מקורות

יציאה מהארון של מתבגרים ובוגרים צעירים הומואים היא צעד לא פשוט ובלתי-הפיך. הציפייה לזכות לתמיכה ולקבלה ללא תנאי מההורים מובנת וטבעית, אך ההורים עצמם זקוקים גם הם לא פחות לתמיכה נוכח קבלת הבשורה. מהן הנורות האדומות שיש לשים לב אליהן לפני היציאה מהארון? בפני אלו הורים ומתי? על ההבדל הקטן בין acting out לניהול סיכונים מחושב לפני מעשה.

 

פרק זה מתוך הספר החדש "הייעוץ החינוכי כיום" שראה אור בהוצאת רסלינג סוקר את גורמי הסיכון הייחודיים לאובדנות בקרב מתבגרים לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים, כפי שהם עולים ממחקרים שנערכו בתחילת המאה ה־ 21. מהמחקרים עולה שרשרת סיבתית שראשיתה בעמדות השליליות של החברה כלפי להט"ב, המשכה בהורי המתבגרים ובבני גילם המנחילים אותן למתבגרים ובהומופוביה המופנמת של המתבגרים עצמם הגורמת פרעות נפשיות, וסופה בהתנהגות אובדנית. על אף התקדמות שחלה בדעת הקהל, בחקיקה, בתקשורת ובעקבות "יציאתם מן הארון" של ידוענים המשמשים דמויות חשובות להזדהות, בייחוד בגיל ההתבגרות, לא חלה ירידה בשיעורי האובדנות. ההומופוביה המופנמת, המועצמת בסביבה דתית, היא משתנה מתווך בין העמדות השליליות שעדיין רווחות בחברה ובין הנטיות האובדניות. ניכר שהמתבגרים הלהט"ב נמצאים בין הפטיש לסדן, בין משפחה שלעיתים קרובות אינה מקבלת אותם על נטייתם המינית ובין קבוצת העמיתים ההטרוסקסואלים המגבשים את זהותם המינית, חשים מאוימים מנטייה מינית שונה ומגיבים אליה בהתנכלות למתבגר הלהט"ב. משפחה תומכת שתשמש חוף מבטחים נגד התנכלות זו, קבוצת מתבגרים להט"ב חלופית וסביבה תומכת בבית הספר עשויות לשמש משקל־נגד לגורמי סיכון אלו. לכן חינוך, הסברה והכשרת אנשי חינוך וטיפול להתייחסות לצרכים הספציפיים של מגזר זה באוכלוסיית המתבגרים נראים כצו השעה במניעת אובדנות בקרב מתבגרים להט"ב.

 

מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד על החוויה הבית-ספרית של נוער גאה מתוך נקודת מבט סלוטוגנית המתמקדת בגורמים מקדמי בריאות. מחקר זה מתחקה אחר גורמי החוסן החיצוניים והפנימיים המסייעים לנוער גאה בפיתוח כישורי התמודדות עם בריונות הומופובית בבית-הספר. לשם כך הוצגה השאלה באילו אופנים מתמודד נוער גאה עם גילויי הומופוביה בבית-הספר תוך התייחסות ליחסי הגומלין עם קבוצת השווים. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות עומק מובנים-למחצה עם עשרים תלמידים בטווח הגילאים 18-15, המגדירים עצמם כהומואים, כלסביות וכביסקסואלים. ממצאי המחקר מראים, כי סוכנויות הסיוע הקהילתיות מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית על הרווחה הנפשית של הפרט ומפתחות מנגנוני התמודדות עם הומופוביה. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית ברמה השניונית אשר מטרתה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין נוער הטרוסקסואלי לבין נוער גאה ולטפח התנהגות פרו-חברתית. לשם צמצום תופעת הבריונות ההומופובית בבית-הספר. התערבות זו עשויה להועיל להתמודדותו של נוער גאה עם הסטיגמה המוּטבעת בו ולאפשר לשתי הקבוצות להתעמת עם דעות קדומות ולאתגר אותן.

 

גם אתם מפחדים להפוך להיות אמא או אבא שלכם? חשוב שתדעו: אלה הדפוסים באמצעותם עוברות החרדות מהורים לילדים, והחדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי למנוע אותן

 

על מנת להטמיע את תיקון חוק זכויות התלמיד, גב' טובה בן-ארי, הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד אישרה את תכנית ניר כץ של ארגון הנוער הגאה והיא צורפה למאגר התכניות הארציות ללמידת זכויות התלמיד של משרד החינוך. תכנית ניר כץ, שכבר מיושמת בבתי-הספר של רשת אנקורי, בבית-ספר "עירוני ה'" בתל-אביב, בבית-הספר הדמוקרטי "עיינות ירדן", בבית-ספר "בויאר" בירושלים, ובאורט "פסגות" בכרמיאל, מקדמת דיאלוג משמעותי בין תלמידים הטרוסקסואליים לבין תלמידים להט"בים (חניכים של קבוצות הנוער של ארגון הנוער הגאה) בחטיבה העליונה באמצעות מפגשים מובנים המעודדים מעורבות והשתתפות מצדם במטרה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין שתי הקבוצות ולטפח התנהגות פרו-חברתית.

 

עד עתה, הספרות המתחקה אחר החוויה הבית ספרית של נוער לסבי, הומוסקסואלי וביסקסואלי (להט"ב) בישראל ובמדינות מערביות אחרות התמקדה במידה ניכרת במצרף של גורמי סיכון, בעוד שגורמי חוסן פנימיים וחיצוניים המסייעים למתבגרים להט"בים להתמודד ביעילות עם בריונות הומופובית בין כותלי בית-הספר, זכו להתייחסות מחקרית מועטה בלבד. על-מנת לגשר על פער זה, החוקרים ערכו מחקר איכותני המתבסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם עשרים תלמידים הלומדים בחטיבה העליונה ומגדירים עצמם כלהט"בים. ממצאי המחקר והשלכותיו מדגישים את מרכזיותם של גורמי חוסן סביבתיים בחייהם של בני-נוער להט"ב. אלה אשר רגישים לצרכיו הייחודיים ומסייעים לו לפתח ולחזק מנגנוני התמודדות תוך-אישיים ובין-אישיים עם גילויי הומופוביה במרחב הבית-ספרי. המחקר נערך ע"י אייל בן עמי, ופרופ' רחל ארהרד, אשר מילאה את תפקיד ראש המגמה לייעוץ חינוכי בבית-ספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב וראשת היחידה למחקר ופיתוח בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך. כיום מכהנת כיועצת נשיא האוניברסיטה לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות. המאמר בדפוס ועתיד לראות אור בכתב העת האקדמי אשר משמש כאכסניה מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת למחקר בתחום ההומוסקסואליות- Journal of Homosexuality

 

Bidell, M. P. (2005). The Sexual Orientation Counselor Competency Scale: Assessing attitudes, skills and knowledge of counselors working with lesbian, gay, and bisexual clients. Counselor Education and Supervision, 44 (4), 267-279

 

מצגת התזה - "להיות תלמיד גאה", הוצגה במפגש מסיימי תואר מוסמך אוניברסיטה בייעוץ חינוכי - אוניברסיטת תל-אביב. החוויה הבית-ספרית של הומואים, לסביות וביסקסואלים משופעת בעליות ובמורדות, תהליך ארוך טווח, מגילוי עצמי להתמודדות עם הומופוביה מופנמת ובית-ספרית.

 

תכנון התערבות ייעוצית והערכתה בשיתוף ארגון חוש"ן בנושא: יצירת אקלים חינוכי מיטבי עבור תלמידים, הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. בהנחיית פרופ' רחל ארהרד, ראש המגמה לייעוץ חינוכי בדימוס, אוניברסיטת תל-אביב, ראש היחידה למחקר ולהערכה בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י), משרד החינוך וכיום מכהנת בתפקיד יועצת נשיא אוניברסיטת תל-אביב לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות.

 

בן עמי א' וארהרד ר'. "מי אני? ומה מיני"? תהליך ההתבגרות של מתבגרים בעלי נטיות חד-מיניות. הוצג בכנס איח"ה - האגודה הישראלית לחקר ההתבגרות, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן. (פברואר, 2013).

 

חלק בלתי נפרד מתפקידה של המערך המסייע בבית-הספר הוא לדעת להפנות ולהפעיל סוכנויות וארגונים בקהילה לטובת התלמיד/ה. הפנייה ומעקב של אנשי חינוך למצרף הגורמים המצוינים ברשימה שאליה מפנה הקישור, הם בבחינת מענה מקצועי תואם-צרכים לתלמידים ולתלמידות המתבטים בזהותם המינית והמגדרית ואלה הזקוקה לסביבה מאשררת. הבה ראו את ריבוי המענים, כולם מקצועיים וראויים.

 

עבודת מחקר (תזה) בייעוץ חינוכי, אוניברסיטת תל-אביב. תהליך ההתבגרות, כשלב התפתחותי נורמטיבי, מאופיין במגוון התנסויות וחוויות באמצעותן מתגבשת ומתעצבת הזהות העצמית והמינית. למתבגרים להט"ב- ששיעורם באוכלוסייה בין 2% ל 10% - מתווספות משימות התפתחותיות ייחודיות. תחילה, עליהם לבחון ולהבין את משכיתם לבני אותו המין בסביבה הטרונורמטיבית. בהמשך, עליהם לקבל את זהותם המינית והמגדרית ולהתקבל בידי אחרים משמעותיים. מטרת המחקר הייתה ללמוד על תהליך ההתבגרות של מתבגרים הומואים, לסביות וביסקסואלים מתוך תפיסת עולמם. על-מנת לשמוע את קולם של המתבגרים בחרנו במתודולוגיה איכותנית וקיימנו ראיונות עומק עם 20 מתבגרים בטווח הגילאים 15-18.5 על-פי עיקרון מקסימום שונות. מהתיאור הסמיך אותו סיפקו המתבגרים עלו חמש התמות הבאות: א. דחייה חברתית. ב. דחייה עצמית. ג. תמיכה חברתית. ד. חוסן נפשי. ה. עמידות. הממצאים אורגנו על-ידנו לתרשים התפתחותי המציג היבטים תוך-אישיים ובין-אישיים בתהליך ההתבגרות של מתבגרים בעלי נטיות חד-מיניות. החל מגילוי הנטייה החד-מינית, דרך התמודדות עם הדחייה העצמית והחברתית ועד הקבלה של הנטייה החד-מינית. ממצאי המחקר מראים כי סיפוק הצרכים הייחודים של מתבגרים בעלי נטיות חד-מיניות מאפשר את שילובם במסגרות חברתיות שונות המיועדות לבני גילם. לנוכח הממצאים מובאת ההמלצה לאנשי-האקדמיה ולאנשי-השדה, להטמיע את הידע בנושא בשלב ההכשרה של מחנכים ויועצים חינוכיים ובמהלך התפתחותם המקצועית. הטעמה של ידע מבוסס מחקר, עשוי להרחיב את מעגלי התמיכה עבור מתבגרים להט"ב.