מקורות

הגליון מתמקד בפסיכולוגיה ומשפט: סטנדרטים לכתיבת חוות-דעת משפטית פסיכולוגית לבית המשפט; פסיכולוגיה משפטית בישראל סקירה ומבט לעתיד; כללים והנחיות לעד-מומחה העומד בחקירה נגדית בבית המשפט; טיפול כמסע בין שני קטבים: שאיפה לשינוי והכרה במגבלות; תהליך האבל הבין-דורי לחיפוש הקשר עם האם: אמהות ניצולות שואה ובנותיהן; על זוגיות וזיקה זולתעצמי - פסיכואנליזה של התהוות הדדית; כיצד לטפל בהורים שנוקטים ענישה פיזית כלפי ילדיהם?

 

מסמך רקע שהוגש לוועדה לזכויות הילד, נובמבר 2003. תופעת התקיפה המינית של קטינים בידי קטינים אחרים מצריכה טיפול מקצועי. התופעה קיימת בכל השכבות והמעמדות, ואינה קשורה ברמת ההשכלה, במקום המגורים ובמצב הכלכלי. אומנם מאות מקרים מטופלים, אולם מספר רב הרבה יותר של מקרים אינו נחשף. תופעת האלימות המינית אצל ילדים שגילם פחות מ-12 הולכת ומתרחבת. אלימות מינית בקרב ילדים נפוצה גם בקרב ילדי הגן.

 

המאמר מתייחס למושגים התנכרות הורית חריפה וסרבנות קשר - המתארים מצבים של התנגדות ילדים לקשר עם אחד מהוריהם על רקע גירושין עתירי קונפליקט. המאמר טוען כי מושגים אלה, על אף הדמיון ביניהם, אינם מבטאים תופעות זהות, והמאמר מבקש להגדירם בצורה מבדלת, תוך גזירת הערכות טיפוליות ומשפטיות מתאימות מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

במשך שלוש שנים הוא ניהל מלחמת מוחות עם השייח' אחמד יאסין, שחשף לפניו את המידע על גופת החייל אילן סעדון. מהשיחות עם סמיר קונטאר הוא הסיק שהאחרון לא רצח את בעלה ובתה של סמדר הרן, ושישראל תפרה לו תיק. את בן קיבוצו אהוד ברק הוא מאבחן כבעל רגשי נחיתות הנובעים מקומתו הנמוכה. ד"ר צבי סלע, קצין המודיעין הראשי של השב"ס ויועץ פסיכולוגי בהווה, רוצה לדבר על זה מתוך אתר 'הארץ' באינטרנט

 

המאמר מתייחס להיבטים שונים הקשורים לנושא המשמורת על הילדים בעת גירושים, מזווית פסיכולוגית ומשפטית מתוך 'רפואה ומשפט', גליון 24, מאי 2001

 

שיקום נכי נפש בעולם המערבי קיבל בעשור האחרון מקום נכבד. מדינת ישראל נמנית על הארצות המשקיעות משאבים בעניינם של נכי הנפש. גולת הכותרת במדיניות זו, היא חקיקת החוק לשיקום נכי הנפש והתהליך המלווה והמקיף ליישום חוק זה. המודל המוביל היום את מהלך השיקום הפסיכיאטרי הוא המודל הביו-פסיכו-סוציאלי. המודל מוצא יתרון באינטגרציית שלושת המשתנים בטיפול בפרט. המודל מפנה זרקור על שלוב בין המערכות והארגונים הממוסדים והוולונטריים. השילוב מצריך תאום של אנשי מקצוע המלווים את המשתקם בתהליך השיקומי. במודל קיימת התייחסות אל האדם בראייה הוליסטית, המוקד אינו על המחלה; קיים דגש על החלקים השמורים והיכולות, במטרה לשפר את איכות החיים. העשייה השיקומית מטרתה לפתח במשתקם תחושה של אופטימיות ותקווה. מובאים עיקרי חוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000) מתוך חומש - החטיבה השיקומית של העובדים הסוציאליים בישראל (גליון 12, אוקטובר 2003)

 

ספר באורך מלא מתוך סדרת האוניברסיטה המשודרת - משרד הביטחון

 

המאמר מתאר את המערכות החינוכיות והבית-ספריות בחברה הבדואית, נוכח המעבר מחיי חברה מסורתית לחיי חברה מודרנית. מתוך אתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי (פורסם לראשונה ב'פסיכואקטואליה' באוקטובר 2008).

 

"לפני כשנה הייתי מאושפזת במחלקה להפרעות אכילה בבית החולים תל השומר. זה כבר היה האשפוז השני שלי שם והצוות לא ממש האמין שאשפוז באמת יכול לעזור לי. בולמיה נרבוזה הייתה האבחנה". הסיטואציה האישית של הכותבת ממחישה את החוסר החמור בשירותים מרפאתיים ושיקומיים לאנשים עם הפרעות אכילה במדינה. מתוך אתר 'בית אקשטיין'

 

מתואר מחקר שמראה שמניעת התנהגות עבריינית קלה יכולה לצמצם את הסיכוי להתנהגות עבריינית חמורה יותר. מתוך אתר 'דברים שעוברים לי בראש'

 

בנושא הסדרי הורות בעתות משבר גירושין, הכותבים מציגים פתרון הרואה אחריות הורית משותפת על ידי שני ההורים כמטרת-על. הכותבים בודקים שאלות יסוד הקשורות בהחלטות שמתקבלות במערכות הרווחה והמשפט לגבי ילדים שהוריהם נפרדים, תוך התמקדות בחזית המחקר הפסיכולוגי-ההתפתחותי ותוך ראייה מערכתית בהקשר הישראלי. סיכום חומרים שהוצגו על ידי פרופ' אבי שגיא-שְורץ וד"ר תרצה יואלס בפני ועדת שניט. מבוסס על הרצאות בהשתלמות לשופטים (2003) השתלמות לשופטי משפחה (2004), כנס לשכת עורכי הדין לענייני משפחה (2005), וכנס בתי דין רבניים (2006). מתוך אתר 'הורות שווה'

 

חוות-דעת או הערכות פסיכולוגיות יכולות להתבסס על טכניקות שונות כמו: מבחנים פסיכולוגיים, ראיון קליני, שאלונים וכדומה.למבחנים הפסיכולוגיים מקום מרכזי בהערכה פסיכולוגית בגלל, שמצד אחד, הם מתבססים על עקרונות של תקפות ומהימנות, ומצד שני, על אינטגרציה של מקורות אישיותיים ותפקודים שונים. זאת למשל בשונה מההערכה הפסיכיאטרית המתבססת על איסוף סימנים וייחוסם לסינדרומים. המאמר מתרכז ביתרונות ובצורך שבהכללת תוצאות מבחנים פסיכולוגיים בחוו"ד פסיכיאטרית המוגשת לבית משפט בנוגע להליכים פליליים, כולל שיקולים מקצועיים בקשר להעברה וניתוח מבחנים במצב כזה. מתואר בהרחבה מקרה להדגמה.