מקורות

גישת הRDI פותחה ע"י ד"ר סטיבן גוטשטיין, והיא מבוססת על המחקר הפסיכולוגי-התפתחותי העדכני האמריקאי. הגישה רואה בלב הלקות את הקושי בעיבוד מידע מורכב ולכן בהתמודדות עם שינויים, חידושים ואתגרים חדשים, בגלל ההימנעות מחשיבה מורכבת והעדפת התבניות וההרגלים המוכרים. הגישה מיושמת ע"י ליווי והנחיה צמודים של מנחה מוסמך בגישה, והיא מלמדת את ההורים כיצד להשתמש בהזדמנויות היום-יומיות כדי לעבוד עם ילדם כדי לפתח חשיבה גמישה, יוזמה, שיתוף וכמובן - תפקוד טוב יותר. הגישה מובנית ויש בה שלבי התפתחות ברורים. תפקידו של המנחה הוא לעזור להורים לפתח פעילויות מותאמות לרמת הקושי של הילד ולהרגילו לשינויים כך שיתקבלו כמעוררי סקרנות ולא מאיימים.

 

פרופ' פנינה קליין, כלת פרס ישראל לחינוך, כותבת פוסט אורח בבלוג של פרופ' טרכנברג, הועדה לבחינת צעדים לצדק חברתי והורדת יוקר המחייה בישראל.

 

ד"ר חנה דויד פרסמה בימים אלה ספר שעוסק בילדים מחוננים ומציע 8 תיאורי מקרים של ילדים מחוננים בישראל ובסין. Understanding Giftedness: A Chinese-Israeli Casebook יצא בהוצאת פירסון. ד"ר דויד עוסקת כבר למעלה מ-20 שנה בקבוצת הילדים המחוננים ומייעצת למשפחות למחוננים כיצד לעזור לילדיהם הן בבעיותיהם הרגשיות, החברתיות והמשפחתיות והן באלה הקשורות ללימודים. הורים, היא אומרת, הם המזהים והמאבחנים הטובים ביותר של מחוננות.

 

תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. תכונות היסוד של הרשת, אנונימיות וספונטניות, מזמנות יחסי גומלין וולונטריים; השותפים להתקשרות ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה. סביבת הרשת מעודדת גם שוויוניות, מעצם היותה זירה שאין בה יכולת כפייה והטלת מרות בין הצדדים. יש הרואים בתופעה זו מהפכה של ממש, ומכנים את הידע המוסף הנוצר של הקולקטיב, הנמצא מחוץ לבינה של הגולש הבודד, "אינטליגנציה קולקטיבית". במאמר זה אנסה להראות כי ההמשגה "אינטליגנציה קולקטיבית" אינה במקומה.

 

תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. תכונות היסוד של הרשת, אנונימיות וספונטניות, מזמנות יחסי גומלין וולונטריים; השותפים להתקשרות ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה. סביבת הרשת מעודדת גם שוויוניות, מעצם היותה זירה שאין בה יכולת כפייה והטלת מרות בין הצדדים... ...יש הרואים בתופעה זו מהפכה של ממש, ומכנים את הידע המוסף הנוצר של הקולקטיב, הנמצא מחוץ לבינה של הגולש הבודד, "אינטליגנציה קולקטיבית". במאמר זה אנסה להראות כי ההמשגה "אינטליגנציה קולקטיבית" אינה במקומה. היא בעייתית מבחינה סמנטית וחסרת ממצאים בעלי תוקף אמפירי, ולמרות זאת היא נהפכה למטבע לשון להצגת עמדות על מידת תרומתם של גולשים ברשת.

 

מקבץ מאמרים מתוך אתר הסתדרות הפסיכולוגים המציג מאמרים בנושאים: רורשאך ופוסט טראומה, אבחון אינליגנציה, מבחן ציור איש, תתי סולמות ב - -2MMPI: הערכה בין תרבותית ונָהֳלֵי העברה למבחן הריי החזותי

 

על הקונפליקטים של הבת המוכשרת: מבט פסיכולוגי-ספרותי-היסטורי סיכום הרצאה שניתנה במרכז רון ורדי לילדים מחוננים, ביה"ס חביב, ראשון לציון מתוך אתר 'מרכז רון'

 

בין המיתוסים שקשורים באוטיזם מצוי "האידיוט המלומד", תופעה שבה אדם מוגבל שכלית מגלה כישרון יוצא דופן ומגיע בו לרמה של גאונות. פרופסור אלאן שניידר, חוקר מדעי העצב, מאמין ש"המלומד" הזה מצוי בכל אחד מאיתנו ואפשר לשחרר אותו בצורה מלאכותית מתוך אתר NRG מעריב

 

הקשר בין זקנה לחוכמה ידוע זה כבר, והוא מקובל בכל התרבויות משחר ההיסטוריה. עכשיו בא הנוירופסיכולוג אלחנן גולדברג ומוצא לכך בסיס במוחנו ובדרך פעולתו. נקודת המוצא של גולדברג היא הפרדוקס: אם אכן החוכמה גדלה עם הגיל, איך מתיישב הדבר עם ההנחה המקובלת שהכוחות המנטאליים דווקא יורדים עם הגיל?

 

המבנים הפסיכולוגים מקבלים משמעות שונה בתרבויות שונות. הערכה פסיכולוגית לילדים מהמגזר הערבי מחייבת תשומת לב מיוחדת לגורמים האיתנו-פסיכולוגים . קיים צורך בפיתוח מבחנים מיוחדים מתאימים לתרבותם .

 

חנה דויד החוקרת מחוננים מצרפת רשימה ביבליוגראפית של מחקרים שנעשו בארץ

 

מטרתו של מאמר זה לעורר מודעות לקשיים הרבים במצב כלי האבחון בארץ בהשוואה לארצות מפותחות אחרות, ולהצביע על גורמים אפשריים למצב זה ועל פתרונות אפשריים. מאת מתמחה בפסיכולגיה חנוכית ורכז מחקר ופיתוח בחברת "סייקטק בע"מ". המאמר מוגבל לפסיכולוגים שמוזמנים להגיב, להתייחס ולהצטרף לדיון סגור בנושא בהמשך למאמר.