מקורות

אחת המשימות ההתפתחותיות המרכזיות עימן מתמודדים תינוקות וילדים בשנות החיים הראשונות היא וויסות עצמי. הוויסות מתבטא בכל תחומי ההתפתחות ומשפיע עליהם: תהליכי התפתחות חושיים - מוטוריים, קוגניטיביים, ותקשורתיים, כמו גם רגשיים, התנהגותיים וחברתיים. הוא מושפע ומשפיע מהקשרים הראשונים אותם יוצר הילד עם הקרובים לו, וכן משפיע על תהליכי הסתגלות ראשונים: שינה, אכילה, ועצמאות בחיי יום יום. במאמר זה, אסקור את המערכות השונות המעורבות בהתפתחות היכולת לוויסות עצמי, את משמעות הטיפול ההורי בוויסות התינוק, ואת החשיבות הרבה של איתור מוקדם של קשיי וויסות אצל התינוק והפעוט והתערבות או טיפול תומך מותאם ומארגן לילד ולמשפחתו.

 

פעוטות נולדים עם המוכנות, הסקרנות והיכולת ליישם למידה. לכן כאשר אנו מבקשים לבנות "תוכנית חינוכית" עבור תינוקות ופעוטות חשוב שנתכנן אותה תוך התבוננות מעמיקה ב"תוכנית האישית" של כל ילד. כפי שמוכיחים מחקרי המוח, תקופת הינקות היא קריטית להתפתחות שכן בשלב זה מתפתחים הקשרים העצביים במוח המאפשרים למידה והתפתחות. מאמר זה מתמקד בילדים בשנתיים הראשונות לחייהם. המאמר מדגיש מרכיבים ייחודיים של תקופת חיים זו ונותן המלצות לדרך בה יש לגשת בילדים ולטפל בהם. טענתנו היא כי יש לטפל בפעוטות באופן שונה מילדי הגן וילדים בוגרים יותר, כאשר מתייחסים למרכיבים כמו הדרכה ומשמעת, בחירת תוכנית חינוכית, יחסי מטפלת-ילד ומוכנות לבית ספר. מתוך "אתר הגיל הרך"

 

בכיינות היא תכונה גנטית, שמושפעת גם ממצבה הרגשי של האם בזמן ההריון. יש לפחות 5 סיבות שונות לבכי של תינוק, ועם הרבה הקשבה ותשומת לב אפשר לזהות מה הוא צריך ולהגיב בהתאם. כתבה מאת ליטל רוזנשטיין באתר nrg

 

Collective sleeping of infants and young children on the Israeli Kibutz has been in practice for many deacdes until the recent past. This article reviews research that points to collective sleeping of infants and young children as a risk factor in terms of the security of their attachments to their mothers and the intergenrational transmission of attachment. Written by Prof. David Oppenhim, and taken from the website of the "center of the study of child development". http://psy.haifa.ac.il/...rfinal1.html

 

מהי משמעות המשחק וחשיבותו מרגע לידתו של התינוק? ד"ר רבקה יהב, ראש המרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה משוחחת עם שרון קירשנר, מנהלת המכון לריפוי בעיסוק על המשחק וערכו ככלי אבחוני וטיפולי ועל חשיבות האינטראקציה בין ההורה לילד בזמן המשחק. מתוך "הערוץ האקדמי" באוניברסיטת חיפה.

 

חזקת הגיל הרך זוכה היום לביקורת בטענה כי היא אינה מתאימה לתנאים החברתיים והכלכליים של ימינו; היא אינה תואמת תיאוריות פסיכולוגיות מתקדמות אשר גורסות כי טובת הילד הוא לקיים קשר יציב ועקבי עם שני הוריו; והיא משפיעה גם על גורמים נוספים המסייעים לבית המשפט דוגמת עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים, אשר נוטים לחוות דעתם המקצועית בהשפעת הדוקטרינה. לפיכך, יש הקוראים לבטל או לשנות את חזקת הגיל הרך בחוק הכשרות והאפוטרופסות ולאפשר לבית המשפט לקבוע את משמורת הילדים בכל מקרה לגופו.

 

המאמר המבוסס על התבוננות ביחסי תינוקות והוריהם, והתבוננות מדוקדקת בתהליכי תנועה קשובה במרחב הטיפול בתנועה (תהליכים שבהם התנועה מעלה זיכרונות עלומים מכל תקופות החיים), מסיק שמנקודת החוויה הגופנית-תנועתית של העצמי הינקותי, ההתפתחות עוברת דרך שני מערכים ארכיטיפיים של יחסים בין-אישיים שונים מהותית. המערך האחד הוא זה של 'גוף עצמי בתוך מעטפת הורית-גופית', והאחר של 'גוף עצמי מול גופים/אחרים'. המערך הראשון מתקיים במרחב החֵיק ההורי ואילו המערך האחר מתקיים במרחב החוק החברתי. מנקודת החוויה הגופנית–תנועתית של העצמי הינקותי ניתן להצביע על שתי מציאויות גופניות-התייחסותיות שונות לחלוטין זו מזו: מציאות החֵיק לעומת מציאות ה'מוּל'. בכל אחת פועלים חוקים שונים של תקשורת, של הבעה רגשית, של הגנות ושל אופני סיפוק.

 

המאמר עוסק בתנאים שהביאו להקמת שירותי ייעוץ לגיל הרך במערכת החינוך, וסוקר את טווח הפעילות הנעשית במסגרת שירות "צעיר" זה. המאמר למעשה מסכם פעילות בת חמש שנות המיסוד של הייעוץ לגיל הרך במערכת החינוך. כתבה: – סגנית מנהלת אגף ייעוץ וראש תחום ייעוץ לגיל הרך בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, המאמר פורסם בכתב העת "הד הגן"ביוני 2006. מופיע באתר שפ"י

 

תרגום המאמר הקלאסי של סלמה פרייברג, Ghosts in the Nursery: A Psychoanalytic Approach to the Problems of Impaired Infant-Mother Relationship מופיע באתר הגיל הרך. בכל חדר ילדים מופיעים אורחים מעברם של ההורים, עבר שאינו זכור. קשרי האהבה בין הילד וההורה ותביעותיו של הילד לטיפולם מגינים עליו ועל הוריו מפני הפולשים. במהלך השנים ההורה והילד מוצאים עצמם פועלים מחדש re-enacting)) רגעים או סצנות מזמן אחר עם סט דמויות אחר. (בעצם יש כאן התייחסות לכך שאותה תפיסה המכוונת אותנו בטיפול האינדיבידואלי, פועלת בתוך הדיאדה). לא תמיד יש צורך בסיוע במצבים אלו. לעיתים ישנן 'רוחות' המשתכנות על בסיס סלקטיבי, בהתאם לנושא ספציפי – האכלה, שינה, חינוך לנקיון, עפ"י הפגיעות בעברו של ההורה. במצבים כאלו, גם כאשר בין ההורה לילד קיימים קשרים חזקים, ההורים עלולים לחוש חסרי אונים בפני ה'חדירה' ולחפש עזרה מיקצועית.

 

המאמר עוסק בדרכים בהן ניתן לפתח את הפוטנציאל השכלי ואת האינטליגנציה הרגשית של ילדים בגיל הרך. ההתנסויות שהילד צובר בתקופת הילדות המוקדמת, הן חלון הזדמנות מכריע להתגבשות הכלים הבסיסיים, החשיבתיים והרגשיים, אשר יאפיינו אותו בהמשך חייו. המאמר מדגיש ומדגים עד כמה חשוב שתגובות ההורים יהיו משמעותיות עבור הילד ומותאמות ליכולותיו, יספקו את הצורך הרגשי שלו באותו רגע וגם ידרשו ממנו מאמץ חשיבתי ורגשי אופטימלי, לא גדול מדי ולא קטן מדי. מתוך מדור המידע של תחנת העמקים במגזין "בבקעה"

 

אחת המשימות ההתפתחותיות המרכזיות של התינוק בשנות החיים הראשונות הינה רכישת יכולת ויסות של התנהגות, עוררות ורגש, החיונית להסתגלות המוצלחת של התינוק לסביבתו המורכבת. חשיבותה של יכולת הויסות הרגשי נעוצה בכך שהיא מהווה בסיס לתפקודים נוירופיזיולוגיים בסיסיים חיוניים כמו נשימה ובליעה וכן קשורה להתפתחות חברתית חיובית. המאמר מתאר את ההגדרה התאורטית והאופרציונלית של מושג הויסות הרגשי ואת התפתחות הויסות הרגשי בינקות, עם דגש על השנה הראשונה לחיים. דגש מיוחד מושם על תרומתה וחשיבותה של האינטרקציה הדיאדית להתפתחות הויסות הרגשי.