מקורות

בלוג זה בא לעולם במטרה להגיב למסרים פרו אנורקטיים ברשת, לחשוף את האשליות והמניפולציות של הפרעת אכילה ולהוות כתובת ראשונית למי שמעוניינת לקבל סיוע בהתמודדות עם הבעיה. הבלוג הוקם על ידי לירן רוגב - פסיכולוג, מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה במסגרת עמותת "שחף", במטרה לפגוש את המתמודדות עם הפרעות אכילה בכלל ותופעת פרו-אנה בפרט בשפה ובמרחב הבטוח והמוכר להן ולשמש ככלי טיפולי ראשוני עבורן.

 

חוסר המודעות של רבים מהחולים הפסיכוטיים לעצם עובדת היותם חולים עורר עניין רב בקרב חוקרים באירופה כבר לפני למעלה ממאה שנה. עניין זה צבר תאוצה בשנים האחרונות ומתבטא כיום במחקר פסיכולוגי ופסיכיאטרי נמרץ. על כך אין תימה, שכן תופעת הפגיעה במודעות למחלה הינה רחבת היקף ביותר ולה השלכות רבות: קליניות, חברתיות וכלכליות. כך למשל, במחקר של ארגון הבריאות העולמי בנושא סכיזופרניה דווח על כך שכ-85% מהחולים במחלה אינם מודעים לעובדה כי הם סובלים מהפרעה נפשית. מטרתו הראשונה של המחקר הנוכחי היתה לשפוך אור על האטיולוגיה של תופעת הפגיעה בתובנה למחלה בסכיזופרניה, וזאת על-ידי בחינה אמפירית השוואתית של התיאוריות האטיולוגיות הקיימות בספרות המחקר: תיאוריית הדפיציטים הנאורופסיכולוגיים ותיאוריית ההגנתיות הפסיכולוגית. בנוסף, בדקנו במחקר זה משתנים אשר כמעט ולא זכו עד כה להתייחסות מחקרית בתור מנבאים של התובנה למחלה: תפקוד מטה-קוגניטיבי ורפלקטיביות. מטרתו השנייה של המחקר הנוכחי היתה לבחון את כוחו של משתנה התובנה למחלה בניבוי מספר משתני outcome חשובים בסכיזופרניה: דיכאון, אובדנות ואיכות החיים, וזאת גם תוך בחינת היחסים בין משתני האטיולוגיה של הפגיעה בתובנה בניבוי משתני ה-outcome. בנוסף, בדקנו לראשונה גם את כוחו של משתנה הרומינטיביות - הנטייה לעסוק בחשיבה שלילית חזרתית - כמנבא outcome בסכיזופרניה.

 

במאמר קצר זה בוחן חיים עמית את המחיר שאנו משלמים על טשטוש המעשים החיוביים והנדיבים שאנו עושים במערכות יחסים במשפחה, בחברות ובעבודה. מוצגת האלטרנטיבה של הבלטת התנהגויות חיוביות שלנו, במיוחד בתחום היחסים בין הורים לבין ילדים.

 

בספרו פאולוס והולדת קהילת הבנים מבקש יצחק בנימיני לקרוא מחדש באופן ביקורתי-פסיכואנליטי – בעקבות התיאוריה של ז'אק לאקאן – באיגרותיו של פאולוס כדי לגלות איזה גרעין בלתי מודע מותיר לנו טקסט זה אשר העמיד את הבסיס התיאולוגי לתרבות הנוצרית-מערבית כולה. במה זכינו, אנו המערביים, היהודים, הנוצרים, המוסלמים (והאורחים מבחוץ)? באיזו אהבה?

 

אחדות וריבוי הגוף האנושי, במתכונתו, בהתפתחותו ובתפקודו מייצג את העיקרון של אחדות כוללנית-גרעינית אשר עוברת תהליכי הבדלה, הסתעפות, התמרכבות ואינדיבידואציה. את העיקרון הזה ניתן לזהות תחילה בהתפתחות העובר, ובהמשך בהתפתחות המוטורית, הרגשית והקוגניטיבית. (ראה פרק "גרעינים ותולדות"). בתפקוד המוטורי השוטף נשמרת האפשרות להניע את הגוף כאחדות אחת ("גוש") או בחלוקת תפקידים בין אברים. כף היד האנושית היא דוגמה תמציתית לעיקרון האחדות והריבוי ביכולתה לפעול כאגרוף כשנדרש כוח או כקבוצה של אצבעות כשנדרשת מוטוריקה עדינה (מהשלכת קוביות לרכיסת כפתור ועד לנגינה בפסנתר).

 

תקציר עבודת דוקטורט בו יצחק בנימיני בוחן את מקומו ואופן תפקודו של השיח הדתי היהודי-נוצרי בכינון השיח הפסיכואנליטי של ז'אק לאקאן.

 

האונה הפרונטאלית הינה האונה הגדולה ביותר במח האנושי, והיא תופסת כשליש מכלל ניפחו של המח. מבחינה פילוגנטית, היא מתפתחת ומבשילה ועוברת מיאליניזציה מאוחר יותר משאר חלקי המוח. האונות הפרונטליות גדלות במהלך חיינו מן הלידה עד סביבות גיל 25. כדי לבצע כל פעילות רצונית מאורגנת יש צורך בהערכה של מצב הסביבה, אינטגרציה של הפרספציה הנוכחית עם מידע צבור מהעבר, וכן ניתוח המצב הרגשי שבו מצוי הפרט. האונה הפרונטלית מתווכת התנהגויות שהם מיוחדות לבני האדם. היא נקודת המוקד לשילוב בין מידע מהסביבה החיצונית, המיליה הפנימי של הגוף והעולם הרגשי של הפרט. האונה הפרונטלית מניעה התנהגויות שפועלות על הסביבה ומשנות אותה. האונה הפרונטלית אחראית לטווח רחב של התנהגויות, ואי-תפקודה יגרום לבעיות תפקוד בתחומים רבים; תפקוד העצבים הקרניאליים. יכולת התנועה, שפה וזכרון וכמובן התנהגות, מוטיבציה, מצב רוח וקוגניציה .

 

אחת השיטות המקובלות לקבלת חלום בעולם העתיק היא ה'אינקובציה' - טכניקה לקבלת מידע בחלום המתבצעת על ידי שינה המתרחשת לרוב במקומות מקודשים ושמלווה באקטים פולחניים. שני המושאים המקובלים ביותר בספרות העת העתיקה לחלומות אינקובציה הם שאלות בעלות גוון לאומי, הרווחות יותר בספרות המקרא והמזרח הקדום, ושאלות אישיות הנוגעות בעיקר לנושאים רפואיים המקובלות בעיקר בעולם היווני-רומי

 

מחקרים במכרסמים הראו שהורמוני ההיריון מחוללים שינויים לא רק באזורי המוח השולטים בהתנהגות אימהית אלא גם באזורים האחראיים לזיכרון ולמידה. - שינויים אלה במוח עשויים להסביר מדוע חולדות אימהות מצליחות בניווט מבוכים ובלכידת טרף יותר מחולדות שלא הרו. - מדענים חוקרים כעת אם האימהוּת מקנה גם לנשים יתרונות מנטליים. מאמר מתוך הסיינטיפיק אמריקן באתר אורט