תָּמִיד אוֹקְטוֹבֶּר, שְׁתִיקַת קוֹצִים וַאֲנָשִׁים וְאֵימַת הַלַּיְלָה הַשִּׁשִׁי
עלון פסיכולוגיה עברית | 6/10/2024 | הרשמו כמנויים
אוי אוי אוי, שנה עברה. הדעת לא תופסת והלב עוד פחות. מחר יתקיימו טקסי זיכרון. אולי צריך להמציא להם שם אחר – טקסי תזכורת ותרעומת? טקסי לב שורף מאד? הרי *זה* לא מאחורנו, אנחנו בתוך *זה* ו*זה* מאד בתוכנו. מלאכת עיבוד האבל רצוצה ומאתגרת, כשיותר ממאה חטופים 'סוגרים' שנת ייסורים מתחת לאדמה, וכשהכל ממשיך לקרות, בכל הזירות ובלי הפסקה. רק השבוע נרצחו שבעה אזרחים ונפלו עוד שמונה חיילים בדרום לבנון, ועוד שלושה, ואינספור טילים איראניים נפלו על הארץ וכבר קשה לעקוב אחרי החדשות המרות. אנחנו מכירים בכוחה המערער של מחזוריות האובדן והטראומה – חזרה לאותו היום בלוח השנה מציפה ומעוררת זכרונות ותחושות מרגעי האימה והתימהון. רבים יצטרכו תמיכה בשמירה על נפשם בימים המורכבים האלה, שבין כסה לעשור ולשמחת תורה, בלב הפצע, בכל מובן.
השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים חדשים, אבל לפני זה, חזרנו שנה אחורה אל המאמרים המקצועיים הראשונים שהתפרסמו באתרנו אחרי השביעי באוקטובר, וניסו לשרטט קווי מחשבה ראשוניים של עבודה בתוך המצב האסוני בו היינו שרויים:
עבודה פסיכודינמית בצילה של מציאות רדיקלית -מאת אביאל אורן.
על רקע המתקפה הרצחנית שבוצעה בשבעה באוקטובר בעוטף עזה, אביאל אורן ניסח מחשבות ראשוניות על פסיכותרפיה פסיכואנליטית תחת תנאים של מציאות רדיקלית המשותפת לנו ולמטופלנו. נקודת המבט המאומצת במאמר היא זו של החשיבה הפסיכואנליטית הקלייניאנית, אשר מתייחסת ישירות למפגש עם רוע הנגזר מדחף המוות, לצד התאבלות ואמונה בטוב ובתקווה לתיקון. ניסיון זה מקבל ביטוי בהבנה שצורך מרכזי שלנו ושל מטופלינו בתקופה זו הוא לכונן מחדש את האובייקט הטוב המופנם, וכי הדבר מתאפשר בין היתר באמצעות חוויה ופירוש של המפגש בין עולמו הפנימי של המטופל, לבין המציאות החיצונית המזעזעת במהלך המפגש הטיפולי במסגרת יחסי ההעברה
התמודדות עם מצב המלחמה הנוכחי מנקודת מבט לאקאניאנית - מאת יהודה ישראלי
שאלות שעולות סביב אסון אוקטובר 2023 שפקד אותנו, ומצב החירום בו אנחנו מצויים - מהם האלמנטים שמקיימים אותנו כדמויות בסיפור? מה האפשרויות שלנו כשהסיפור שלנו מתערער? כיצד להגן על מקומנו בסיפור דרך הזהירות מפני החשיפה לזוועות? מהו הדבר המזוויע ומדוע דווקא? מדוע רבים מרגישים אשמה על כך לא עושים מספיק ואיך משתחררים מזה? מתי הזמן להתנתק ולתפקד ומתי הזמן להרגיש? ומה כבר אנחנו יכולים לעשות למען אנשים שהתערער עולמם עוד יותר מאשר לנו?
מבט פסיכודינמי על הטיפול בטראומה אקוטית - תמר אהרונסון
במאמר מוצג מבט פסיכודינמי אודות התערבות במצבי טראומה אקוטית תוך התמקדות בהשלכות השבת השחורה ה- 7.10.23 והלחימה שלאחריה. בחלק הראשון מובאת הגדרה של טראומה אקוטית, לאחריה סקירה היסטורית קצרה אודות המושג טראומה בזרמים הפסיכואנליטיים השונים ולבסוף משורטט ציר תסמינים המאפיינים מצבי טראומה חריפה בהיבט דינמי. חלקו השני של המאמר עוסק בטיפול פסיכודינמי בטראומה אקוטית. בחלק זה מתוארת התערבות טיפולית במצבי טראומה אקוטית על פי הגישות הפסיכודינמית-פסיכואנליטיות. נסקרות מטרות הטיפול האנליטי בנפגעי טראומה. מושווים דגשים טיפוליים על פי גישות דינמיות-אנליטיות שונות ולבסוף נסקרים צירי ההתערבות העיקריים במצבים טראומטיים.
ומאמרים מקצועיים חדשים ומעוררי מחשבה -
במאמרה של אפרת ליה שחף מוצגת הטענה שהיפנוזה היא אומנות השכנוע, ושישנן שתי דרכי שכנוע עיקריות, שכנוע רגשי (היפנוזה) ושכנוע רציונאלי (דיאלוג סוקרטי). ישנה סקירה היסטורית, מלאת תהיות באשר לאיסורים הנוקשים על ההיפנוזה בישראל, ומוצגות ההתקדמויות המעודכנות ביותר בתחום. בנוסף, מפורטת שיטה קלה ומהירה לבחינה עצמית של יכולת ההיפנוט באמצעות גלגול העיניים למעלה וסגירת העפעפיים. בדומה למאמרים קודמים, נעשה שימוש במארג לוגי פסיכולוגי שהמצפון נמצא במרכזו, כאשר במאמר זה מוצגים "הערכים המקודשים" שלנו, והאופן שבו הם מהווים את השלד המוסרי, הבלתי ניתן לשכנוע, לא באמצעות היפנוזה, ולא באמצעות השכל הרציונאלי, והטענה שהשלד המוסרי הזה הוא לא באג של המערכת אלא הפיצ'ר הכי מרכזי שלה.
במדור הספרים תוכלו להתוודע לספר חדש בעריכת איתי אהרון זיו - 'עזרה בדרך' - מדריך עזרה ראשונה במשברים נפשיים, המיועד לתמוך בכל מי שחוו בעצמם או נמצאים לצד אנשים יקרים להם הזקוקים לתמיכה. חמישה-עשר מטפלות ומטפלים, מומחים בתחומם בגישות שונות, הצטרפו למאמץ לכתוב את הספר הזה – כל אחד תרם מניסיונו הרב ומזווית הראייה הייחודית שלו. כל פרק מתמקד בחוויה נפשית ספציפית שרבים מתמודדים עימה. אנשי המקצוע מספקים מידע חיוני וחשוב, ומציעים דרכים אפשריות לתמיכה במרחב האישי, הביתי והקהילתי.
פרק מרתק מהספר 'מצפן פנימי בסערה: קולות של ניסיון' – מאת ד"ר רננה שטרנגר אלרן, שיש לה גם בלוג ותיק באתרנו, מחכה לקריאתכם. במאמרה פונה ד"ר שטנגר פונה אל הקוראים מתוך הבנה לעומק של מצוקות נפשיות ומציעה תמיכה ותקווה. היא מתארת את התחושות הקשות המלוות משבר נפשי, כמו ריקנות, עצב וזעם, ומדברת על חשיבות החיבור לצרכים הבסיסיים והפנימיים שלנו, כגון שינה ותזונה. ד"ר שטנגר מדגישה את הצורך בחמלה עצמית וביכולת לקבל עזרה, תוך הכרה בכוח של האדם להתגבר על הקשיים. היא מציעה כלים פרקטיים להתחבר לגוף ולחושים, כמו נשימות מודעות ופעולות פשוטות שעוזרות למצוא יציבות. כמו כן, היא מתייחסת לחשיבות של קשרים טיפוליים והיכולת לראות את ההתנגדות ככוח של חיים, שמאפשרים לנו להבין את עצמנו ולהשיב את האוטונומיה האישית בתהליך ההחלמה.
חתימה טובה
תמיד אוקטובר / נתן יונתן
תָּמִיד אוֹקְטוֹבֶּר, שְׁתִיקַת קוֹצִים וַאֲנָשִׁים
וְאֵימַת הַלַּיְלָה הַשִּׁשִׁי
כְּשֶׁהִשְׁתַּתֵּק הַשָּׁעוֹן וְחָשְׁכוּ הָרוֹאוֹת
וְהַלֵּב חָדַל וְהַטַּל אָכַל אֶת הַבַּרְזֶל
וְהַבַּרְזֶל אָכַל אֶת הַדָּם
וְהָאַלְחוּט חָתַם מִלִּים אַחֲרוֹנוֹת בְּקוֹל צָרוּד
פּוֹתֵחַ בְּאֵשׁ
וְאַחֲרֵי הָאֵשׁ רַעַשׁ וְאַחֲרֵי הָרַעַשׁ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְחוֹל
וּמֵאָז מְחַכִּים בַּחֲגוֹר מָלֵא בְּחַלּוֹן-קַיִץ אַחֵר
וְאוֹקְטוֹבֶּר שֶׁשּׁוֹכֵחַ אוֹתָם אַחֲרֵי הַקָּצִיר
וְאוֹקְטוֹבֶּר שֶׁזּוֹכֵר
Photo by Axel Brunst on Unsplash
