רק עוד מבט
טל סער | 23/12/2012 | הרשמו כמנויים
אני לא יודעת אם לקרא לזה לילה, או סתם חושך
אין לי מושג איפה את עכשיו אם נכנסת לישון כבר, אם את נמצאת באהבת לילה
עם האיש המאושר שחולק איתך את חייו. בעצם למה אני בוכה?
אני ממש עומדת לישון ואז זה קורה לי , המבט שלך משגע אותי
את מביטה בי ומליוני קולות מהאוב הנוראי הזה ששוכן בי עולים מציפים
יותר מהכל כואבת לי הבטן על שהייתי רוצה עכשיו לישון איתך
לישון איתך כפיות לתת לזרועות שלך לחבק לי את הגוף להרגיש אותך מאחורי
מגנה חזק כמו שובר גלים כשהים מאחורינו
אני מודה שאני מתפללת, שאני לא רוצה להיות פה , אני נשבעת שלא אתגעגע לכלום חוץ מאלייך
רק בשביך המבט שלך אני מוכנה ללכת רחוק כל כך , לחצות הרים וגבעות
את שואלת אותי הרבה איזה תשובות אני מחפשת בעיניים שלך
ואני שותקת
יש לי המון שאלות. כן, המון, אני מאמינה שיש בשתיקה שלך את כל התשובות ,
הן פשוט מגיעות לאט לכן אני צריכה להביט בך ארוכות
אני אפילו לא צריכה טיפול. פשוט תשבי מולי, תביטי בי, תשתקי ותדממי אתי
אני רוצה רק להביט בבהיר שבך , לדמיין את החלל שבו דומע רק כי כואב לי
אני רוצה לדמיין שהעיניים שלך מתמלאות דמעות כשאני הולכת,
אולי את בוכה גם אחרי שאני סוגרת אחריי את הדלת?
את מרגישה לפעמים שהעולם שלי צבוע באופל?
שהחיוך שלי לא אמיתי ושתחת העיניים השותקות והסקרניות מתחבאת תהום כאב פעורה?
גם לך יש תהומות כאב פרטיים?
ואם כן עד היכן הם עמוקים וכמה?
החיים שלך אנושיים כמו שלי? ואם כן למה?
את לא אמורה להיות מלאך אלוהי ?
את לא צריכה לשמור עלי?
