להזדיין זאת לא מילה גסה! - השיח המיני בחדר הטיפולים | חגית ארצי
חגית ארצי | 12/12/2024 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
לעיתים קרובות המינוח המיני המדובר בחדר המיטות הופך למעוקר, מרוחק או מושתק בחדר הטיפולים. במאמר זה אתייחס לאתגרים בשיח המיני מצדם של המטפלים ומטופלים, לצד החשיבות שלו לתהליך הטיפול. אסביר כיצד מעודדים שיח מיני בחדר הטיפולים באמצעות מודל ה-PLISSIT. אדגים את התהליך באמצעות תיאור מקרה המדגים מעבר ממיניות ילדותית למיניות בוגרת.
כבדוני תמיד כי אני השערורייתית ומופלאה1
הפועל "להזדיין" הוא דוגמה לסדרת מילים מיניות שימושיות, הנחשבות מילים גסות. כמטפלת מינית מוסמכת אני תוהה האם מותר להכניס גסויות לחדר הטיפולים? האם השפה המינית השגורה צריכה להיות מורחקת או שמא עלינו לתת מקום למנעד שפתי נרחב?
לאורך השנים שמתי לב, שמאוד קשה לומר "להזדיין" בחדר הטיפולים. הייתכן שבתוך המרחב הטיפולי המעודד חשיפה, ייווצרו מחסומים המקשים על שיח מיני קולח? בפועל, במרבית המקרים המושגים המיניים זוכים למינוח רפואי, תפקודי או ספרותי ולעתים לא מדוברים כלל.
אני מאוד אוהבת את השפה העברית. לפני שאתעמק בסוגיית האתגרים והפתרונות בשיח המיני בחדר הטיפולים, אציג תחילה הסבר לשוני ושפתי למשמעות המילולית של הפועל להזדיין. השורש ז.י.נ מקבל משמעויות נרחבות החל מקיום יחסי מין ועד לזיווד צבאי. הפועל להזדיין, מתמקם בבניין התפעל. בנין המציין פעולה הדדית. לכאורה, היינו אמורים לאמר להתזין, אך מבחינה לשונית, כאשר מופיע ז' בפ' הפועל בבניין התפעל מתבצע שיכול אותיות בין פ' הפועל לת' מתצורת בניין התפעל. בנוסף הת' מוחלפת בד', כך נוצר מבנה ייחודי המציג את תצורת הפועל להזדיין. מכאן שמשמעות הפועל ז.י.נ בבניין התפעל בהקשר המיני, היא פעולה הדדית של קיום יחסי מין.
בעיני השימוש בפועל להזדיין הוא שערורייתי ומופלא. מצד אחד הוא מציג את היצריות המינית הפראית, ומאידך הוא מעורר אי נוחות. הפועל להזדיין הוא מפגש בין האיד היצרי למוסריות החברה. בין התכלית האנושית של המיניות לטאבו החברתי סביבה. מכאן שהאמביוולנטיות סביב השימוש בו, מציגה את המהות, התכלית והאתגרים של השיח המיני בחדר הטיפולים.
ראשית, מהות ותכלית
לפני שנצלול לעולם המיניות, אתייחס לשתי שאלות מרכזיות שהציתו בי את הסקרנות לבורא את אמנות המיניות - הפסיכותרפיה המינית היצירתית.
הראשונה למה בכלל צריך לדבר על אתגרים במיניות?
והשנייה מדוע כל כך קשה לדבר על אתגרים במיניות?
כמי שבחרה בטיפול המיני כפרופסיה מקצועית, אני רואה במיניות את הראשית, המהות והתכלית של האדם:
הראשית - המיניות היא צורך ביולוגי -גופני המאפשר לנו לשרוד כמין אנושי.
המהות - המיניות מעניקה תחושת ביטחון ושייכות, המאפשרת לנו למלא את הצרכים הפסיכולוגים -רגשיים של האדם.
התכלית - המיניות מייצרת מערכות חברתיות-סוציולוגיות המשמרות את רצף השושלות של האנושות.
משאלת הלב של האדם המוטבעת בגנום האנושי ומוצפנת בספר הספרים. הקריאה הבראשיתית ל"פרו ורבו ומלאו את הארץ" הופכת את האתגרים במיניות למאבק ביופסיכוסוציאלי. מאבק המשמר את מיקומה התחושתי, רגשי ותודעתי של המיניות, כטאבו מושתק ומוסתר.
אתגרים בשיח המיני
האתגרים בשיח המיני קיימים הן אצל המטופלים והן אצל המטפלים. המטופלים מתקשים לחשוף את התכנים המיניים בעקבות רגשות עזים של בושה, שמקורם בדרכי חינוך ובתפיסות חברתיות, המובילות את האדם להתבייש ולהסתיר את מיניותו. עצם השיחה על המיניות מבישה, מכוון שהיא מובילה את המטופלים להודות שיש להם בעיה. בחברות רבות קיימת הפנמה חברתית שלא מדברים על המיניות ולא מדברים על כך שלא מדברים על מיניות. במקרים אחרים יש שמירה על הסודיות. הימנעות מלחשוף את הסוד הזוגי, מכדי לא לערר את יסודות הקשר הזוגי, או לפגוע בבן.ת הזוג. החשיפה עלולה לעורר פגיעות, מכוון שהשיח על המיניות עלול לפגוע בהיבטים של הגבריות/ הנשיות ולערר את הדימוי העצמי של המטופלים. המחסום השפתי מקשה על המטופלים לדבר בשפת המיניות בצורה ישירה, מנומסת וקולחת. ישנם מטופלים שמאמינים שאין מה לעשות! התייחסות לבעיה בתפקוד המיני כגזרת גורל, שלא ניתן לשנותה מונעת מהם לדבר עליה בתהליך הטיפול. לעיתים קיים חוסר אמון במרחב הטיפולי, המייצר חשש מפני זליגת המידע מהמרחב הטיפולי, או מתוך פחד מביקורתיות ושיפוטיות.
ישנם מטפלים הנמנעים מלאפשר שיח מיני בקליניקה באופן מודע ושאיננו מודע. חלקם עושים זאת בעקבות אמונה שהמיניות לא רלוונטית לתהליך הטיפול, מכיוון שלתפיסתם המיניות איננה חלק מהטיפול הרגשי. מטפלים אחרים מגלים רצון לכבד את הפרטיות של המטופלים, באמצעות זהירות לחדור לחדר המיטות שלהם ובכך לפגוע בפרטיותם. בדיוק כמו המטופלים גם המטפלים מתקשים לדבר מיניות בצורה ישירה, מכבדת וקולחת. ההימנעות יכולה להיות נעוצה בחוסר בשלות מקצועית שמקורה בהתייחסות לעולם המיניות כנושא המצריך התפתחות מקצועית נפרדת, אך גם מתוך בורות מינית, העדר ידע מקצועי על מיניות. השיח המיני עלול לעורר רגשות של מבוכה: מבוכה אישית לדבר על מיניות, אך גם פחד לעורר מבוכה אצל המטופלים. לעיתים המבוכה הופכת להתנגדות של ממש, המייצרת חוסר נוחות לדבר על מיניות, הנתפסת כטאבו אסור.
חשיבות השיח המיני בחדר הטיפולים
חדר הטיפולים הוא מרחב אהבה בטוח, רחם המזמנת הרשאה, רשות להיות אני. באמצעות יצירת מרחב בטוח, מתאפשר שיח פתוח גם על מיניות. כאשר מותר לדבר על מיניות, המטופלים ירגישו בנוח להביא אתגרים מיניים. כאשר המטפל מציג דוגמה אישית לשיח המיני באמצעות הפתיחות והידע שלו הוא מעודד את המטופלים להיפתח ולדבר מיניות. השיח המיני מזמן תרגום של שפת המיניות האישית. תרגום האני המיני, מעודד חשיפת האמונות והעמדות כלפי המיניות במטרה לחקור ולהרחיב אותן. התרגום מבהיר את המשמעות האישית של המיניות באופן ברור, לצד הכרת שפת המיניות של בני הזוג. השיח המיני יוצר דיאלוג מיני המאפשר יציאה מתוך התסריט האישי ומוביל לשיתוף התסריט של בן הזוג, מתוך הקשבה. השיח המיני תורם לצמצום פערים מיניים ומאפשר להתמודד ולדבר על הפער בין הפנטסיה למציאות, לדבר על הרצונות, גבולות, פחדים, אמונות. חקירת מיניות משותפת מאפשרת למטופלים להרחיב את המנעד המיני באמצעות בדיקת הגבולות ויצירת גמישות מינית.
השיח המיני שלב אחר שלב
מודל PLISSIT הינו מודל המתייחס לשלבים בתהליך הטיפול המיני. המודל נועד לתת מענה לאתגרים במיניות על ידי הצעת גישה הדרגתית ומובנת המבוססת על צרכיו ורמת הנוחות של המטופל. באמצעות המודל ניתן להציג מענה לאתגרים בשיח המיני.
השלב הראשון הרשאה Permission - יצירת מרחב מוגן, סביבה טיפולית בטוחה נטולת שיפוטיות, המזמינה ומאפשרת שיח פתוח וחשוף. עצם הרשות הניתנת לדבר על מיניות מעודדת את המטופלים לדבר מיניות. איך המטופל יודע שכאן מותר לדבר מיניות? מטופלים בודקים גבולות. לאורך השנים שמתי לב שמטופלים בוחרים להעלות רמיזות לנושאים מעוררי מחלוקת והם בודקים את התגובה שלי לדברים. כאשר מטופל מציג רמיזות על תכנים מיניים והמטפל מגיב בענייניות ומקצועיות, המטופל ירגיש ביטחון להמשיך להעלות תכנים מיניים ומנגד התעלמות או זלזול ישמרו את השתיקה.
השלב השני הדרכה Information Limited - ותפקידו לתת מידע מקצועי, מהימן ומקיף במיניות. הביטחון לשיח מיני נעוץ בביטחון המקצועי של המטפל. ככל שהמטפל ירחיב את הידע המיני, הוא יהפוך להיות איש מקצוע בר סמכא עבור מטופליו. הרחבת הידע המקצועי מעודדת שיח מיני מקצועי ומכבד והופכת את חדר הטיפולים גם למרחב למידה, המנרמל את המיניות ומצמצם את החרדה וחוסר האונים מולה.
השלב השלישי דרכי התמודדות Suggestions Specific - לאחר שנוצר מרחב טיפולי בטוח וניתן הידע מקיף על המיניות, עלינו להציע למטופל דרכים יצירתיות להתמודדות עם האתגרים. היכולת המקצועית של המטפל להכיל את הפרדוקס שבין המיניות היצרית למוסריות החברתית סביבה, מאפשרת יצירת שביל זהב, המציג פתרונות יצירתיים לאתגרים במיניות.
השלב הרביעי טיפול מעמיק Intensive Therapy - האתגרים בשיח המיני יכולים להוות קצה קרחון לאתרים במיניות כולה המובילים לתהליך פסיכותרפיה מינית מתמשך. הפסיכותרפיה המינית היצירתית מתבוננת באתגרי השיח המיני, כחלון הצצה לקשיים במיניות והופכת אותו למפת דרכים, המספרת לנו על המיניות הייחודית של המטופלים.
הצגת מקרה: ממיניות ילדותית למיניות בוגרת
שיר ודניאל הגיעו אליי לטיפול מיני זוגי בעקבות פערים בחשק המיני. כבר בשיחת הטלפון שיר משתפת שהיא כל הזמן דוחה את יחסי המין ושהיא רואה בהם משימה בעדיפות אחרונה. לדבריה היא מאוד אוהבת חיבוקים ונשיקות, אך לא מוצאת עניין באקט עצמו. דניאל מאוד מתוסכל, הוא מרגיש ששיר מתחמקת והוא חושש שהיא לא נמשכת אליו.
במהלך ההיסטוריה המינית שיר משתפת אותי שלאורך השנים כאשר היא חשה חרמנות היא בוחרת ב"עינוג עצמי" קצר וממוקד באמצעות חיכוך בשמיכה. מתברר שהפתרון השתמר מגיל 4 כאשר גילתה את העונג המתפרץ מחיכוך השמיכה ב'פושפוש'. חקר האוננות של שיר מציג אוננות ילדותית שהשתמרה ולא עברה התאמה למיניות בוגרת והדדית. דניאל רוצה להזדיין עם שיר, הפנטסיה שלו היתה 'לזיין לה את הצורה' אבל הוא חשש לבטא את משאלת ליבו בכדי לא לחבל בקשר הזוגי. הדפוס הזוגי המשלים של דניאל, שימר את המיניות הילדותית של שיר ויצר ריחוק. הפער השפתי בין 'עינוג עצמי' ל'זיין לה את הצורה' יצר תהום. היה עלינו לברוא שפה מינית חדשה, המגשרת בין הפערים.
בתהליך האישי של שיר חקרנו את הקיבעון המיני שנוצר בעקבות החשש מפני זוגיות. הוריה של שיר התגרשו בילדותה בעקבות בגידה של האב ושיר עברה לחיות עם האם. הטבעות הילדות, יצרו חשש וחוסר אמון בגברים. הרחבת ההתבוננות הילדית, אפשרה לשיר לראות זוויות נוספות של הבגידה ולהתבונן בה דרך עיניים בוגרות.
בתהליך האישי של דניאל חקרנו את האגרסיביות, המיניות ואת הפערים בין דמות האישה המינית לאישה החוקית. שיר היתה בת הזוג הראשונה של דניאל ולפניה כל מערכות היחסים שלו היו מבוססות על מיניות בלבד. דניאל היה צריך לברוא מיניות קשובה ולצור הדדיות מינית עם שיר.
במפגשים המשותפים נעזרתי בקלפים טיפוליים על מנת לזהות את המיקומים הזוגיים בקשר ואת השפעתם על המיניות בכדי לעודד תזוזה אל עבר מיניות קשובה, הדדית ובוגרת. השיח המיני הבשיל מתוך הפתיחות ואפשר להם להקשיב ולדבר מיניות, כשלב מקדים ומעצים אל עבר מיניות בשלה.
להזדיין זאת לא מילה גסה. כאשר המרחב מפרש את המשמעות ומנרמל אותה. חדר הטיפולים הופך למעין חממה, מרחב שמור ומוגן, אך חשוף לקרני השמש. החממה הטיפולית, מסייעת למטופלים להבשיל בהדרגה ממיניות בוסר למיניות בשלה.
מתוך: ארצי חגית, אמנות המיניות, פסיכותרפיה מינית יצירתית. טרם פורסם.
הערות
- מזמור לאזיס, מצוטט מתוך הספר 11 דקות של פאולו קואלו.
