אִם אָדָם נוֹפֵל מִמָּטוֹס בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה

עלון פסיכולוגיה עברית | 21/7/2024 | הרשמו כמנויים

אל הצפון המטווח ללא הפסקה הצטרפה ללילה אחד תל אביב, כשכדור אש בדמות כטב"ם, גמע יותר מ2000 ק"מ, נחת במרכז העיר והוביל למותו של אדם בשנתו. פניו של העולם משתנות לנגד עינינו - תפיסת המושג 'בית' ו'גבול', משמעות המבט אל השמיים, היכולת לצפות מה יקרה ביום הבא. בצד הניסיון לשאת את חוסר הוודאות החריף, אנחנו ומטופלנו מבקשים לשמר פיסות מתחושת השליטה על חיינו, משימה שהופכת מורכבת יותר, עבור מי שחייו עברו טלטלה של ממש – שאיבד קרובים אהובים, ששרד רגעי תופת עם משפחתו, או שפונה מביתו לפני חודשים ארוכים. בימים האלה, ובעצם בכל יום, המחשבה נודדת אל החטופים ואל משפחותיהם, שם הוודאות היא זיכרון רחוק. בימים אלה מונחת עוד עסקה על השולחן, עינינו נשואות לשם.

השבוע באתרנו טקסטים מקצועיים חדשים ואקטואליים, פרק מרתק מספר ועוד:

התערבות במקרי חירום היא מלאכה מורכבת מאוד, קל וחומר כאשר מדובר בילדים בגיל הגן (גילאי 3-6), וכאשר מקרה החירום מערב הרוגים או מתים. נקודת המוצא של מאמרם של משה אלון, לידר שני ודן קונפינו היא חשיבותה של תחושת המוגנות, לצד ההנחה שגם עם ילדים בגיל זה חייב להתנהל שיח על נושא המוות, ושההימנעות ממנו או הסתרה עלולים להזיק. במאמר נעשה ניסיון לשרטט מתווה להתנהלות השיח של הורים ושל צוות חינוכי וטיפולי עם ילדים במקרי חירום, תוך שימוש בידע התפתחותי ותרבותי.

במדור הספרים תפגשו את ספרה החדש ומעורר הסקרנות של רות נצר - 'קרל גוסטב יונג - הלא־מודע הקולקטיבי והמיתולוגיה הגרמנית בצל הנאציזם'. נצר מציגה בספר זה את מאמריו ומעשיו של קרל גוסטב יונג, מגדולי הוגי הדעות במאה העשרים, בתקופת מלחמת העולם השנייה. שוב ושוב נטען נגדו כי התנהלותו הייתה פרו-נאצית ואנטישמית, אולם הנושא טעון בדעות קדומות ובבוּרוּת, וגם הערפול המטפורי של סגנונו גרם לאי-הבנת דבריו. כמה ממבקריו התייחסו לקונפליקט הבלתי-פתור בינו לפרויד, ורבים מהם לא נתנו את הדעת על קריאתו המתמדת נגד הפתולוגיה הנאצית ועל עשייתו החיובית למען יהודים בתקופה הנוראה ההיא.

השקת מחזור ד' של תכנית רוח אדם
תכנית הכשרה פסיכואנליטית-בודהיסטית

פרק מתוך הספר 'יחסו של יונג ליהודים' – זמין לקריאתכם: מאמרו של יונג "על מצב הפסיכותרפיה כיום" מ-1934, שבו עסק ב"מדע היהודי", פורסם שנה לפני שפורסמו בגרמניה חוקי הגזע (חוקי נירנברג). בשנים 1933–1939 שימש יונג נשיא האגודה הרפואית הבין-לאומית והביע את דעותיו ביחס ליהודים, לאופיים ול"תורות היהודיות" של פרויד ואדלר. באותן שנים עלו הנאצים לשלטון, אך מלחמת העולם השנייה ועימה השמדת היהודים המאורגנת באירופה טרם התחוללו. עם זאת, ההידרדרות במעמד האזרחי של יהודי גרמניה וההתעללות בהם – פגיעה בגוף, ברכוש ובמעמד האישי, שלילת זכויותיהם הפוליטיות והאזרחיות ואיסור נישואי תערובת – החלו עוד לפני פרסום חוקי נירנברג.

ובפסיכובלוגיה -

מי לא רוצה משיח, או לפחות מלאך? רות נצר כותבת על המשיח-המלאך של דרור בורשטיין. ספור 'המשיח' של דרור בורשטיין, מתוך ספרו 'בדרך', מביא את הפנטזיה של עולם שכביכול אמור להיגאל על ידי מלאך-משיח.

"הספור מראה גם על הסכנות של ההיסחפות של ההמון, של הקולקטיב, אחר הבטחות או רמזים של גאולה, היסחפות ללא שיפוט רציונלי ומציאותי, שעלולה להיות במקרים מסוימים הרת אסון. אולם נראה לי כי הספור מראה בעיקר כיצד בדידות חברתית ונתק רגשי עשויים להיות המניע לחיפוש קרבת איכות גבוהה ומפעימה, כתחליף ופתרון לחסר האנושי, ושבסופו של דבר הקירבה-אחוה אנושית היא המענה הנכון והאפשרי".

Photo by Arjun Mathur on Unsplash