מקורות

תיאוריות אישיות שונות כוללות התייחסות לקשר שבין תכונות אישיות ובחירת מקצוע. במחקר זה נבדקה רמת הסמכותנות של 40 שוטרי מג"ב, 40 חיילים בתחילת שירות הקבע שלהם, אנשי ביטחון בשדות תעופה וקבוצת ביקורת של סטודנטים, שעוסקים בעבודות אחרות, אשר מילאו שאלון דמגורפי וגרסה עברית של שאלון הסמכותנות הימנית המקוצר של אלטמייר, שהותאם לתרבות הישראלית. נמצא שרמת הסמכותנות של שוטרי מג"ב הייתה גבוהה במובהק מזו של יתר הקבוצות, ואילו אלו של חיילי הקבע ואנשי הביטחון לא נבדלו במובהק זו מזו, אך היו גבוהות במובהק מרמת הסמכותנות של נבדקי קבוצת הביקורת, שעסקו בעבודות אחרות בעת הלימודים. מבחן הסמכותנות המקוצר, הרואה אור לראשונה בעברית, נמצא בעל יכולת להבחין בין קבוצות הצפויות להיות נבדלות זו מזו במשתנה זה. המחקר ראה אור בגיליון דצמבר 2006 של כתב-העת The Journal of Social Psychology.

 

הפרעה דו קוטבית בילדים מעוררת עניין רב, מחקרים שונים מראים הבדלים גדולים בשכיחותה ויש החולקים על קיומה בילדים. ההרצאה מפרטת סוגי ההפרעה הדו-קוטבית, האבחנה בילדים, השאלות והקשיים האבחנתיים והטיפול המוצע. ההרצאה של דר' אילנה פרבשטיין, פסיכיאטרית ילדים ונוער, היחידה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, בי"ח "זיו" צפת, הוצגה בכנס "אבחנה מבדלת", חנוכה 2006.

 

ההרצאה מציגה מחקר אתנוגרפי שבחן את מיקומו של האבחון הפסיכולוגי בבית הספר היסודי כמנתב ילדים שנכנסו למערכת החינוך הרגילה אל מערכת החינוך המיוחד. נראה שההחלטה על שליחת ילד לאבחון היא הסוואה להחלטה להוציאו לחינוך המיוחד והאבחון הופך למעין טקס שהוא המשוכה האחרונה לפני הבידול. ההרצאה מתוך כנס "אבחנה מבדלת" חנוכה 2006.

 

מודל שמנבא לאילו משתמשי אינטרנט הרומן הוירטואלי יכול לקסום ודן בהשלכות קליניות של הממצאים על הטיפול בתופעה בהקשר הזוגי והפרטני. המאמר מתבסס על עבודת התזה שנעשתה בהנחיית ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר באוניברסיטת בר אילן ועל מאמר שהתפרסם באפריל 2005 בכתב העת Journal of Computer Mediated Communication .

 

נושאי הסוד - משתיקה לעדות, מממשי לפנטזמה: כשעוברים מתחום ההיסטוריה אל הקליניקה או אל הפסיכואנליזה, אנו מוצאים, בעקבות פרויד, עדות לא-מודעת. עדות הנמסרת יותר מתוך מה שלא נאמר מאשר מתוך מה שנאמר. אין צורך להכיר ב'אמת' על מנת להעיד עליה באופן אפקטיבי. הדיבור, ככזה, הוא עדותי בלי להתכוון, והסובייקט המדבר תמיד מעיד על אמת שבו-בזמן ממשיכה לחמוק ממנו. הסובייקט חומק בסופו של דבר, כמו הקרוב הכי-אינטימי המתרחק בחלום . ברצוני לשתף אתכם בקטעים ממסע. מסע העובר במספר שבילים מצטלבים. אפתח בדברים שאמר קלוד לנצמן בראיון שנערך עמו לקראת צאת סרטו שואה: קשה מאד לעמוד מול השואה, זה כמו שמש שחורה. אתה תמיד צריך להיאבק נגד עצמך על מנת להמשיך. זה מה שקרה בזמן תהליך עשיית הסרט. הייתי צריך להאבק נגד הנטייה שלי, שאינה ניתנת להדחקה, לשכוח את מה שעשיתי. עבודתי על השואה היא מחקר פסיכואנליטי כמו גם מסע אישי. המאבק שלנצמן דיבר עליו הוא גם מאבקי שלי....

 

המונחים 'קומפלקס' ו'אוביקט' הינם חלק מהדיון הפסיכואנליטי היום-יומי, אך יש הבדל במשמעותם בין הגישות השונות, והקשר ביניהם אינו מובן מאליו. מאמר זה בוחן את הקשר בין הקומפלקס בגישה היונגיאנית, והאוביקט הפנימי של קליין. הבנת מחברי המאמר היא ש'האוביקט הפנימי' של קליין קשור בעיקר ל'דימוי הארכיטיפלי', ו'האוביקט המופנם' למושג 'אימגו' של יונג. הקומפלקס הוא המושג המרכזי, שבמודל מוגדר של נפש האדם מאחד את התופעות המתוארות ע"י מונחים אלה. בנוסף, בקונפליקט הנוירוטי המאבק בין אגו לקומפלקס האוטונומי מתרחש בשדה הקרב של נפש הפרט, אך כשמדובר בהפרעות אישיות - הקומפלקס מושלך ללא הבחנה ובמלואו, על האוביקט החיצוני. מאת ד"ר אראל שליט וג'יימס הל, התפרסם בכתב העת Quadrant http://www.cgjungny.org/quadrant.html

 

הירהורים על אהבה לסיפוק צרכי האחר, כשהאחר הוא המטרה ואהבת השונה והאחר מאפשרת את השלמתנו, תיקוננו והתפתחותנו באמצעותו. עבודת האהבה בזוגיות היא בין השאר גם חיפושה אם אבדה, מתוך אמונה שתמצא.

 

תקציר הפסיכואנליזה כה מזוהה עם מיסדה - זיגמונד פרויד – עד כי רבים הסבורים שהתפתחותה נפסקה עם מותו ב-1939 והממשיכים עדיין להתווכח ולבקר אותה כאילו לא התחדש דבר מאז. ספר זה, הסוקר את התפתחות הפסיכואנליזה מאז מותו של פרויד ועד ימינו אלה, בא להפריך דיעה זו ולפרט את ההתפתחויות השונות – בתיאוריות ובגישות הטיפוליות -שחלו מאז ועד היום. לאחר 30 השנים הראשונות, בהם הופנה עיקר המאמץ להשלמת וגיבוש "פסיכולוגית האני" שיסודותיה הונחו על-ידי פרויד בשנותיו חייו האחרונות, החלו להופיע תיאוריות חדשות – תורת יחסי-האובייקט, פסיכולוגית העצמי, הגישה ההתייחסותית ועוד – והתחדש הויכוח התיאורטי בתוככי "הזרם המרכזי". בויכוח זה לא שרדו עוד שום "פרות קדושות", וכל היסודות התיאורטיים ועקרונות הטיפול הפסיכואנליטי נחשפו לביקורת ודיון מחודש. בספר יוצגו התיאוריות החדשות ויובאו עיקרי הויכוחים והמחלוקות שהתגלעו בתוך ומחוץ למחנה הפסיכואנליטי. המסקנה אליה חותר הספר היא שיש לבנות "מערכת רב-מודלית", המאפשרת לבחון את תופעות הנפש ממספר נקודות-מבט קומפלמנטריות, כאשר כל אחת מן האסכולות השותפות כיום יכולה להיכלל במערכת זו כמייצגת את אחת מנקודות מבט אלו. פרופסור פנחס נוי הוא רופא-פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי ופסיכותרפיסט, העוסק כיום בפרקטיקה פרטית בירושלים. לימד במשך למעלה מ-35 שנה באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכון הפסיכואנליטי בירושלים. פרסם עשרות מאמרים בעיתונות המדעית בארץ ובחו"ל על נושאים קליניים פסיכיאטריים, תהליכי חשיבה והרגש והפסיכולוגיה של האמנות והיצירתיות. ספרו הקודם "הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות" יצא אף הוא בהוצאת מודן.

 

לאחר שהציג את המצאתו הגאונית לחקר עצמנו, שיטת האסוציאציה החופשית, פרויד פיתח מודל מחקרי וטיפולי הגנתי, מבוסס על אינספור כללים טכניים ותיאוריות, שחסם את התפתחותה. לאחר ביקורת קצרה, מחבר המאמר יציג את שיטתו המבוססת על חקר האסוציאציות של האנליטיקאי ולא של האנליסנד. כמו כן, תוצג הטענה שהפסיכואנליטיקאים דהיום בין אם משתייכים לזרמים הקלאסיים בין אם לפוסטקלאסיים, ממשיכים לחסום את פיתוח הפסיכואנליזה בכך שאינם מוכנים לחקור את עצמם, את תורותיהם ואת הכללים הטכניים שלהם, ולהציג, כיאה לעבודה מדעית, את התוצאות של מחקריהם העצמיים.

 

מחקר זה מבקש להתחקות אחר התהליכים בקהילה וירטואלית, קהילה נשית בעיקרה, העוסקת בשאלת האמהוּת והכניסה אליה. השאלה אילו תכנים מביאות נשים על מנת למלא קהילה זו, ובאילו דרכים הן נוקטות כדי לוודא כי הן "מתקבלות" וראויות לבמה של הפורום, היא במוקד ההצגה הנוכחית. הרצאה שניתנה בכנס חוקרי אינטרנט וטכנולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

 

הפסיכואנליזה המודרנית נולדה בתחילת המאה העשרים. מייסדה זיגמונד פרויד, יהודי מוצהר ומזוהה, הניח את יסודותיו של תחום דעת זה, שהפך לתיאוריה מרכזית, הן בתחום הטיפול והן בתחום ההגות המודרנית והפוסט-מודרנית. פרויד ביסס חלק גדול מן התיאוריה שלו על חלקים קדומים מן המיתולוגיה היוונית (אדיפוס, אלקטרה) ועל התרבות הטוטמית, שלהערכתו הייתה קרובה ביותר לשחר ההיסטוריה האנושית הפרימיטיבית. מקורות אלו מייצגים לדעתו תופעות אנושיות אוניברסאליות המתרחשות בעיקר בתחום הלא-מודע. גם בטקסטים ממקורות היהדות ניתן למצוא תמות פסיכואנליטיות. תמות אלה מופיעות הן בתוך סיפורי אגדה והן באמירות פילוסופיות. טקסטים אלה מעידים על הכרות כותביהם עם עקרונות עליהם דיבר פרויד מאות שנים מאוחר יותר. בלקט הבא ברצוני להצביע על כמה דוגמאות לכך מספרות חז"ל.

 

אחד הנושאים הטעונים ביותר בתחום זכויות אדם בבריאות הנפש הנו שלילת החירות של המתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות (להלן: המתמודדים) על ידי טיפול פסיכיאטרי כפוי (פלדמן, בדפוס). ההתנגשות האפשרית בין אינטרס החירות והכבוד של המתמודדים, העומדים ביסוד תפיסתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והזכות לטיפול ולשיקום בהגבלה למזער ((least restrictive environment, לבין האינטרס של הגנת הציבור, והגנת המתמודד מפני עצמו, מהווים אתגר עצום בפני העוסקים בתחום בריאות הנפש וזכויות האדם של המתמודדים. בנייר עמדה זה נדון בסוגיות הנוגעות למימוש זכות הייצוג של המתמודדים ובליקוי הנוגע לאי הגבלה בזמן לצווי האשפוז. לאחר מכן נציע תיקונים לחוק בנושאים אלה.