פסיכולוגיה לשימור הסדר הקיים

שפיות זמנית | 16/6/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

הסוציולוגית פרופ' אווה אילוז פירסמה השבוע טור בו היא מותחת ביקורת חריפה על התפקיד של הפסיכולוגיה והשיח הפסיכולוגי במה שהיא מכנה "הפרטת הנפש" - עיקור הפוליטיקה והמחשבה הפוליטית מהאלמנט החברתי-ציבורי שלה, והפיכת הכשלונות והקשיים של היחידים לאחריותם הבלעדית.

"אנשים שעוברים טיפול פסיכולוגי דואגים יותר מדי לבריאותם ולרגשותיהם." כותבת אילוז. "הם חושבים שאם יעבדו על עצמם מספיק, הם ישנו את העולם החיצוני, או שהעולם החיצוני לא משנה, רק העולם הפנימי, ושתמיד אפשר לפתור קונפליקטים אם מוצאים דרך בוגרת לתקשר. לא כך מתחוללים שינויים חברתיים. לפסיכולוגיה תפקיד חשוב בדה-פוליטיזציה של החברה, דרך הפרטת הבעיות ודרך ההבטחה של (כמו גם הציווי על-) השיפור העצמי. כעס פוליטי - כעס על מוסדות שפועלים בצורה לא הוגנת ונצלנית - הוא רגש פוליטי, וככזה, הוא חייב להתבטא במסגרת ציבורית.

"המכונה התעשייתית הגדולה של ניהול רגשות היא כעת חלק בלתי נפרד מהתרבות הניאו-ליברלית. הניאו-ליברליזם פועל טוב כל כך כמערכת אידיאולוגית בדיוק מפני שהוא מתאים כמו כפפה ליד להשקפת העולם השלטת במדינות מערביות רבות, השקפה שהפסיכולוגיה הפופולרית מקדמת: שאנחנו אחראים לכישלונות שלנו; שאם נעבוד על עצמנו מספיק נוכל לעשות כל דבר שנרצה; שהמציאות לא קיימת, רק הדרך שלנו לפרש אותה; שאנחנו יכולים לשפר את עצמנו בלי די. "

גם אם המסקנות העולות מן המאמר גורפות מידי, מתייחסות ל"פסיכולוגיה" כמקשה אחת, וחסרות פרספקטיבה יותר מורכבת אודות אינדיבידואליזם ונפש האדם, הוא נוגע בנקודה קריטית ביותר הרלוונטית למקצועות טיפוליים רבים. מומלץ לקרוא.