מקורות

הנהלת אגף הייעוץ והיועצים הבכירים מתלבטים דרך קבע בעניין זהותם המקצועית. במשך שנים רבות רווחה תפיסת ה- "Laissez-faire", אשר עיכבה את פיתוחה של זהות מקצועית משותפת של יועצים חינוכים. הייעוץ החינוכי – כמקצוע המחפש זהות, עודנו מוצג לסטודנטים ולסטודנטיות ברחבי הארץ בצורות ובדרכים שונות וסותרות – מסוכן בריאות הנפש של בית הספר ועד סוכן צדק חברתי, בעוד שהגדרתו של משרד החינוך את היועץ החינוכי משנת 1964 כ- "מורה-יועץ", שרירה וקיימת. נכון לשנת 2015 קיימות 13 תכניות לימוד לתואר שני M.A ו M.Ed בייעוץ חינוכי במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. הביקוש למשרות ולו חלקיות בייעוץ חינוכי הולך וגדל ואילו היצע המשרות מצומצם מאוד. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 על מערך הייעוץ מצא בו כשלים מרובים אך טרם הוצגה שיקפות ואחריותיות באשר לעבודה ייעוצית שיטתית מבוססת-מחקר בדרגים השונים ובאשר להערכת התוצרים שהיא מניבה (בתוך כך, היקף החינוך המיני בבתי-ספר והטמעת כישורי חיים בבתי-ספר). נייר העמדה מוקיר את עבודת מערך הייעוץ ואת נחיצותו ובשל כך, מדגיש את הצורך הדוחק במיסוד שירותי הייעוץ החינוכי - מעיסוק לפרופסיה מובחנת - חקיקת חוק היועצים החינוכיים, חזקה על שעות הייעוץ, הרחבת היקף משרת הייעוץ, קביעות ליועצים בחינוך היסודי, היפרדות הייעוץ מן ההוראה וגישור הפער בין ההכשרה באקדמיה לעבודת היועץ החינוכי הלכה למעשה בבית-הספר.

 

מיצוב פרופסיונלי של מערך הייעוץ במערכת החינוך בישראל - תמונת מצב והמלצות מבקר המדינה

 

קריאה של דו"ח מבקר המדינה בדבר מערך הייעוץ החינוכי בישראל אינה מחדשת אלא מעמידה את סוגיות הליבה שבעוכרה של הפרופסיה על השולחן ומבססת עמדה מגובשת לרבות המלצות יישומיות למקבלי ההחלטות. מהכרות עם המחקר בתחום הייעוץ, כתבתי חיבור המאגד תת נושאים המצוים במוקד הדיון על עתידו של הייעוץ, המאמרון מלווה בביקורת נוקבת על כפל התפקידים - "מורה-יועץ", על העדר תקינה, על העדר אחריותיות ובקרה על התערבויות ייעוציות בבתי-הספר, על עמימות נמשכת בתפקיד היועץ, על ריבוי המטלות שאינן בזיקה לייעוץ ועוד...לבסוף, מזמין את מי שמאמין בכוחו של הייעוץ, לעסוק בסנגור מקצועי ולהמשיך לקדמו.

 

תפקידה של היועצת החינוכית בבית-הספר בכל הנמצא בזיקה לתלמידים להט"ב ע"פ אגודת היועצים האמריקנית - תרגום חופשי לעברית.

 

Bidell, M. P. (2005). The Sexual Orientation Counselor Competency Scale: Assessing attitudes, skills and knowledge of counselors working with lesbian, gay, and bisexual clients. Counselor Education and Supervision, 44 (4), 267-279

 

מצגת התזה - "להיות תלמיד גאה", הוצגה במפגש מסיימי תואר מוסמך אוניברסיטה בייעוץ חינוכי - אוניברסיטת תל-אביב. החוויה הבית-ספרית של הומואים, לסביות וביסקסואלים משופעת בעליות ובמורדות, תהליך ארוך טווח, מגילוי עצמי להתמודדות עם הומופוביה מופנמת ובית-ספרית.

 

תכנון התערבות ייעוצית והערכתה בשיתוף ארגון חוש"ן בנושא: יצירת אקלים חינוכי מיטבי עבור תלמידים, הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. בהנחיית פרופ' רחל ארהרד, ראש המגמה לייעוץ חינוכי בדימוס, אוניברסיטת תל-אביב, ראש היחידה למחקר ולהערכה בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י), משרד החינוך וכיום מכהנת בתפקיד יועצת נשיא אוניברסיטת תל-אביב לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות.

 

חלק בלתי נפרד מתפקידה של המערך המסייע בבית-הספר הוא לדעת להפנות ולהפעיל סוכנויות וארגונים בקהילה לטובת התלמיד/ה. הפנייה ומעקב של אנשי חינוך למצרף הגורמים המצוינים ברשימה שאליה מפנה הקישור, הם בבחינת מענה מקצועי תואם-צרכים לתלמידים ולתלמידות המתבטים בזהותם המינית והמגדרית ואלה הזקוקה לסביבה מאשררת. הבה ראו את ריבוי המענים, כולם מקצועיים וראויים.

 

סקירת ספרות זו היא בבחינת ניסיון ראשון למפות את שדה המחקר הלהט"בי בתחום הייעוץ החינוכי בבית-הספר, כ- 100 מקורות מתוך כתבי עת אקדמיים שיפוטיים מבואף תפיסת תפקיד היועץ החינוכי בבית-הספר מצוייה במטוטלת שבין "היועץ החינוכי כסוכן בריאות הנפש בביה"ס" לבין "היועץ החינוכי כסוכן צדק חברתי" בקהילה הבית-ספרית ומחוצה לה. בתוך כך, איגוד יועצי בית הספר האמריקאי ASCA קורא ליועצים לתפוס תפקיד חברתי להיות מנהיגים, הווה אומר, לסנגר על קבוצות מוחלשות וסטיגמטיות כחלק מהמנדט והקוד האתי של מקצוע הייעוץ החינוכי בביה"ס. בעוד שבארה"ב מתעמקים אנשי האקדמיה ואנשי-השדה בייעוץ רב תרבותי במשמעותו הרחבה לרבות ביסוס ידע מחקרי בזיקה לעבודת היועץ בבית-הספר עם תלמידים להט"ב וכך גם הנושא הינו חלק בלתי-נפרד מהכשרתם ומהחיברות המקצועי של פרחי הייעוץ, בישראל, המצב שונה לחלוטין וסוגיות להט"ביות נחקרות ונלמדות במידה רבה מתוך פריזמה של קלינאים, אנשי טיפול: פסיכולוגים קליניים, עבודים סוציאלים קליניים ואינן מהוות כלל ועיקר חלק מהכשרתם ומתהליך הסוציאליזציה של פרחי הייעוץ או פרחי ההוראה. לחיוב אומר כי השתלמויות ייעודיות בעבודת היועצת החינוכית עם תלמידים להט"ב קורמות עור וגידים בחינוך העל-יסודי בעיר תל-אביב בזכות שיתוף פעולה פורה בין הפיקוח על הייעוץ בת"א והשירות הפסיכולוגי-ייעוצי, במשרד החינוך, לשפ"ח בעיריית תל-אביב-יפו - השירות הפסיכולוגי חינוכי על הרפרנטים האמונים על הנושא ובין גורמים אלה, לארגוני הקהילה הגאה: "חוש"ן" - חינוך ושינוי ו"איגי" - "ארגון הנוער הגאה" והמרכז העירוני לקהילה הגאה בגן מאיר, תל-אביב. ובכל זאת, אלה בבחינת "ניצנים" של עשייה מערכתית, מקצועית וחברתית. ריבוי הצרכים של התלמידים מקדימים בהרבה את המחקר והפרקטיקה הייעוצית באשר לסוגיות להט"ביות. אני תקווה כי המאגר - המתעדכן באופן שוטף, עשוי להוות תשתית תיאורטית מוצקה לסוללה של מחקרים ישראלים בכול הנמצא בזיקה לתפקיד ותפקוד היועצת ביחס לתלמידים להט"ב לצד מחקרים על נועצים להט"בים וכן בסיס למערך של השתלמויות המסנגרות הן על תלמידים להט"ב והן על הייעוץ החינוכי בבית-הספר כפרופסיה בפני עצמה: בסיס תיאורטי שיטתי וייחודי, עצמאות פרופסיונאלית ותרבות מקצועית. לידיעה, לעיון ובוודאי לפעולה.

 

תזכיר החוק מבקש לשנות את העיקרון הקיים היום בחוק לפיו כל מי שסיים תואר מוסמך או גבוה ממנו בפסיכולוגיה במוסד להשכלה גבוהה בארץ, גם אם מדובר בתואר מחקרי מובהק, רשאי להירשם בפנקס הפסיכולוגים, ולעסוק בטיפול פסיכולוגי. על פי המוצע רק תארים בפסיכולוגיה הכוללים מספר רכיבים מהותיים, ובכלל פרקטיקום (התנסות מעשית כחלק מהלימודים), יקנו ללומדים זכות להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולעסוק בטיפול פסיכולוגי.

 

למה זה מעצבן לשלם עבור טיפול נפשי? האם יש קשר בין המחיר לרמת המטפל? כתבה מאת רן לוי.

 

תיאור התלבטות שקורית לרבים מאיתנו כשאנחנו רוצים להתקדם מקצועית באמצע החיים: מצד אחד יש רצון להתקדם, ומצד שני פחדים וחששות. איך מתמודדים עם ההתלבטות הזו, כדי לאפשר לעצמנו התקדמות מקצועית אמיתית ובונה.