המפלצת הירוקה מהחלומות ומביה"ס / סיפור טיפולי מאת שי גיל
חברי הקהילה | 2/1/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
דני לא היה ילד אמיץ במיוחד, רעש של דלת נטרקת למשל, היה דורך את שריריו כמו קפיץ. אם בדרכו לביה"ס או בחזרה, היה שומע "בום" חזק, הוא לא היה מסתכל לשמים כדי לחפש את ציפורי הברזל-מטוסי הקרב, אלא היה מחפש בבהלה מקום מחסה וחושב על הבית ועל אמא ואבא.דני גם פחד להישאר לבד בחושך ויותר מהכול אבל זה קצת בסוד, דני פחד ממה שיכול לקרות בלילה, בזמן שכולם ישנים והוא נכנס לבדו בשעריה של ממלכת החלומות.
בזמן האחרון דני היה מתעורר באמצע הלילה ומגיע למיטה של אמא ואבא כשהוא מספר שחלם על מפלצת מפחידה. לפעמים לקח לו זמן רב להירדם שוב ולפעמים היה מבקש מאמא או מאבא לבוא ולישון איתו.
אבא ואמא חשבו יחד, אך אפשר לעזור לדני. לאחר מכן, אבא הכין לדני כוס מיץ וביקש ממנו לספר מה מעיר אותו בלילה. דני קצת התקשה בתחילה להשיב, ולאחר מכן ענה בחוסר נוחות, 'זה תמיד אותו החלום על המפלצת'. 'באמת?' שאל אבא, 'ספר לי קצת על המפלצת הזו, אני רוצה להכיר אותה, אך היא נראית למשל'. דני היה קצת נבוך, אבל הצליח להתגבר והשיב, 'היא גדולה כזו, יש לה פרצוף שמזכיר ילד אחד בריון מביה"ס קוראים לו שון, ולפעמים מזכיר קצת אותך כשאתה כועס, רק יותר מפחיד וגוף כזה גדול בצבע ירוק כמו עשוי ממין ג'לי שאמא מכינה, או יותר נכון, מדוזה מגעילה כמו שיש בחוף הים'. אבא ודני צחקו ואז אבא אמר, 'עכשיו כשיש לי תמונה ברורה של המפלצת בראש, תאמר לי בבקשה איפה אתה פוגש אותה בחלום, מהיכן היא מגיעה'. 'אמממ....' חשב דני 'זה תלוי, בד"כ היא יוצאת מהבוץ או מהיער או מציצה עלי מבין השיחים'. ואבא המשיך, 'ניסית פעם לדבר איתה לשאול אותה למשל מה היא רוצה?'. 'לא' השיב דני, 'זה השלב שבו אני תמיד מתעורר מפחד'. 'טוב', אמר אבא, 'מה דעתך לנסות עכשיו בדמיון לראות את המפלצת הירוקה ולהגיד לה שלום ולהמשיך ללכת'. 'בסדר', אמר דני, כעבור מספר רגעים שאל אבא, 'המשכת ללכת?', 'כן' השיב דני, אז המשיך אבא, 'עכשיו תסתובב ותראה מה היא עושה', ודני אמר, 'עכשיו היא פשוט עוקבת אחרי עם העיניים'. 'אני מבין' אמר אבא, 'אז היא לא רודפת אחריך או משהו', 'לא' אמר דני 'סתם מסתכלת עלי'. 'מעניין' הרהר אבא בקול, 'מה היא בעצם רוצה ממך. אמרת לה כבר שלום נכון? אז בו ננסה עוד משהו, מוכן?' כן השיב דני בקול בוטח, 'או. קי.' אמר אבא, 'עכשיו בו נראה אותך אומר לה שלום ואז שואל אותה מה היא רוצה'.
דני עצם עיניים וכעבור מספר רגעים השיב- 'היא אמרה לי שהיא רעבה'. 'רעבה' אמר אבא ושניהם חייכו, 'מה נראה לך שהיא רוצה לאכול?', 'אולי', חשב דני, 'פירות וממתקים', 'טוב' אמר אבא 'בא תציע לה'. ודני עצם עיניים וכעבור מספר רגעים אמר, 'היא מאוד שמחה לאכול את הפירות ובעיקר את הממתקים'. 'יופי' אמר אבא, 'עכשיו תשאל אותה אם יש עוד משהוא שחסר לה'. 'טוב' ענה דני ועצם עיניו, 'היא אומרת שכולם מפחדים ממנה ואין לה עם מי לשחק'. 'אז אולי', חשב אבא, 'אולי תציע לשחק איתה מה דעתך?'. 'טוב' השיב דני וכך זה המשיך והמשיך עוד כמה זמן, ורק אספר לכם שבסוף היום דני והמפלצת כבר היו חברים די טובים.
למחרת בבוקר אבא שאל את דני עם פגש את המפלצת בחלום. 'לא' השיב דני, 'דווקא הלכתי לישון עם ציפייה למפגש, אבל היא לא הופיעה'. 'טוב' אמר אבא, 'אולי היא תחזור מחר', אבל גם בימים שלאחר מכן המפלצת שכחה לבקר את דני בחלום ודני גם שכח להתעורר באמצע הלילה. ועוד דבר, באחד הימים כשהגיע אבא לאסוף את דני מביה"ס, ראה שהוא משחק כדורגל עם ילד גדול ומגושם כזה, עם פרצוף קשוח שלבש חולצה ירקרקה. מי זה שאל אחר כך את דני, 'זה שון' השיב דני, שון? נבהל אבא ואני חשבתי שמפלצות יש רק בחלומות ובאגדות, 'אבל', הוסיף אבא, 'מה איכפת לי בעצם, אם הם משחקות כדורגל אז הם בטח ידידותיות לסביבה', 'בטח' אמר דני, 'בייחוד כשהן לא רעבות', ושניהם פרצו בצחוק.
