כוח המוח - הקשר בין גנטיקה, פגיעות ראש ועבריינות
שפיות זמנית | 5/8/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
התקדמות המחקר במדעי המוח ובגנטיקה מביאה איתה גילויים חדשים ומעניינים, אך גם שאלות אתיות לא פשוטות. בסוף השבוע פורסמה בעיתון גלובס כתבה מאת הילה ויסברג, שמציגה רעיונות חדשים בנוגע לקשר שבין מוח וגנטיקה לבין התנהגות עבריינית. בכתבה מרואיינת ד"ר קים גורגנס, נוירו-פסיכולוגית המתמחה בפגיעות מוח טראומתיות, שמתארת את הקשר שבין פגיעות ראש להתנהגות עבריינית. היא מציגה סטטיסטיקות כמעט בלתי נתפסות, שלפיהן בין 50 ל-80 אחוזים מהאנשים שהגיעו למערכת המשפט הפלילי בארה"ב סבלו בעבר מפגיעת מוח טראומתי. הפגיעה המוחית עשויה להתבטא בפגיעה בתפקודים הניהוליות במוח – למשל, בקושי לחזות את ההשלכות של מעשים, לפתור בעיות ולקרוא רמזים חברתיים. לכן, מסבירה גורגנס, עבריינים שלא ביצעו עבירות חמורות במיוחד חוזרים על אותן טעויות שוב ושוב, ולא נחלצים ממעגל הפשיעה.
בנוסף, מרואיינים בכתבה חוקרים שבודקים האם ישנם גנים מסוימים שיכולים להוביל להתנהגות עבריינית, שמתעוררים ו"נדלקים" כתוצאה מהשפעות סביבתיות מסוימות. יש כאלה שמציעים שייתכן שעבריינות עוברת מדור לדור בתהליך של אפיגנטיקה – כלומר, שחשיפה להתנהגות עבריינית יכולה ליצור שינויים בגנים ולהפוך לתורשתית.
בכתבה עולות כמה שאלות משמעותיות: האם המחקרים הללו עשויים להפוך אנשים מסוימים ל"מסומנים" גנטית כעבריינים, עוד לפני שעשו דבר? האם אנשים שנפגעו מוחית יכולים לעמוד לדין ולשאת באחריות על מעשיהם, אם זו לא אשמתם, אלא אשמת מוחם הפגוע? ואולי השאלה החשובה ביותר לאנשים העוסקים בטיפול: עד כמה יכולים הרצון החופשי והמוטיבציה לסייע לאנשים להשתנות, אם נקבע שהגנטיקה שלהם או הפגיעה המוחית שלהם היא זו שקובעת את מעשיהם? ואולי להפך, אם גורמים שליליים יכולים ליצור שינויים בקוד הגנטי, ישנה תקווה שגם השפעות חיוביות יכולות להיות משמעותיות - אפילו לדורות קדימה.
