מקורות

בסרטון זה מובאים היתרונות הייחודיים של הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בגברים הומואים. זאת במיוחד נוכח הכישלון החרוץ והנזק העצום של טיפולי ההמרה מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות. בניגוד לטיפולים אלה שנועדו לשנות את הנטייה המינית, ניתן לנצל את העיקרון המנחה את הפסיכולוגיה החיובית להשתמש בחוזקות של האדם במקום לתקן את 'חולשותיו'. הואיל וחלק גדול מפגיעותם הנפשית של הומואים נובע מגילויי הומופוביה שכוונו כלפיהם ע'י חברת הרוב ההטרוסקסואלית, ובמיוחד לעג לנון-קונפורמיות המגדרית (נשיות) שלהם. מתן לגטימציה לאותה נון-קונפורמיות מגדרית במקום מאבק בה עשויה לשפר את מצבם של ההומואים והתחלה למגמה זו אנו רואים בעיסוקם במקצועות בהם רוב העוסקים בהם הן נשים (למשל, כגנני-ילדים שזכו לאמונם של הורים הטרוסקסואלים).

 

האם ביסקסואלים עתידים להפוך להומואים? על שינויים ספונטאניים בנטייה המינית לאורך טווח החיים (שלא כתוצאה מטיפולי המרה). יישום המושג 'נזילות מינית' שטבעה ליסה דיאמונד ו'בעיקר הטרוסקסואלים' (רמה 1 בסולם קינסי) לגבי בני נוער ובוגרים צעירים ע'י ריץ' סאבין-ויליאמס. פרופ' רובינשטיין מסיים את הפוסט בהמלצות יישומיות ובאמצעי זהירות לגבי הטיפול בגברים ביסקסואלים: איך להגמיש את תפיסתם הקוטבית והנוקשה מבלי לערער את מנגנוני ההגנה שלהם?

 

'לא שמנים, לא נשיים' - על אידיאל היופי הגברי ההטרוסקסואלי, השרירי והחטוב כגורם סיכון לבריאותם הנפשית של גברים הומואים? הפוסט כולל המלצות לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינמית המדגישה את אמרתו המפורסמת של פרויד 'Where id was there ego shall be' כמטרת הפסיכואנליזה ולאימוץ הפסיכולוגיה החיובית כאמצעי לגיוס חוזקות החותם לשם קבלת העצמי והזולת במקום להמיר את הנשיות בגבריות.

 

טיפול רגיש-תרבותית הוא אחד העקרונות של תהליך האבחון והטיפול והוא רלוונטי גם לטיפולם של מטפלים הטרוסקסואלים המטפלים בלהט"ב ואינם מתמצאים תמיד בנורמות המאפיינות מגזר זה באוכלוסייה. המאמר עוסק במשקל שיש לתת לדמיון בנטיות המיניות של המטפל והמטופל ובביטויים שונים של הומופוביה מופנמת העומדת בבסיס השיעור הגבוה יחסית של הפרעות נפשיות בקהילת הלהט"ב.

 

המרשתת מלאה מדריכים כתובים וסרטונים של הקהל הרחב, קואצ'רים וגם של אנשי מקצוע מוסמכים הנותנים טיפים לבחורות ובחורים איך לשחק אותה קשים להשגה כדי להשיג את מי שהם מעוניינים בו. מחקרים אכן מצביעים על כך שלמשחקים את המשחק הזה סיכויי הצלחה גבוהים יותר להיחשב מושכים, בעוד מי ש"קל להשגה" נחשב חסר ביטחון. בחזרה לאותנטיות גם בתהליך החיזור מנתח פרופ' רובינשטיין את התופעה ומציין שהתופעה משקפת דימוי עצמי נמוך המושלך על הזולת.

 

פרק זה מתוך הספר החדש "הייעוץ החינוכי כיום" שראה אור בהוצאת רסלינג סוקר את גורמי הסיכון הייחודיים לאובדנות בקרב מתבגרים לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים, כפי שהם עולים ממחקרים שנערכו בתחילת המאה ה־ 21. מהמחקרים עולה שרשרת סיבתית שראשיתה בעמדות השליליות של החברה כלפי להט"ב, המשכה בהורי המתבגרים ובבני גילם המנחילים אותן למתבגרים ובהומופוביה המופנמת של המתבגרים עצמם הגורמת פרעות נפשיות, וסופה בהתנהגות אובדנית. על אף התקדמות שחלה בדעת הקהל, בחקיקה, בתקשורת ובעקבות "יציאתם מן הארון" של ידוענים המשמשים דמויות חשובות להזדהות, בייחוד בגיל ההתבגרות, לא חלה ירידה בשיעורי האובדנות. ההומופוביה המופנמת, המועצמת בסביבה דתית, היא משתנה מתווך בין העמדות השליליות שעדיין רווחות בחברה ובין הנטיות האובדניות. ניכר שהמתבגרים הלהט"ב נמצאים בין הפטיש לסדן, בין משפחה שלעיתים קרובות אינה מקבלת אותם על נטייתם המינית ובין קבוצת העמיתים ההטרוסקסואלים המגבשים את זהותם המינית, חשים מאוימים מנטייה מינית שונה ומגיבים אליה בהתנכלות למתבגר הלהט"ב. משפחה תומכת שתשמש חוף מבטחים נגד התנכלות זו, קבוצת מתבגרים להט"ב חלופית וסביבה תומכת בבית הספר עשויות לשמש משקל־נגד לגורמי סיכון אלו. לכן חינוך, הסברה והכשרת אנשי חינוך וטיפול להתייחסות לצרכים הספציפיים של מגזר זה באוכלוסיית המתבגרים נראים כצו השעה במניעת אובדנות בקרב מתבגרים להט"ב.

 

צפייה בתכניות הטלוויזיה  עלולה ליצור רושם חיובי מוגזם, לפיו הומוסקסואליות היא ה'טְרֶנְד' או ה'בּוֹן טוֹן' החדש. מספר הורים שפנו אליי לייעוץ בניסיון לערער על הנטייה המינית של בניהם המתבגרים או הצעירים שיצאו מהארון אף הביעו חשש שמא בנם הוא בעצם הטרוסקסואל "נורמלי", שהושפע ה'טְרֶנְד' החדש הזה. בצד הפופולאריות של הומואים וביסקסואלים באמצעי התקשורת, מצביע מחקר חדש על שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים כתוצאה מהסטיגמה שהייתה ועודנה מנת חלקם בעבר ובהווה. עוד עולה מתוצאות המחקר שסטודנטים שתיארו את עצמם כ"נשיים" סבלו אמנם מיחס שלילי יותר מצד החברה ההטרוסקסואלית אך הסתירו פחות את נטייתם המינית, בעוד אלה שתיארו את עצמם כ"גבריים". על הפער בין הפופולאריות של כוכבי תקשורת הומואים וביסקסואלים ובין המציאות היומיומית מחוץ ל"בועה התל-אביבית" ועל ביטויי "נשיות" כגורם שעשוי לחשל או לחסל. דרושים עוד חינוך והסברה רבים כדי להגיע לנורמליזציה של הומוסקסואליות ולהגמיש את התפיסות בדבר גבריות ונשיות ועיבוד נושאים אלה בטיפול הפסיכולוגי בהומואים וביסקסואלים.

 

אם באמת חייבים לצאת בפני המשפחה כולה? יכול להיות שיש בני משפחה שמוכנים לבשורה וכאלה שפחות מוכנים לה - או כלל לא? פרופ' גידי רובינשטיין מסביר על הנטייה להטיל על הסביבה הסטרייטית את המשימה הקשה של קבלת האדם את עצמו ומייעץ איך לעשות את זה נכון

 

שלושה מושגים שלפעמים משמשים בערבובייה בציבור הרחב, בעיקר כשהוא מנסה לדבר על הומוסקסואליות במילים עבריות. על מקומה של ההומופוביה ויחסה לתפקידי המגדר המסורתיים כגורם בבלבול זה במאמר הקצר הבא.

 

הנה בשעה טובה ומוצלחת ולאחר שצלחנו מדבר צחיח של עשייה מוצנעת מאחורי הדלת הסגורה של היועצת - לא רואים, לא שומעים, לא מדברים, האמתלה הקלאסית של "הנושא הרגיש" - הועלו לאתר המקוון של שפ"י, שפ"ינט, תכנים חשובים ביותר - "מד רגשות למורה בנושא הלהט"בי" וכן מפרט של ארגוני סנגור ותמיכה של הקהילה הגאה המהווים כתובות מקצועיות רגישות מגדר ורגישות תרבות עבור בני נוער ואנשי חינוך כאחד: חוש"ן, איגי, מעברים, שוב"ל, הבית הפתוח ועסוואות.

 

פרופ' דורותי אספלאז, חוקרת, מומחית עולמית בתחום הבריונות הבית-ספרית, קוראת לעידוד ולפיתוח מחקר מתחום הפסיכולוגיה החינוכית ומתחום מקצועות הסיוע דוגמת הייעוץ החינוכי על בריונות בית-ספרית מובחנת על רקע להט"בופוביה - נטייה מינית, נטייה מינית נתפסת, זהות מגדרית וביטויי מגדר של תלמידים ותלמידות. בישראל בריונות על רקע להט"בופוביה איננה כלולה עד כה במצבור המחקרים המוקפדים על אודות בריונות בית ספרית - למשל, ראו מחקרו הענף ופורץ הדרך של פרופ' רמי בנבנישתי - ללא התייחסות למשתנים הללו באמתלה כי "הנושא רגיש אך חשוב". בדומה: הערכה לאקלים חינוכי מיטבי- אבחון והתערבות משנת 2001, סקר ניטור האלימות של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), התכנית הלאומית לנוער בסיכון, תכניות מחקר בינלאומיות עתירות משאבים, דוגמת התכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני נוער, מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל וכן ממצאי המחקר הבינלאומי בנושא צמצום אובדנות במערכת החינוך 2015, אינם עורכים מחקרים על בריונות בית-ספרית על רקע להט"בופוביה, או כוללים במחקריהם את המשתנים: נטייה מינית וזהות מגדרית של תלמידים ותלמידיות, נערים ונערות. אזי נכון לינואר 2016 מסד הנתונים היחיד על אודות בריונות על רקע להט"בופוביה בישראל מושתת על שלושת סקרי האקלים החינוכי של פורום המחקר של ארגון הנוער הגאה - 2004, 2008, 2012. למותר לציין כי העדר המחקר על בריונות בית ספרית על רקע להט"בופוביה בישראל תוך שותפות הדוקה עם השירות הפסיכולוגי-הייעוצי עם הקהילה המחקרית של פסיכולוגים חינוכיים ויועצים חינוכיים באקדמיה, ועם מכוני מחקר מובילים שנמנו לעיל, מונע התערבויות מבוססות מחקר לקידום המיטביות של כלל התלמידים לצד תכניות מניעה ברמה הראשונית והשניונית של בריונות זו וכן מניעה של התנהגויות-סיכון בקרב נוער להט"ב בישראל.הקריאה של המנהיגות הייעוצית בישראל בעקבות דבריו של פרופ' קורטלנד ליי בשנת 2009 בכנס 2009 בכנס היועצים החינוכיים לאמץ את הגדרת התפקיד העדכנית של היועץ החינוכי כסוכן צדק חברתי של בית הספר בחרה להתמקד אך ורק באי השוויון במערכת החינוך בישראל ובתוך כך בהקצאת משאבי זמן לטיפול בתלמידים ממשפחות מצוקה.וזאת בשעה שבארה"ב ישנה התייחסות מפורשת ליועץ בית-הספר כסוכן צדק חברתי עבור מיעוטים מיניים. מעלה הצעה, הבה נשתחרר מהשמרנות ומהטאבו המיני לרגל השנה האזרחית החדשה 2016, לטובת הרווחה הנפשית והמוגנות של 10 אחוז מתלמידי ומתלמידות ישראל וכן נאמץ את הקריאה של פרופ' דורתי אספלאז לבסס מחקר בתחום.

 

ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל אשר התכנסה ב- 20.7.15 לדון בסוגיה: נוער גאה במערכת החינוך. מ"מ יו"ר הועדה, חברת הכנסת מירב בן-ארי חתמה הדיון במספר מסקנות - "הועדה קוראת למשרד החינוך ליישם ולהטמיע את תיקון מס '5 לחוק זכויות התלמיד שעניינו איסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית וכן להכין ולפרסם חוזר מנכ"ל בסוגיה זו בהקדם". החוזר העדכני אינו בחזקת חדשה אלא משקף נאמנה את חוק זכויות התלמיד על תיקונו כבר במרץ 2014 והוספת איסור אפלית תלמידים מטעמים של נטיה מינית וזהות מגדרית."איסור הפליה" מוגדר בחוק כסעיף פלילי, כלומר זהו סעיף שהפרתו גוררת סנקציה של מאסר של שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בה-בעת אין עוררין על חשיבות החוזר הנ"ל כחלק מתהליך קריטי של הטמעת החוק והבאתו משולחנה של ועדת החינוך של כנסת ישראל בירושלים אל משרד החינוך על אגפיו ואל קהילת בתי הספר. החוזר מקבל משנה חשיבות על רקע חוזר המנכ"לית שקדם לו ופורסם כבר באפריל 2015 "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" חוזר המנהלת הכללית, ע"ה/8 (ב). ירושלים. חוזר זה התייחס לראשונה ביתר פירוט לבריונות בית ספרית על רקע נטייה מינית לצד נהלים ודרכי פעולה חדים וברורים מאד. מכל מקום, כדברי המפקחת הממונה על יישום זכויות הילד, יש להבנות תרבות תומכת זכויות בקהילה הבית-ספרית באם נרצה כי אכן תהא הטמעה של חוזרי המנכ"ל בהוויה הקיומית ובאורחות החיים של בתי הספר בישראל