תרפיה באמנות בהיבט נוירו-קוגניטיבי
תקציר
בתהליך עיבוד המידע המתרחש במפגשים הטיפוליים באמצעות התרפיה באומנות מעורבים היבטים שונים של עיבוד מידע מוטורי, סומטו-סנסורי, ויזואלי, רגשי וקוגניטיבי.
בתהליכי העיבוד מופעלים בו זמנית האזורים המתואמים במוח מבחינה נוירו-פיזיולוגית והמבנים המוחיים. תהליך העיבוד המתרחש במפגשי הטיפול באומנות הנו בעל משמעות כפולה, הן מבחינת העיבוד ההבעתי והן מבחינת העיבוד היצירתי (בתרפיה היצירתית האומנותית הכוונה בעיקר לאומנות חזותית) ומפאת חשיבותו הוא נחקר בשנים האחרונות ע"י מטפלים באומנויותKaplan,1998) :Malchiodi,1998 :McNiff,1998 ).
יתרה מכך מספר מטפלים באמנות טוענים כי המטפלים באומנויות חייבים להכיר וללמוד את מבני המוח המשתתפים בתהליכי עיבוד המידע במפגשי הטיפול וההבעה(:Malcihiodi,2003:Kaplan,2000 Menzen,2001 ) .
Malchiodi(2003) טוענת כי תהליך הטיפול בתרפיה באמנות הנו אינטראקציה בין נפש-וגוף. במחקריה היא בודקת את היווצרות הדימוי היצירתי או התצורהimagery)) את הפיזיולוגיה של הרגש על בסיס תיאורית ההתקשרות ((atachment ואפקטים של פלצבו(תרופות דמה).
במאמר הנוכחי אתאר את תפקידי האזורים במוח האחראים על: עיבוד מידע ויזואלי וסומטו-סנסורי, מצבים רגשיים ויצירת זיכרונות. המרכיב המוטורי המתקשר למדיה הטקטילית, יישומים באמנות ויצירת דימוי קינסטטי. תפקידם של הניאוקורטקס, המערכת הלימבית והגנגיליונים הבזליים.
מטרת המאמר הנה להראות את המורכבות הכרוכה בטיפול מסוג התרפיה באמנות השונה במהותה מפסיכותרפיה מילולית ומשלבת הן תהליכים המקושרים לגוף מבחינה מוטורית והן תהליכים רגשיים המקושרים לנפש(כמובן שקיימים גם תהליכים של העברה והשלכה אשר לא ידונו במאמר הנוכחי).
| 81 צפיות | פורסם ע"י
רותי הרפז |
הוסף למועדפים