שוב הגיעה עת המיונים: עוד על מבחני המיון לתכניות המחוננים של משרד החינוך

ד"ר חנה דויד | 23/2/2022 | הרשמו כמנויים

מדי שנה, בחודשים ינואר ופברואר, מגיעות עלי פניות רבות של הורים הקשורות כולן לשלב ב של אבחון המחוננים שערך על ידי משרד החינוך בין ינואר למרץ לקראת שנת הלימודים החדשה. מדי שנה אני שומעת את אותן שאלות, נתקלת באותן בעיות, ואף מתבקשת לפתור בעיות שאינן כלל בתחום מומחיותי, כמו מתן "טיפים" לילד בכיתה ג ש"נכשל" במבחני המחוננות בשנה הקודמת, בהיותו בכיתה ב, או עזרה ב"עקיפת" תקנות משר החינוך בדבר הגשת בקשות להיבחנות בתנאים מיוחדים עד ה-31.12. פוסט זה נועד הן לאנשי מקצוע כדי שלא יתנו להורים מידע שגוי, או שלא יתנו את המידע המדויק בזמן, ולהורים שמוצאים את עצמם תמהים ואובדי עצות גם יחד, משום שהמידע שהיו אמורים לקבל לגבי מבחני המחוננים הגיע אליהם מאוחר מדי.

להלן הנקודות החשובות ביותר להבהרת הנושא:

1. מבחני "שלב א" לאיתור מחוננים נערכים בתוך הכיתה בהתחלת שנת הלימודים השניה ברוב חלקי הארץ; בצפון הם נערכים בשנת הלימודים השלישית. הורים צריכים לקבל מידע על התאריך של הבחינה; אם אינם מקבלים מידע זה עד היציאה לחופשת סוכות תפקידם לברר את הנושא.
2. ישנם בתי ספר שבהם לא נערכים מבחנים אלו מטעמים שונים. ללא קשר לסיבה – הורים צריכים לדעת שזו אחריותם לרשום את ילדם שלא נבחן במבחני שלב א לדאוג להרשמתו למבחני שלב ב באתר משרד החינוך. המועד לכך מתפרסם כל שנה על ידי משרד החינוך. אנשי מקצוע חייבים להיות "עם היד על הדופק" בנושא זה, דהיינו, לדעת כל שנה מהו המועד האחרון להרשמה (המועד אינו קבוע, אף כי כמעט תמיד הוא במהלך חודש דצמבר).
3. ילדים שזקוקים הקלות בגלל לקויות שונות צריכים להגיש את המסמכים הרלבנטיים במועד. על המטפלים לדעת, שבתחום אחריותם לעקוב הן אחרי התאריכים הרלבנטיים והן אחרי מילוי מדויק של דרישות משרד החינוך לגבי מסמכים אלו. מצב בו נתקלתי אך אתמול, שבו "לילד יש פסיכולוגית נהדרת, אבל היא לא מטפלת ולא עוסקת במבחני מחוננות" גרם לכך שילד, שקיבל כבר ביוני את המכתב שבו נודע לו שהוא לא נבחר לתכנית המחוננים בעירו, צריך להיבחן בשבוע הבא ללא תנאים מיוחדים משום שבששת החודשים האחרונים לא נאמר לו – או להוריו – שעליו לעבור אבחון מסוים כדי לזכות בתנאים אלו.
4. ילדים ש"הצליחו" במבדקי המחוננות בעזרת הקלות – יש לשקול בכובד ראש אם הם מתאימים לתכניות המחוננים, במיוחד לכיתות המחוננים הפועלות בכל ימות השבוע. אם, לדוגמה, מדובר בילד דיסלקטי, קרוב לוודאי שבכיתת המחוננים, שהיכולות הוורבליות של רבים מהם גבוהות עד-מאוד (חלק חשוב ממבדקי המחוננות מבוסס על יכולות מילוליות), עלול לחוש נחות ביחס לחבריו לכיתה. ההחלטה לשלוח את הילד לכיתת מחוננים צריכה להיות לגופו של הילד, כדי לשפר את ה-well-being שלו, ולא בגלל כל סיבה אחרת.
5. מטפלים והורים ש"פיספסו" את האפשרות של ילד מסוים להיבחן באותה שנה כי לא נרשמו במועד, "פיספסו" את אפשרות לקבל הקלות, או "סתם" טוענים ש"הילד חייב להתקבל כי הוא באמת מחונן" חייבים להבין, ששום "פרוטקציה" לא תועיל כאן, וככל הידוע לי אין כל דרך "לעקוף" את ההוראות הברורות של משרד החינוך.
6. יש להפסיק כל נסיון לנבא אם הילד יתקבל לתכנית מחוננים כלשהי. כבר כתבתי על ילדים שלא התקבלו מספר פעמים לתכניות אלו אך סיימו את לימודי התואר הראשון עם סיום לימודיהם התיכוניים; על ילדים שאפילו לא קיבלו אישור להיבחן פעם שניה בבחינות לאיתור מחוננים של משרד החינוך וכבר פרסמו מאמרים, זכו בפרסים, והביאו כבוד לא רק להוריהם או למוריהם אלא גם לכולנו, כישראלים, בתחרויות בינלאומיות. ציפיות מוגזמות מעצם הקבלה לתכניות המחוננים, ובמיוחד – מעצם השהייה בחברת ילדים אחרים שלא נדרשת מהם כל עבודה רצינית, אינה ערובה להצלחה. לעומת זאת, לימודים רציניים בכל מסגרת אחרת, שדורשת עבודה קשה במשך שנים, השקעה רבה והתמסרות מתוך מוטיבציה פנימית – הן-הן הערובה להצלחה בכל תחום קוגניטיבי.
7. יתירה מזו: מנסיוני בן עשרות השנים, שיעור הילדים המחוננים הממצים את יכולותיהם גבוה בהרבה בקרב ילדים שלא אותרו כמחוננים מאשר בקרב ילדים שאותרו כמחוננים. עצם הלמידה בכיתת מחוננים – בין אם מדובר בתכנית העשרה ובין אם בכיתה הפועלת 6 ימים בשבוע – אינה מבטיחה "עתיד מזהיר" אלא יוצרת, במקרים רבים, מצג שווא אצל הלומדים בה. חלק גדול מהם אינם מפתחים הרגלי למידה אפקטיביים, מכיון שמבחינתם, עצם האבחון כבעלי יכולות גבוהות במיוחד "מבטיח" שהם "יגיעו בחיים בדיוק לאן שהם רוצים". כתוצאה מכך הם אינם טורחים למצוא תחומי עניין קוגניטיביים שבהם יוכלו לעבוד "בכל מאודם". חלק מהם, בפרט אלה המשתתפים ביום העשרה שבועי, מקבלים רושם – בשל אופי הלימודים שם – שהם "למדו" על "גרמי השמיים" או על "פוטוסינתזה" לאחר שהנושא הוצג לפניהם ב-13 פגישות. אין הם יודעים, שהקורסים ביום ההעשרה השבועי הם רק "תפריט טעימות": ללא התעמקות בשום נושא בזמן כה קצר, ללא שיעורי בית, ללא מבחנים, ובעיקר – ללא המשכיות (בכל סמסטר לומדים 3 קורסים, לרוב ללא קשר לקרסים הקודמים). לעומתם, התלמידים ש"נכשלו" במבחני המחוננות, אך "אש הלמידה" בוערת בהם, ילמדו להתאמץ, יחפשו אתגרים – ואף ימצאו אותם.
8. התקבלות לתכנית מחוננים אינה תחליף לתהליך רגשי-חברתי שעל הילד לעבור כדי לפתור את בעיותיו. עצם ההתקבלות לכיתת מחוננים, לדוגמה, אין לה ולא כלום עם השיפור ההתנהגותי הנדרש, עם בעיות משמעת, עם בעיית חוסר מוטיבציה, או עם כל בעיה אחרת. יתר על כן: בכיתות מחוננים לא מעטות יש שיעור גבוה במיוחד של ילדים עם בעיות שונות, וזאת בגלל שהורים רבים לילדים מחוננים שולחים את ילדיהם לכיתת אלו כדי ששם יפתרו את בעיותיהם, או שכדי שעצם ההימצאות בכיתת מחוננים תפתור בעיות אלו. זאת כאשר ילדים רבים אחרים שאותרו כמחוננים מעדיפים להישאר בכיתותיהם הרגילות – בפרט ילדים ללא כל בעיות חברתיות ורגשיות...