נכרתה בינינו אות הברית – תשמעי. שמעתי. אשמע.
עלון פסיכולוגיה עברית | 9/3/2025 | הרשמו כמנויים
בסבך הימים האלה, כשאנחנו מנתבים בין החזקת היום יום לבין התקווה עטופת החשש לשובם של החטופים הרבים הנותרים, אנחנו שומעים עוד ועוד עדויות של השבים והשבות וביניהן גם עדותה של התצפיתנית לירי אלבג. הם מבקשים ומבקשות לעשות את הבלתי אפשרי, ולקרב אותנו, במעט, לחווית השבי, שם מעבר לגדר, מתחת לאדמה, בתהום הנשיה. הם עושים את זה מתוך מחויבות וסולידריות עמוקה לחבריהם שנותרו מאחור. הן מספרות ומזמינות אותנו להיות עדים ועדות. שנסכים ונסכין לכך. בסוף השבוע צויין יום האישה, ועולה מחשבה על עדויות רבות מנשוא הממתינות להשמע – לא רק אלה משם, מהמלחמה, אלא גם אלה מכאן, ועכשיו, או מ"אז ועכשיו" עדיין - מהבניין שמעבר לכביש, בו נערה צעירה שבויה בביתה, ללא שלשלאות, לא יודעת את נפשה. של האישה מהעיר השכנה שאף אחד לא יודע שיש לה סיפור לספר. של הסבתא שמעולם לא חשפה את שעברה. תשמעי. שמעתי. אשמע.
השבוע באתרנו, חומרים חדשים:
בהמשך למאמר הקודם שפרסמה אפרת ליה שחף "מבוא לטיפול עצמי בטראומה היקשרותית", מאמרה הנוכחי 'טכניקות ותרגילים לפיתוח היקשרות בטוחה' - מרחיב את הדיון בטכניקות ותרגילים מעשיים לפיתוח היקשרות בטוחה, בהתבסס על ספרה של דיאן פול-הלר "כוחה של היקשרות: איך ליצור מערכות יחסים אינטימיות, עמוקות ומתמשכות. המאמר מפרט גישה מעשית לפיתוח ושיפור דפוסי התקשרות במערכות יחסים, ומדגיש שהיקשרות בטוחה היא יכולת טבעית שניתן לפתח בכל גיל. פול-הלר מציעה 12 תרגילים מעשיים הכוללים הקשבה עמוקה, תרגול נוכחות, התכווננות הדדית, קשב משותף, שמירה על קשר, תשומת לב להגעות ועזיבות, קשר עין, משחק, ביטול האוטומציה, תיקון, בניית משאבים ושימת לב לטוב. היא מדגישה שהתהליך הוא אישי וכל אחד יכול לבחור את התרגילים המתאימים לו ולהתקדם בקצב שלו, כאשר המטרה היא פיתוח דפוסי התקשרות בריאים יותר ובניית מערכות יחסים מספקות ועמוקות יותר באמצעות תרגול מודע ועקבי.
במדור הספרים תפגשו את ספרו החדש של ד"ר יצחק בנימיני – 'הנפש הפרוידיאנית - בסבך המושגי, התרבותי והפוליטי' - הספר פורס חקירה מתמשכת של כתבי פרויד ולאקאן במשך שני עשורים. מאותה חקירה התגבשה ההבנה שהנפש המתוארת בכתבי פרויד היא הוויה תלוית תרבות וזמן. לעניין זה ישנם שני ביטויים שבאים לידי ביטוי בחקירות השונות: או שכתבי פרויד ולאקאן מחזיקים בידיעה על אודות התרבותיות של הנפש, או שעצם הניסוח שלהם הוא תלוי תרבות וזמן. פרק המבוא זמין לקריאתכם.
ונזכיר השבוע את מאמרה של ציפי רוזנברג שיפר שהתפרסם באתרנו בעבר - "עדות היא מצב נפשי: חווית העדות בטיפול אנליטי, שלא בהכרח קשורה לטראומה" – בו מאתגרת הכותבת את מחשבתנו ומזמינה לפרום את הקשר ההדוק בין פונקציית העדות לבין הטראומה, בחדר הטיפולים.
ובפסיכובלוגיה - ד"ר רפאל יונתן לאוס עוסק בסוגיה חשובה - האם יש הסדרה חוקית לעיסוק בפסיכותרפיה בישראל? (וממהר מיד לענות - כן. כנראה לא מה שחשבתם).
בין הבתרים / רוחמה וייס
בגלל שכשאת סיפרת לי את הסיפור שלך, אני בדיוק
נזכרתי בסיפור שלי שסיפרתי לאמא שלי, שבדיוק
אז נזכרה בסיפור שלה שסיפרה לאמא שלה, שבדיוק
אז נזכרה בסיפור שלה שסיפרה לאמא שלה, שבדיוק
אז את התעקשת והוספת לספר לי, ובדיוק אז
פיזרה מעלינו מלאך אלוהים את אבקת השקט הטוב,
וידענו שתינו, שאמנם גם בתך עתידה לספר לך,
בעצם הבוקר הזה,
בשריכת נעליך האדומות
נכרתה בינינו אות הברית –
תשמעי. שמעתי. אשמע.
Photo by K8 on Unsplash
