע"י זיגמונד פרויד, אבל הפסיכואנליזה, ולפיו הומוסקסואליות "לטנטית" או "בלתי מודעת" נובעת מכישלון להדחיק ולעדן משיכה של גברים אל בני מינם. הסימפטומים כוללים פחד להיות הומוסקסואל, חלומות בעלי תוכן הומוסקסואלי גלוי או סמוי, פנטזיות ודחפים הומוסקסואליים מודעים, פאניקה הומוסקסואלית, הפרעה בתפקוד ההטרוסקסואלי ותגובות פאסיביות כנועות לגברים אחרים. במאמר חדש באתר "שרינק פרנדלי" מבהיר ד"ר גידי רובינשטיין את המושג לאור התרגום העברי החדש של "שרבר: הערות פסיכואנליטיות על תיאור-מקרה אוטוביוגרפי של פרנויה", מחקר אמפירי על הקשר בין הומופוביה ועוררות מינית הומוסקסואלית ומקרה רצח של הומוסקסואל בידי סטרייט הומופוב שאירע בשנה האחרונה בעקבות תכנית אירוח בטלוויזיה האמריקנית.

 

המאמר מתייחס לתהליך שהורים עוברים כאשר נודע להם שילדם הוא הומו או שילדתם לסבית: מה זה עושה להם, באילו שאלות הם נתקלים ומה הם מרגישים? החלק הראשון מציג מבוא כללי לתהליך חווית ההורות, והחלק השני מתמקד בנקודת המבט של הורים כאשר נודע להם שילדם הוא הומו או שילדתם היא לסבית.

 

אתר הלמידה מרחוק של הקורס הניתן במסגרת התכנית לפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. מבחינה היסטורית, נתפסה הפסיכואנליזה בעיני פסיכותרפיסטים הומוסקסואליים ככוח מדכא, בעיקר על רקע תפיסותיהם של פסיכיאטרים כביבר, ראדו וסוקרידס בארה"ב. מטרת הקורס להצביע על דרכים, בהן ניתן דווקא לגייס עקרונות פסיכודינאמיים לטיפול אפירמטיבי בפונים הומוסקסואלים, בי-סקסואלים ולסביות. זאת ברוח מכתבו של פרויד לאם אמריקנית, שבו הוא אינו מבטיח שינוי הכיווניות המינית, אלא שיפור באיכות החיים של ההומוסקסואל בעזרת פסיכואנליזה. באתר מאמרים, מצגות ושקפים, המועלים מדי שבוע, פורום סגור המיועד למשתתפי הקורס בלבד, קישורים לאתרים רלוונטיים ועוד

 

מתוך יום עיון שנערך לתורני ער"ן ביום 22.6.06 - כעת באתר "שרינק פרנדלי" (http://giditherapy.com/shrink-friendly)

 

מסמך שהתקבל ופורסם על ידי ה-APA – ארגון הפסיכולוגים האמריקאים ומתורגם כעת לעברית כשירות לציבור, על ידי פסיכולוגיי - ארגון מטפלות/ים לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בישראל.