המאבק נגד הסטיגמה – אוטיסטים למען עצמם
שפיות זמנית | 2/1/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
בטור חשוב שפורסם ב-YNET מספר חן גרשוני בכנות גדולה על בדידותו, על האבחון המאוחר שלו כאוטיסט ועל ההשפעה של הסטיגמות החברתיות השגויות עליו ועל אוטיסטים אחרים.
"אני הייתי ילד אוטיסט בשנות השבעים, דיברתי היטב, אך הפגנתי את מרבית מאפייני הספקטרום, ואף אחד לא הבחין בזה. אני הייתי נער אוטיסט בשנות השמונים, בודד ומדוכא, מחפש תשובה לפשר החריגות שבי, ואף אחד לא זיהה שאני אוטיסט. אני הייתי צעיר אוטיסט בשנות התשעים, בימי ראשית האינטרנט, משוטט באתרים בנושאי פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, מחפש את התשובה, ורק אז מצאתי אותה. מקריאת ספרים שנכתבו על ידי אוטיסטים, ומקריאה באתרי אינטרנט שהוקמו על ידי אוטיסטים, הגעתי סוף סוף אל פתרון התעלומה שליוותה אותי עוד מימי ילדותי. תסמונת אספרגר, סוג של אוטיזם. לאבחון של ממש הלכתי רק בשנות האלפיים. "
"אני חי בתחושת החמצה על עשרות השנים שאיבדתי. בכל יום אני אומר לעצמי שאם במקום להיוולד ב-1970 הייתי נולד כיום, חיי היו טובים בהרבה. לא בגלל שחיי האוטיסטים הם טובים כיום. הם לא. אלא בגלל שאני מאמין שהם יהיו טובים בעתיד. לעולם לא אהיה כמו מרבית האנשים סביבי, ואני גם לא רוצה להיות כמוהם. טוב לי עם עצמי, אבל קשה לי עם החברה שסביבי, שיודעת כל כך מעט עלינו, האוטיסטים."
