לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
28.7.2011: כמה צריך לעלות טיפול פסיכולוגי?

28.7.2011: כמה צריך לעלות טיפול פסיכולוגי?

שפיות זמנית | 28/7/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

כמה צריך לעלות טיפול פסיכולוגי? האם הוא צריך להיות בפיקוח? האם זו אחריות של המדינה לספקו? באילו תנאים? ומה הקשר של כל זה לרפורמה בבריאות הנפש?

בוועדה המיוחדת לפניות הציבור שבכנסת דנו לפני מספר שבועות במשבר שקיים באספקת טיפולים פסיכולוגיים, ובהשלכותיו, והפעם התמקדו בעלות הטיפול ונתנו למטופלים ובני משפחותיהם לדבר. " במקום לתת לבתי כסף לרכישת דירה, אני נאלצת להוציא הון עתק עבור ביקוריה אצל פסיכולוג" אמרה אם שבתה סובלת ממחלת נפש כרונית. "מה הייתם עושים?” תהתה. ”אני מוציאה 3,200 ₪ מדי חודש ולמעלה מ- 40,000 ₪ בשנה עבור טיפולים פסיכולוגיים, כשהתעריף נמוך יחסית: 400 ₪ עבור 50 דקות אצל פסיכולוג”.

הסוגיה מורכבת כמובן, כפי שאפשר לראות בדיוני הועדה, וקשורה למאבקי כוח בין האוצר, קופות החולים ומשרד הבריאות בהקשר של הרפורמה בבריאות הנפש. בכל מקרה נראה שציבור האנשים הזקוקים לטיפול פסיכולוגי נפגע, וממחקרים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ושל מכון ברוקדייל, עולה ששיעור הנזקקים לטיפולים פסיכולוגיים בקרב האוכלוסייה עומד על כ- 30%, כאשר מתוכם רבים אינם פונים לקבלת טיפולים עקב המחיר.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
אפרת גל
אפרת גל
מטפלת בהבעה ויצירה
מטפלת זוגית ומשפחתית
חיפה והכרמל, פרדס חנה והסביבה, יקנעם והסביבה
הילה חן
הילה חן
עובדת סוציאלית
מטפלת זוגית ומשפחתית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
מוחמד כנעאני
מוחמד כנעאני
פסיכולוג
כרמיאל והסביבה, נצרת והסביבה, עכו והסביבה
יובל זלדס
יובל זלדס
פסיכולוג
תל אביב והסביבה
לואי בשארה
לואי בשארה
פסיכולוג
כרמיאל והסביבה, נצרת והסביבה, עכו והסביבה
תמי גפן
תמי גפן
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל, עפולה והסביבה, יקנעם והסביבה

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דר אילן אבירםד"ר אילן אבירם26/3/2012

בין ה- 450 ש"ח לטיפולי החינם. לאחרונה התפרסמה יוזמה על הקמת קליניקות שיעניקו טיפול חינם. מדובר ביוזמה יפה, עם מחשבה חברתית ובעיקר ראוי לשבח את האקטיביזם שלה, אך אני תוהה אם בין תעריפי האלפיון העליון לטיפולים בחינם יש מקום בכל זאת לאיזו נורמליזציה. גם הפסיכולוגים שמקימים את הקליניקות החינמיות ראויים לפרנסה ולא צריכים להתנצל על כך.

מריאנה גייטינימריאנה גייטיני28/7/2011

יש אמת בדברים שלך. רק שבשירות הציבורי אלו לא הסכומים המדוברים. בעניין השירות הפרטי אני דווקא מרגישה שהשאלה הזו מאד רלוונטית. וכן יש מקום לחשוב על זה ברצינות. בעיני זה לא תמיד נכון לגבות ארבע מאות שקל לפגישה טיפולית ומסכימה אתך שהמעורבות החברתית מחייבת לבחון את העניין ברצינות.

אורן בלסאורן בלס28/7/2011

כובן שזו שאלה. מה היינו אומרים על מטופל שאומר על שאלה כזו ש"זו לא שאלה"?
אנחנו מספקים שרות שיש לו עלות ורוצים להתפרנס ממנו. לא נראה לי שניתן לספק לשלושים אחוז מהאוכלוסייה טיפול שעולה 400 ש"ח לשבוע במשך שנה. מדובר ב 20 אלף ש"ח כפול יותר משני מיליון - כלומר שמונים מיליארד שקל בשנה! (שלא לדבר על כמה מטפלים יהיו נחוצים לספק את כל השעות הטיפוליות הללו)
מי שמתייחס ברצינות לאחריות החברתית שלו צריך לשאול את השאלות הללו.
אז - או שקובעים סדרי עדיפויות (ואין דין חולה במחלת נפש כרונית למי שעובר משבר, למי שמעוניין בטיפול לצורך שיפור איכות חייו - מבחינת מימון ציבורי) , או שמורידים את התעריף לשעה, או שמפתחים התערבויות קצרות יותר או חסכוניות יותר. ואז כמובן אפשר וצריך גם לתבוע מימון ציבורי.
וכן - אני חושב שהמצב הנוכחי של קיצוץ המימון הציבורי לטיפול נפשי הוא אסון וצריך להיאבק בו - אבל לא על ידי הקביעה ש"זו לא השאלה.

מריאנה גייטינימריאנה גייטיני28/7/2011

זו באמת לא השאלה!. גם אותי זה תיסכל מצטרפת לאמירה ש״לא זאת השאלה״ .

daniel beckerdaniel becker28/7/2011

כמו שאומר פוליטיקאי-לא זאת השאלה. השאלה אינה כמה אמור לעלות טיפול פסיכולוגי אלא מי אמור לממן אותו. השאלה לא נשאלת לגבי כמה יעלה ניתוח מעקפים כי קופות החולים ממנות ניתוח שעלותו יכולה להספיק להרבה חודשי טיפול פסיכותרפאוטי כמו שמטופל בהמופיליה או כל מחלה אחרת מעולם לא נדרש לשאלה כמה זה אמור לעלות ואפילו לא לשאלה מי אמור לממן זאת.
לכן השאלה של עלות הטיפול הפסיכותרפאוטי היא רק חלק מהשערוריה המדירה את כל טיפולי הנפש לרבות הפסיכיאטרי מהביטוח הרפואי למעט ביטוחים משלימים שעולים הון ובתמורה ממומנים שלושה ביקורים בשנה במסגרת חוות דעת שנייה, במקום שלא היה מי שיממן את חוות הדעת הראשונה. זה חלק מהעושק של האזרח המתבטא בכך ששרותי בריאות הנפש הפכו להיות מותרות ולא זכות בסיסית.
זה לא בגלל העלות של הטיפול!!!!
דני בקר