מקורות

תרפיה באמנות בהיבט נוירו-קוגניטיבי תקציר בתהליך עיבוד המידע המתרחש במפגשים הטיפוליים באמצעות התרפיה באומנות מעורבים היבטים שונים של עיבוד מידע מוטורי, סומטו-סנסורי, ויזואלי, רגשי וקוגניטיבי. בתהליכי העיבוד מופעלים בו זמנית האזורים המתואמים במוח מבחינה נוירו-פיזיולוגית והמבנים המוחיים. תהליך העיבוד המתרחש במפגשי הטיפול באומנות הנו בעל משמעות כפולה, הן מבחינת העיבוד ההבעתי והן מבחינת העיבוד היצירתי (בתרפיה היצירתית האומנותית הכוונה בעיקר לאומנות חזותית) ומפאת חשיבותו הוא נחקר בשנים האחרונות ע"י מטפלים באומנויותKaplan,1998) :Malchiodi,1998 :McNiff,1998 ). יתרה מכך מספר מטפלים באמנות טוענים כי המטפלים באומנויות חייבים להכיר וללמוד את מבני המוח המשתתפים בתהליכי עיבוד המידע במפגשי הטיפול וההבעה(:Malcihiodi,2003:Kaplan,2000 Menzen,2001 ) . Malchiodi(2003) טוענת כי תהליך הטיפול בתרפיה באמנות הנו אינטראקציה בין נפש-וגוף. במחקריה היא בודקת את היווצרות הדימוי היצירתי או התצורהimagery)) את הפיזיולוגיה של הרגש על בסיס תיאורית ההתקשרות ((atachment ואפקטים של פלצבו(תרופות דמה). במאמר הנוכחי אתאר את תפקידי האזורים במוח האחראים על: עיבוד מידע ויזואלי וסומטו-סנסורי, מצבים רגשיים ויצירת זיכרונות. המרכיב המוטורי המתקשר למדיה הטקטילית, יישומים באמנות ויצירת דימוי קינסטטי. תפקידם של הניאוקורטקס, המערכת הלימבית והגנגיליונים הבזליים. מטרת המאמר הנה להראות את המורכבות הכרוכה בטיפול מסוג התרפיה באמנות השונה במהותה מפסיכותרפיה מילולית ומשלבת הן תהליכים המקושרים לגוף מבחינה מוטורית והן תהליכים רגשיים המקושרים לנפש(כמובן שקיימים גם תהליכים של העברה והשלכה אשר לא ידונו במאמר הנוכחי).

 

בפתחה של השנה החדשה מתאים לבחון את השאלה- מה מידת חופש הרצון וחופש הבחירה שיש לאדם המודרני. מה אומרת בסוגיה היהדות, ומה הפסיכולוגיה. מה יכול לקחת מהדברים כל אחד מאיתנו

 

פרויד ויונג, ממניחי היסודות לפסיכולוגיה המודרנית, ראו בחלום את השער אל הלא-מודע. בצד תגליות הרפואה ומחקרי המוח בני זמננו, חקר החלום מעשיר את עצמו ללא הרף מתוך גילוי חכמת הקדם, שבמשך אלפי שנים פילסה דרכים להבנת הלא-נודע. ספרו של מיכה אנקורי פותח צוהר למפגש בין ישן לחדש בחקר החלום.

 

מצגת שהוצגה לגננות במתי"א זבולון אשר ביום הערכות תשס"ח. הועברה לאתר על ידי המחברת, מיכל שמש.

 

מצגת מאת ד"ר יהודית אסולין.- מרכז רפואי שיבא תל השומר- מכון גסטרו, מומחית בגסטרואנטרולוגיה, בעלת רשיון להיפנוזה קלינית .חברת ועד החוג לנוירוגסטרואנטרולוגיה . עוסקת בעיקר בתחום התנועתיות של מערכת העיכול, תסמונת המעי הרגיש. המצגת עוסקת בהיפנוזה בטיפולים במערכת העיכול - כהכנה לפרוצדורות לא נעימות כמו גסטרוסקופיה או כטיפול בהפרעות תנועתיות פונקציונליות כמו דיספפסיה או תסמונת המעי הרגיש. השינויים בתחושות הכאב נחווים סוביקטיבים וגם נצפים כשינוי בזרימת הדם באזורי תחושה בבדיקת מוחיות כגון PET . כמו כן יש השפעה מוכחת של הסוגסטיה גם על תנועתיות המעי.

 

נפגעי חרדה: ראיון מיוחד עם פרופ' בלייך, יו''ר איגוד הפסיכיאטריה המדגיש: לרופאי המשפחה תפקיד חשוב מאוד באיבחון, מעקב וטיפול בנפגעי החרדה. פרסום און ליין מתוך JC-470 . לאור האירועים הבטחוניים וריבוי המקרים של נפגעי חרדה יש חשיבות רבה לרענן ולהעביר המלצות והדגשות באשר לטיפול, מעקב ואיבחון, בעיקר לרופאים הראשוניים. לצורך כך, נאות פרופ' אבי בלייך, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, לקיים ראיון עם צוות הההרצאות המשודרות של JC (הגורנאל קלאב) בשיתוף עם אתר E-MED . במידה והקישור הראשי לא פועל ניתן לנסות בקישור זה: http://www.hebpsy.net/c...ticleid=1426

 

צמח ההיפריקום מוכר מאות בשנים כבעל סגולות רפואיות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על כך שתרופות המופקות מתמצית צמח ההיפריקום יעילות בטיפול בדיכאון קל עד בינוני במידה דומה לתרופות נוגדות דיכאון מקובלות. בזכות פרופיל הבטיחות הגבוה והעדר הסטיגמה המאפיינת תכשירים סינתטיים פסיכיאטריים, תרופות המופקות מצמח ההיפריקום יכולות להוות אופציה טיפולית נוספת בטיפול בדיכאון קל עד בינוני המלווה מחלות גופניות שונות )כולל מחלות נוירולוגיות(.

 

שלב "הבגרות הצומחת" – כבר לא מתבגר ועדיין לא מבוגר (שנות העשרים) – הוא שלב חדש במעגל החיים האישי והמשפחתי. המאמר מציג עבודת מחקר מקיפה, אשר בחנה את מאפייני המשימות ההתפתחותיות המייחדות שלב זה, תוך דגש על יחסי ההורים והצעירים. כמו כן נבחנה ההשפעה של מאפייני הדינאמיקה המשפחתית, של רמת המובחנות ושל תחושת הקוהרנטיות של הצעיר על התמודדותם של הצעיר וההורים עם המשימה ההתפתחותית.

 

הפרעת קשב וריכוז היא תסמונת נוירופסיכולוגית המוכרת לציבור הרחב כפוגעת בילדים ועלתה לא אחת לכותרות על רקע הדיון בטיפול התרופתי בה. בעשור האחרון הצטברו יותר ויותר עדויות כי עד 60% מהילדים שסבלו מהתסמונת בילדותם גוררים סימפטומים לחייהם הבוגרים ועוד רבים שלא אובחנו בשנות בית הספר נתקלים בקשיים עצומים עקב ההפרעה הפוגעת בכארבעה אחוזים מכלל האוכלוסיה הבוגרת.הקהילה המקצועית הולכת ומגבשת תפיסה כי הפרעת קשב וריכוז קיימת גם במבוגרים ולמרות חילוקי דעות שעדיין קיימים מסתמנת גישה כי מדובר בבעיה אמיתית.

 

המאמר מציג מספר תיאוריות מרכזיות המסבירות את תופעת האלימות של גברים כלפי בנות זוגם, מציע סיווג הגברים על פי מאפייניי אישיות ודן בסוגי הטיפול השונים.

 

גבולות הם יסוד חשוב והכרחי להתפתחות בריאה של ילדינו. הצבת הגבולות שומרת עליהם מפגיעה פיזית ומאפשרת להם התפתחות רגשית תקינה. המאמר מציג את חשיבותם של הגבולות וסוקר את המרכיבים המרכזיים בהצבתם תוך הבאת דוגמאות מחיי היום-יום.

 

מאז ראשית ימיה, מקיימת הפסיכואנליזה מערכת יחסי גומלין מורכבת עם רוח התקופה בה היא פועלת. מחד, הפסיכואנליזה מושפעת מהאקלים התרבותי-מחשבתי של התקופה, ומאידך- היא עצמה משפיעה, ובמידה מסוימת- אף יוצרת, את רוחה של התקופה. לא ייפלא, אפוא, שדמותה של הפסיכואנליזה בתחילת ובסוף המאה ה-20 הייתה שונה: בתחילת המאה הפסיכואנליזה ינקה את עיקרי בסיסיה מהחשיבה הפוזיטיביסטית והרציונליסטית שאפיינה את המודרניות; בסופה של המאה, התבססה הפסיכואנליזה על עיקרים אחרים, דוגמת יחסיות, ריבוי אמיתות, ארעיות והבנה ייחודית של כל סיטואציה. עיקרים אלו הם עיקריה של החשיבה הפוסט-מודרנית, חשיבה שהפכה בעשורים האחרונים לדומיננטית בחשיבה המערבית. גלישתה, הכמעט טבעית, של הפסיכואנליזה אל עומקו של שדה החשיבה הפוסט-מודרני הביאה אותה אל פי משבר. מטרתו של חיבור קצר זה היא לסמן את אותו משבר, את משמעויותיו התיאורטיות והטיפוליות, ולהציע אלטרנטיבה שתאפשר את חילוצה של הפסיכואנליזה ותסמן לה דרך חדשה. זו תגובש בדמותו של 'המניפסט הפסיכואנליטי'.