מקורות

בפוסט זה מובא תיאור מקרה של בחור הסובל מחרדה חברתית שהגיע לטיפול פסיכולוגי ראשון רק בהיותו בן 36. בעזרת סיפורו מתחקה פרופ' רובינשטיין אחר הגורמים, הפנומנולוגיה ודרכי הטיפול השונות בחרדה חברתית, הכוללות CBT פרטני וקבוצתי, טיפול תרופתי ב-SSRI (בעיקר ציפרלקס) וקבוצות תמיכה חברתיות.

 

מה יש באלתור ואימפרוביזציה שכל כך נכון ופועל בצורה כל כך מדויקת על מי שמפחד מאנשים, מי שחושש להפעיל אחרים, לגעת במישהו אחר או להיפתח רגשית ואישית? מדוע אימפרוביזציה כל כך מתאימה לפיתוח תכונות הדרושות כדי להתגבר על קיפאון ושיתוק חברתי? למה תכונות ויכולות הנדרשות ומתפתחות באלתור מתקשרות בצורה כל כך מדויקת למי שמבקש לפתח כישורים בין אישיים, נינוחות חברתית וספונטניות ומדוע אימפרוביזציה היא כלי כל כך חיוני לאנשים הסובלים מחרדה חברתית.

 

קבוצת מים שקטים היא קבוצת חרדה חברתית המשלבת תרגילי אימפרוביזציה, תיאטרון פלייבק וקבוצת יחסים בין אישיים. מטרת הקבוצה היא יצירת מרחב בו ניתן יהיה להתנסות במגוון אינטראקציות וסיטואציות חברתיות באופן בטוח ולא שיפוטי מתוך הבנה שחלק בלתי נפרד מהתגברות על חרדה חברתית הוא חשיפה מתמשכת לסיטואציות כאלה ושינוי היחס אליהן ממאיים למאתגר ואף מהנה.

 

בקבוצות אלו שהנחיתי ניסיתי לעזור למשתתפים להפוך מ"אחים לנשק" ל"אחים לרגש". לאפשר לגברים לפתח שיח רגשי בינם לבין עצמם ובינם לבין אחרים. מסתבר שמטרה זאת אינה רק שלי. גם סטראנבך (Jack Sternbach) במאמרו משנת 2001 העוסק בקבוצות גברים מנסח את מטרתו הראשית באופן דומה. "מטרתי הראשית בעבודה עם קבוצות גברים", הוא כותב ואני מתרגם, "היא לעזור לגברים לפתח את היכולת הפנימית שלהם לקיים קשרים בין אישיים".

 

שילוב הפסיכותרפיה הגופנית טיפול בנגמלים מהתמכרות מאפשרת שיחזור של חוויות טרום מילוליות ועיבוד שלהן, בתנאים מוגנים וברמה חווייתית שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי בטיפול המסתייע בכלים מילוליים בלבד.

 

שלום רב, בשעה טובה יוצא לאור מגזין פברואר 2010 של קהילת קבוצות, ובו שפע של חומרים על עולמנו המקצועי: דר' חיים וינברג משתף בטור שלו על עבודה קבוצתית במזרח וההבדלים בינה לבין העבודה במערב; פרופ' בנימין מעוז מספר על הרציונל והשימוש הנבון בקבוצות בלינט; דר' רובי פרידמן מעדכן אותו בביקורו של ג'ון שלפוברסקי בישראל; עליזה רוזן סוקרת שני ערבי עיון מרתקים; מיכל אלמגור, מדווחת לנו מבוסטון על טיפול קבוצתי בהנחיה משותפת מסוג אחר. בין לבין תמצאו את המחשבות וההזמנה האישית של דוב הדרי לכנס של "בסוד שיח" בקיץ ואת מחשבותיי שלי על מנהיגות נרקיסיסטית בקבוצה שעלו בהקשר של גואל רצון. אביב נהדר וקריאה מהנה, איתן טמיר, עורך

 

מזה מספר שנים מתקיימת ברמת גן קבוצת הורים אשר הינה פרי שיתוף פעולה של מתי"א והשרות הפסיכולוגי. הקבוצה מיועדת להורים לילדי גן המקבלים טיפול רגשי במסגרת המרכז הטיפולי של מתי"א ר"ג. הילדים המטופלים נמצאים בגני חובה רגילים והופנו לועדת שילוב עקב קשיים רגשיים הבאים לידי ביטוי, בחוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך. קשיים חברתיים ואף קשיים נוספים כגון קשיי שפה או קשיים בתחום המוטורי. חלק מהילדים מלווים גם כן ע"י גננת שי"ח או מקבלים טיפולים שונים כגון: ריפוי בעיסוק, או רפוי בדיבור.

 

הגליון עוסק הפעם בפסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית. ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי ארוך טווח כתהליך תומך ביישום שינוי תעסוקתי; תיאור של מאפיינים של ייעוץ קריירה קבוצתי - מסקנות מעבודה מעשית; אבחון פסיכולוגי ופסיכיאטרי בהערכת כשירות נהיגה במרב"ד; הפסיכולוגיה התעסוקתית "עולה על מדים"

 

האמנויות פותחות דלת, מאפשרות הצצה לעולם הפנימי שלנו ומזמינות אותנו למסע שם. המסע יכול להיות לא מכוון, אבל יכול להיות בהתכוונות ללכת לשם מבלי לדעת כיצד זה קורה. החוויה מאפשרת לנו להתייצב בפני עצמנו לנוכח היקום [ או הקבוצה] לחוות את עצמנו מבלי לדעת , להיות האובייקט האמנותי , להיות התוצר שיצרנו . קרל יונג מתאר את תהליך האינדיבידואציה כתהליך של יצירה, שבו אדם יוצר את עצמו, את אישיותו ואת חייו מתוך דיאלוג מתמשך בין המודע ללא מודע . עד כמה אנשים מודעים לים הגדול, הרחב והאינסופי שבתוכם.

 

המאמר בוחן את המשמעות והמאפיינים השונים של מבנה "קבוצת הרכבת" שהיא קבוצה טיפולית ארוכת טווח שבתקופת פעילותה, מתקיימת תחלופה של חברי הקבוצה, לעיתים גם של יחידת ההנחיה, ובדרך כלל אין לקבוצה תאריך של סיום ידוע מראש.

 

על יחסים, קנאה ונדיבות בין מטפלים בצוותא (קו-תרפיסטים) בטיפול קבוצתי מתוך אתר 'מכון ישראלי לאנליזה קבוצתית'

 

סקירת ספרות תיאורטית נרחבת בנושאי מיניות ומגדר בקבוצה אנליטית. מתוך אתר 'מכון ישראלי לאנליזה קבוצתית'