לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
בוא תסתנכרן עימי, בואי  לה י ת א ם  איתי – כמה מחשבות על אינטראקציה בין אישית בכלל ובטיפול בפרט

בוא תסתנכרן עימי, בואי לה י ת א ם איתי – כמה מחשבות על אינטראקציה בין אישית בכלל ובטיפול בפרט

ארנון רולניק | 28/12/2012 | הרשמו כמנויים

בשנים האחרונות אני מועסק בשאלת ההסתנכרנות של בני אנוש: זה מעסיק אותי כאדם, באינטראקציות בין אישיות שונות, וזה מעסיק אותי בטיפולים שלי. אני מתעניין בשאלה מהו סוד ה"טיימינג" הנכון בתגובה. מתי להנהן, ומתי לשאול, מתי להגיב ומתי לשתוק? בתקופה האחרונה בעיקר כאשר אני מכניס מטפלים חדשים לעבוד עימי בקליניקה, אני יושב עימם לעיתים בקו ויז'יון (במקום בסופרויז'יון) או באינטייקים או בפגישות מעקב ולבי רחב כאשר אני מרגיש סנכרון בין כל היושבים בחדר. במקביל אני מתכווץ בכיסא כאשר אני מרגיש שתגובתנו לא היתה מסונכרנת .

אחת הסיבות שיזמתי את סדרת ההשתלמות הקרויה "כזבוב על קיר חדר הטיפול – צפייה בעבודת מטפלים מובילים" : היא כדי לשפר את יכולות הסינכרון שלי ושל המפסיכולוגים העובדים עימי.

מהו סנכרון

המילה סינכרון חביבה עלי. היא קשורה לעולם המחשבים והגאדג'טים שם הכל מסתנכרן היום דרך הענן. התוכן של מכשיר אחד מועבר אוטומטית למכשיר שני, ואני אכן חושב לעיתים על טיפול כתהליך בו מוח/נפש אחת למדה את המוח/נפש של השני . ואל תתבלבלו, גם המטופל לומד אותנו, מה שמאפשר הרחבה וגמישות של הדרך בה הוא מסתכל על עצמו, על האחר, ועל העולם.

טוב, הגיע הזמן להגדיר מה זה הסינכרון אחריו אני נוהה. לפעמים מדברים על "כימיה" בין אנשים. זה מרגיש לי מונח לא מדוייק. אני מחפש יותר את אותה התאמה בקצב הדיבור, בהבנת התכנים, אני מחפש את אותו ריקוד עדין בין אנשים, וביחסים הטיפולים בו נוצרת התאמה בין מטפל למטופל. כפסיכולוגים אנו רגילים לחשוב על התאמה בתכנים, במילים, ואני מתעניין גם בהתאמה בתנוחות הגוף, בהסתכלות המשותפת, בהוצאת הצלילים, ובשיתוף המבטים.

סנכרון פסיכופיזיולוגי

עכשיו אני מבקש להביא לתמונה חלק אחר אותו אני לומד לא מעט: החלק הפסיכופיזיולוגי. אחד המדדים איתו אנו עובדים בביופידבק הוא מדד שינויי קצב לב. בניגוד למה שפעם חשבנו שכדאי שקצה הלב יהיה אחיד, היום אנחנו לומדים כי שנויים הרמונים בקצב הלב הם דבר מבורך. הכוונה היא לשינויים המסונכרנים עם שינויי הנשימה. אנו מדברים אם כן על מדד הנקרא Heart Rate Variability. או בראשי תיבות HRV  . כאשר אדם נמצא במצב רגוע, ללא עומסים ודאגות אנו יכולים לצפות שקצב הלב יעלה וירד מספר פעמים בדקה והוא יכול להשתנות מאוד (מעברים מקצב של 60 פעימות בדקה ל 80 פעימות בדקה הוא מצב שכיח ומבורך).


- פרסומת -

איך כל זה קשור לענינינו? ובכן אנשי הביופידבק ראו בעבר את עבודתנו כ Self Regulation כלומר ויסות עצמי. המחשבה היתה שתפקיד המטפל לתת לפציינט כלים להשיג שנויים בקצב הלב. במידה מסויימת חזרה גם כאן הפרדיגמה של ה One Person Psychology – כלומר המחשבה שהטיפול מצליח אם המטופל לומד לווסת את קצב הלב.

אחרי שנים של ישיבה מול מטופלים המנסים להשפיע על ה HRV שלהם התחלתי להבין כי גם לי יש השפעה על תהליכים אלו, לא רק בטכניקות שאני מלמד, לא רק במילים שאני אומר, אלא בסוג ההסתנכרנות שלי מול המטופלים, ואולי אפילו גם בקצב ליבי ושינוייו הוא. זה כבר מביא אותנו לחשיבה התיחסותית יותר ו ל Two Persons Mutual Regulation.

ואכן ב 2010 פרסמתי עם עמיתותי בבית הספר החדש לפסיכולוגיה במרכז הבין תחומי בהרצליה. מאמר העוסק ב Current and Future Models of Regulation ושם אנו דנים בהשפעה ההדדית של המדדים הפסיכופיזיולוגים בין המטפל למטופל

סנכרון אם ילד

ביתי, הללי,  שסיימה את למודי הקלינית-של-הילד, אמרה לי שהמילה הסתנכרנות מגיעה דווקא מעולם יחסי הורה ילד. כנראה שחלק מתהליכי גדילה נכונה קורים כאשר האם מגיבה בקצב ובזמן הנכון לילד. קימות עבודות המראות כי זה "ריקוד" חשוב וכאשר תגובותיה של האם אינם קשורות למקצב של הילד הוא חווה קושי ותסכול.

 הללי גם סיפרה לי שבמרחק של פחות מעשרה ק"מ מהקליניקה שלי, בבר אילן יושבת חוקרת– רות פלדמן – ועוסקת בנושאי ההסתנכרנות בין אם לילד. מה רבה היתה שמחתי למצוא מאמר של רות העוסק גם במרכיבים הביולוגים של ההסתנכרנות. שמחתי לראות מחקר המאשש את ההסתכלות הקלינית שלנו על הסתנכרנות הקורית בכל אחת מרמות האינטראקציה הבין אישית: הרמה הביולוגית, רמת המגע, רמת המבט המשותף ועוד.

חבל אם כן שאנחנו, הפסיכולוגים לא ממש מסונכרנים, ואנשי השטח אינם מכירים את מחקרי האקדמיה, וחוזר חלילה. אני בכל מקרה אנסה להכיר יותר את עבודתה של רות פלדמן.

"ה י ת א מ ו ת"

נחזור לתחילת הדיון אני ער לכך שזו אינה מילה עברית. בדיון שערכתי עם עמיתי בקבוצות השבר והתיקון הציעו שם עברי לסינכרון "תואם" . תואם הוא סטטי מידי. אני מחפש מילה שתייצג את המרכיב הדינמי של הסתנכרנות. אני אוהב את שורש ההתפעל (בכלל התפעלות היא דבר חשוב...) ןלכן אני מציע את המילה הבאה "ה י ת א מ ו ת ". מילה זו מדגישה לדעתי את ההדדיות והתהליכיות שבסנכרון.

ואיך נלמד להסתנכרן? בפוסט קודם כאן, תמהנו על כך שפסיכותרפיה אינה נלמדת על ידי צפייה באחר. לשם כך טבענו את המונח קו-ויזיון שמשמעותו ראייה ביחד של מטופל וסיטואציה טיפולית.

האם יתכן שגם תרגול ביופידבק בו ילמד המטפל הצעיר להסתנכרן פיזיולוגית למטופל שלו היא דרך אפשרית? את זה עוד נצטרך לבדוק . ובנתיים הפתרון הפשוט הוא לצפות בעבודת מטפלים אחרים.

לפני כחודש צפינו בקליניקה שלי בעבודתה של ננסי מקוויליאמס, היה זה מקסים לראות את הדרך בה היא מסתנכרנת עם מטופלים. בעוד שבוע נצפה בעבודתו של Steven Hayes  : כאן זה סגנון אחר ובכל זאת יהיה מעניין לראות עד כמה הוא מתאים את עצמו למטופלת ועד כמה היא משתנה בעקבות זאת.

הסתנכרנתם איתי?
תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: פסיכותרפיה, נוירופסיכואנליזה, ביופידבק ונוירופידבק, אמהות, אמפתיה, פסיכופיזיולוגיה
בן מסיקה
בן מסיקה
פסיכולוג
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
ליטל טליה גרין
ליטל טליה גרין
פסיכולוגית
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, מודיעין והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
בן אור אורטרגר
בן אור אורטרגר
פסיכולוג
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
אפרת רחמים-אייכבאום
אפרת רחמים-אייכבאום
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
ד"ר דוד זוהר
ד"ר דוד זוהר
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
דן נייגר
דן נייגר
חבר ביה"ת
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה

עוד בבלוג של ארנון רולניק

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דנה סגלדנה סגל26/2/2013

על סינכרון במקצבי דיאלוג. לארנון, תודה על רשימתך , את חוסר ההיתאמות והשלכותיו אני פוגשת בעבודתי עם הילד/המבוגר המגמגם . אולם כתיבתך עוררה בי מחשבות ותשומת לב להיתאמות בהתנהגויות תקשורתיות ובמקצבים קוליים בטיפול בכלל.
מחקרים שעוסקים במקצבי דיאלוג בינקות כמו זה של JAFFE & FELDSTEIN שימשו בסיס למחקרים גם בדיאלוג מבוגר-מבוגר במצבים של תקשורת ספונטנית פנים-אל-פנים בנושא תיאום של מקצבים קוליים בין שותפים . הממצאים הראו שכשהדוברים מתאמים את הדפוסים הקצביים שלהם כמו דיבור-שתיקה או מבט-הסטת מבט, הם אכן מחליפים אינפורמציה חשובה הקשורה לתפיסה שלהם לגבי החמימות, הדמיון, והאמפטיה של האינטראקציה ביניהם.
מתוך –מקצבי דיאלוג בינקות JAFFE, J., BEEBE, B., FELDSTEIN, S., CROWN, C.L. & JASNOW, M.D. (2001).
RYTHMS OF DIALOGUE IN INFANCY. MONOGRAPHS OF THE SOCIETY FOR RESEARCH IN CHILD DEVELOPMENT. SERIAL NO. 265, VOL. 66 NO. 2

רן אלמוגרן אלמוג4/1/2013

קו - ויזיון. הרעיון מזכיר לי את שקראתי בעבר בספרם של קרון וירושלמי על הדרכה - שם הם מציעים את הרעיון של הדרכה חיה בנוכחות המדריך בתוך חדר הטיפולים

מירה אצילמירה אציל31/12/2012

שלומות. מאוד מדבר אליי משג ההיתאמות! בתי שיר עשתה את הדוקטוראט שלה אצל רות פלדמן ועסקה בו בהקשרות אם-תינוק במונחים ביולוגיים. היא מראה את פעילות המוח המשתנה כאשר מתרחשת היתאמות. [כיום היא בפוסט בהרווארד]. ספר עוד על הצפייה המשותפת בעבודה טיפולית
ייש רכוח ותמיד מעניין לקרוא את משחבותיך
מירה אציל

ענת פרנקלענת פרנקל30/12/2012

ומה בבית?. אהבתי! והאם כאשר ההרמוניה שוכנת בין בני זוג זו תוצאה של סינכרון? נראה לי שכן.
תודה על החלופה היפה ל"יש או אין כימיה"

רחל בר-יוסף-דדוןרחל בר-יוסף-דדון30/12/2012

על סינכרון עם הגוף שלנו. ארנון, זו רשימה מדהימה, כל הכבוד! באמת, כל המוסיף כאן, בתגובות, פשוט גורע...
ובכל זאת ארשה לעצמי להעלות לינק לרשימה, שלכאורה עוסקת בבישול מרק כתום ומנחם, אבל בעצם עוסקת בנושא של סינכרון שלנו (בעברית: התאמה, אמפתיה, האזנה, התכווננות) כלפי הגוף שלנו.
ושוב, מקווה שלא אגרע בתוספת שלי, מפני שהרשימה שלך קצרה ומדהימה... כל הכבוד!
http://www.hargasha-tova.com/?p=1251