בלוגים | עלון פסיכולוגיה עברית

כָּל הַשִּׁיבוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ

עלון פסיכולוגיה עברית | 26/1/2025 | הרשמו כמנויים

כָּל הַשִּׁיבוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ 1

ארבע מחמש התצפיתניות שבו אתמול אל חיק הוריהן. ההתרגשות הגדולה נמהלה בדאגה לאגם ברגר, התצפיתנית החמישית שאמורה להשתחרר בשבת הבאה, ולארבל יהוד, האזרחית שהייתה אמורה להשתחרר בפעימה הזו. אלה ימים עמוסים במחשבות על רוח האדם, על עמידות בצל טראומה חריפה, וגם על הפער המורכב בין מה שהעין רואה, למה שהנפש השבה אוצרת בתוכה. ועל זמן. הזמן הרב שעבר בשבי, והזמן הממשי והנפשי במסע הפסיכולוגי לעיכול, עיבוד ואיחוי. בתוך כך, שיבת התצפיתניות מציפה את כאבן של המשפחות הרבות שאיבדו את בנותיהן באותה השבת, ומזמינה גם אותנו, כציבור וכקהילת מטפלים, לעשות מקום לכאב ולאובדן על פניו השונים, הרבים מנשוא.

גם השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים חדשים, פרקים מספרים וטורים מעוררי מחשבה -

במאמרה סוקרת אפרת ליה שחף טכניקות לעזרה עצמית המבוססות על שיטת ה-EMDR (עיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים), שפותחה על ידי ד"ר פרנסין שפירו לטיפול בטראומות וזיכרונות טורדניים. במוקד המאמר שש טכניקות מרכזיות - המקום הבטוח, חיבוק הפרפר, הספירלה, הדמות המצוירת, ארבעת היסודות וזרם האור - המוצגות עם הסברים מפורטים ושלבי יישום. המאמר כולל מערך מובנה למעקב והערכה באמצעות יומן TICES וטבלת מעקב אישית, תוך הדגשת המגבלות והמצבים המחייבים התערבות מקצועית. הדיון נתמך במחקרים עדכניים על יעילות השיטה בקרב מבוגרים וילדים ומתייחס לשימוש באפליקציות EMDR לעזרה עצמית.

גיא סימון כותב על תפקידם של רגשות בושה ואשמה בהתפתחות הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בקרב שורדי מתקפת החמאס באוקטובר 23', שחוו טראומה תחת השפעת חומרים פסיכדליים. המאמר עוסק בהשפעת השימוש בחומרים פסיכדליים על עיבוד חוויות טראומטיות והסטיגמה החברתית הנלווית לשימוש בהם, אשר משפיעה על תהליך ההחלמה של הניצולים ויוצרת אתגרים עבור המשפחות. באמצעות ראיונות עומק, המאמר מציין כי השימוש בחומרים פסיכדליים מהווה מאפיין תרבותי משמעותי עבור השורדים, אך הסטיגמה מגבירה את רגשות הבושה והאשמה. המאמר מציע גישה טיפולית אינטגרטיבית, המשלבת טיפול פרטני המיודע לפסיכדליה עם תמיכה קהילתית-משפחתית.

- פרסומת -

קורס היפנוזה - לקבלת רשיון להיפנוט ממשרד הבריאות
סמינר הקיבוצים תל אביב, החל מ–31.01.25 , בימי ו', 10 מפגשים

הנטייה הטבעית והאנושית לשיפוטיות באה לידי ביטוי כמעט בכל מערכות היחסים, לרבות יחסי הורה- ילד, מטפל- מטופל. על אף היותה נורמלית, היא עשוייה לעורר רגשות קשים ולפגום ביחסים בין אישיים. במאמרן מנסות לימור אמיר, מיה בן שושן ואורנית לוי להתחקות אחר סוגיית השיפוטיות בקשר מטפל-הורה באמצעות גישות תיאורטיות קלאסיות ובאמצעות גישת הבהירות ההתפתחותית ושיטת אייכה, המוכוונת לטיפול בילד באמצעות הוריו, ובבסיסה מערכות היחסים הורה-ילד ומטפל-הורה. בנוסף, מוצגים במאמר מספר כלים ועמדות הנובעים מגישת אייכה והתקשורת המגדלת, שביכולתם לסייע בהפחתת השיפוטיות ביחסים שבין הורה- ילד ומטפל- הורה, לכיוון של משוב מגדל ההכרחי להתפתחות.

במדור הספרים תוכלו להתוודע לספרה של אפרת בורנשטיין "שפת הרוך - חמלה ואמפתיה בבודהיזם ובפסיכואנליזה". ספרה של בורנשטיין מעמיד תרומה משמעותית לחשיבה ביקורתית ביחס לפסיכואנליזה; הוא מצמיח יסודות לחשיבה על אהבה חברית, חמלה ואלטרואיזם, ועל מקומם החשוב בתורת הנפש בכלל ובתורת ריפוי הנפש של האדם המודרני בפרט. במובן הזה הספר תורם לפיתוח של הבנה טובה יותר של החיבור המתהווה בין אתיקה לבריאות הנפש.

פרק מתוך הספר מחכה לקריאתכם - 'עצמי' ו'אין עצמי' - השוואה בין הגותם של הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט וההוגה הבודהיסטי שנטידווה בנוגע למעמד העצמי והיחס אליו בהקשר של סבל ושחרור נפשי. קוהוט, בפרט, מתאר את תהליך ההתפתחות הנפשית דרך האמפתיה והחמלה, כשהוא רואה את העצמי כמרכז לארגון החוויה, בעוד שבודהיזם המהאיאני טוען כי האחיזה בעצמי צרה היא מקור הסבל, והדרך לשחרור עוברת דרך הרפיית האחזות זו. קוהוט מציע כי האמפתיה היא כוח חיוני לנפש, המשקף את הזיקה הבין-סובייקטיבית הנדרשת להיבנות. לעומתו, בודהיזם המהאיאני ממליץ לשחרר את האחזות בעצמי ולהתמקד בהבנת האחר כחלק מהשגת רווחה נפשית. השוואה זו מציבה את השאלות האם השחרור מסבל נוגע בחיזוק העצמי או בשחרור ממנו, וכיצד כוח הריפוי של האמפתיה משפיע – האם על העצמי הצר או על הזולת העצמי.

ובפסיכובלוגיה -

ד"ר ארנון רולניק בטור מעניין על כשלון , אשמה וההתמודדות: על הרצי הלוי ועל היכולת להתעשת -

"טורי העיתונות מלאים בכתיבה על הרצי הלוי, בהתפטרותו מתפקיד הרמטכ"ל, בחלקו באחריות לטבח השביעי באוקטובר מחד וביכולתו להוביל להצלחות מאידך. אני ארצה בטור זה לחשוב על היכולת להתעשת: יכולתו להרגיש את האשמה יחד עם הובלתו את הצבא בשבע חזיתות חיצוניות וגם התמודדותו בחזית הפנים. אני מסתכל נפעם כיצד הצליח הרמטכ"ל להחזיק את האשמה בכשלון ויחד עם זאת להוביל את הצבא לניצחון. אני מתבונן בעוינות הדרג המדיני כלפיו, בניסיון לזרוק הכל עליו – ולמרות זאת לראות אותו מתעלם מהטחת הבוץ ומתמקד בעיקר. והכל בתוך זמן ממושך מאוד בהרבה חזיתות, עם אפס תמיכה. לדעתי זו התעשתות מופלאה שעלינו ללמוד אותה ולחקור אותה כחלק ממקצוענו".

ובשפיות זמנית - דניאל פלדמן, פסיכולוג בשירות הפסיכולוגי חינוכי במעלה אדומים, נחקר בחשד לפגיעה מינית בתלמידת תיכון בעיר. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של פלדמן על ההחלטה להתיר לפרסם את זהותו, כדי לעודד מתלוננות ומתלוננים נוספים, אם ישנן, לפנות למשטרה.

זו כל הַשִּׁיבָה / דנה אמיר

כָּל הָאִמָּהוֹת הַיְּשֵׁנוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ. לִבָּן אָחוּז כְּכַדּוּר בַּקָּנֶה, חֲלוֹמוֹתֵיהֶן פְּזוּרִים.
כָּל הָאִמָּהוֹת הַיְּשֵׁנוֹת יוֹדְעוֹת: יָבוֹא יוֹם שֶׁיִּקָּרְאוּ לְהִבָּלַע לְלֹא שְׁאֵרִית,
בָּשָׂר תַּחַת הַבָּשָׂר.
לָכֵן הֵן מַעֲלוֹת בְּעֵינֵי רוּחָן חִזָּיוֹן: הוּא שָׁב.
כָּל הַשִּׁיבוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ. כָּל הַשִּׁיבוֹת נְגוּעוֹת.
וְאִם בְּצֵאתוֹ וּבְבוֹאוֹ יַכִּירוּ בּוֹ פָּנָיו שֶׁהָיוּ לְפָנִים,
יִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ הָרַךְ, הַקָּטָן,
לִבָּן פָּתוּחַ לִקְרָאתוֹ עַל רִבּוֹא חֲדָרָיו,
וְאִם יִהְיוּ יְדֵיהֶן פְּשׁוּטוֹת, הַאִם, כְּמִי שֶׁקָּם עַל מַחֲלָתוֹ, יֵאָסֵף?
כָּל הַמַּחֲלוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ. כָּל הַמַּחֲלוֹת הֵן שֶׁל מִדַּת הָרַחֲמִים, שֶׁאִם יֶשְׁנָהּ,
הַחֹשֶׁךְ נִפְתַּח כְּשַׁעַר אֶל כָּל הַשְּׁעָרִים, וְאִם אֵינֶנָּה, אֲנַחְנוּ מִתְחַסְּרִים מֵעַצְמֵנוּ.
כָּל הַהִתְּחַסְּרוּיוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ. שֶׁאִם נִשָּׁבֵר מוּל הַצַּעַר הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ עוֹלָם,
וְאִם לֹא נִשָּׁבֵר (אֵיךְ לֹא נִשָּׁבֵר?), זוֹ כָּל הַשִּׁיבָה.

- פרסומת -