מרכז מפונים שפיים 2 - מטראומה ודכאון לתקווה ותקומה | אלי חוה
אלי חוה | 20/11/2023 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
הקדמה
ד"ר טל קרן , מר חיים פליישמן וגב׳ לבנת איטלי, שלושה פסיכולוגים חינוכיים ותיקים ומנוסים, פינו מזמנם היקר בכדי לנסות ולתאר את הפרויקט הנוכחי בעבודתם עם מפוני העוטף במרכז המפונים שפיים, העוסק כעת במעבר מחירום לשגרת חירום, מכאוס למבנה, מטראומה ודכאון לתקווה ותקומה. ההתגייסות ושיתוף הפעולה המרשים של הפסיכולוגיה הציבורית בישראל נמצא כעת בשלב בו המענה לצרכי הפליטות מהווה כבסיס הכרחי לפעולה. אתגר הפליטות מחייב מבנה רחב ומורכב של שיתוף פעולה אותו מובילים שפ"י והשפ"חים.
הפעם קבענו להיפגש ב"קפה וים" בית קפה הממוקם בעורפו של המלון ובעצם ממש מול קו הים. המקום יפה ונעים עם כורסאות קש ועץ ובד, פעמוני רוח ומלצרים קיבוצניקים מסבירי פנים ויעילים. האנשים סביבי הזמינו קפה קר, שייק בריאות והבר-מן הכיר אותם בשמותיהם ובהעדפותיהם. אפילו גשם קל הנעים עוד יותר את הרגע שהיה כל כך שונה מהביקור האחרון שלי לפני 30 יום במרכז המפונים שפיים.
באותו יום שלישי ה10.10 המקום היה נראה כשדה קרב או תאג"ד עורפי, חיילים, מחסומים, מתנדבים, מפונים, אפודים זוהרים אפודים קרמים, ארגזים, רשימות חיבוקים ודמעות. ד"ר טל קרן הייתה טרוטת עיניים בתנועה מתמדת ומנסה לשדר רוגע סביבה, עם אפוד זוהר עליה מנסה ביחד עם הצוות הקטן והמגויס של שפ״ח חוף השרון לתת ככל יכולתה למענה כמעט בלתי אפשרי. היום פגשתי אישה אחרת, שאני לא בטוח הייתי מזהה לולא פנתה אלי. ניכר כי הצליחה לחזור לחיים שפויים יותר. היא גם לא הייתה לבדה, היו איתה קולגות, שותפים למעשה ולחיים. שלושתם חברים עוד מימי התואר השני באוניברסיטת בן גוריון שם למדו יחד פסיכולוגיה חינוכית. מאז כל אחד המשיך לדרכו: קרן המשיכה לדוקטורט, עבדה בשפ״ח כפר סבא ומשם עברה לניהול שפ"ח חוף השרון, חיים המשיך כמומחה בתחום החירום , מנהל את שפ"ח שער הנגב ומכהן כרכז חירום ארצי של שפ״י, ולבנת התמחתה בטיפול זוגי ומשפחתי וטיפול בטראומה. כעת הם חברו שוב בכדי לנסות ולהשיג פתרון טיפולי חינוכי שיקומי והתפתחותי עבור המפונים תחת חסותם. (בתמונה- ד"ר קרן טל, חיים פליישמן ולבנת איטלי. צילום : אלי חוה)
ד"ר טל קרן רואה את עצם שיתוף הפעולה כמהווה את הכוח המרכזי של הפרויקט. היכולת של השירות הפסיכולוגי החינוכי להתנהל בתוך שדה מורכב בשותפות מתוך כבוד לקהילה ולתרבות הארגונית האורגנית מייצגת את אחד הכוחות הייחודיים והמרכזיים המאפשרים לפסיכולוגיה החינוכית להתנהל בצורה מיטבית בעת השבר הלאומי הקהילתי הארגוני המשפחתי והאישי העומד לפתחנו.
יחד ננצח – בשביל היחד צריך להוריד אגו, לשתף ולחבר. כאמור אינטגרציה וקואופרציה מותאמים היטב לדסיפלינה החינוכית. אך שיתוף הפעולה הישיר בין כל ענפי הפסיכולוגיה מקבל מופע וביטוי גם כאן, בליווי קבינט של פסיכולוגים בכירים ואנשי אקדמיה מתחום הטראומה והחירום שהתגייסו לסייע בחשיבה ובפיתוח תוכניות ומערכים.
כעת נחזור למטרת המפגש המחודש עם קרן והקולגות שלה במרכז המפונים שפיים. אשר התכנסו בניסיון להסביר לי, לכם ואולי גם לעצמם את המערך הארגוני החדש של השפ"ח. הם פרסו לפני את עקרונות העבודה, מטרותיה, מאפייני הלקוחות והגדרתם, את החזון והאתגרים העומדים לפניהם. אנסה לתמצת את הדברים:
מרכזי המפונים:
מפוני היישובים של מ.א שער הנגב נמצאים ב- 23 מתקני מפונים בפריסה ארצית. חלק מהמרכזים הינם גדולים ומאפשרים ריכוז של יישוב מפונה במקום אחד וחלק מהיישובים מפוזרים במספר מרכזים.
בניית שירות פסיכולוגי חינוכי:
נועד לתת מענה לצוותים החינוכיים, לליווי המנהלים, למיפוי ואיתור תלמידים, לתצפיות, להתערבויות טיפוליות פרטניות והדרכות הורים, והדרכת הצוותים הפארא-רפואיים. לצורך עבודה תהליכית משמעותית, גוייסו פסיכולוגים חינוכיים כעובדים בשכר מטעם שפ"י .
מינהלת : מערך פסיכו-ארגוני של שפ"י המרכז את שיתוף הפעולה בין השפ״חים האורגניים לבין השפ״חים הקולטים. המנהלת אמונה על החיבור והרציפות בין שפ"ח הקהילה הקולטת לבין שפ"ח יישובי העוטף. החיבור הזה מהווה את בסיס עקרון הפעולה של המערך החדש. לבנת איטלי מרכזת את ההכשרה המקצועית של הפסיכולוגים במערך העוטף של שער הנגב, ובמסגרת זו אחראית על הפסיכולוגים החינוכיים שגוייסו מטעם שפ״י.
בניית מערך חינוכי:
עד כה, הלמידה במתקני המפונים נעשתה במרכזי למידה אשר בעיקר נתנו מענה הפוגתי, ניסיון ליצר שגרה ומענים רגשיים שונים. כעת החל מאמץ לבנות מחדש מערך חינוכי שייתן מענה חינוכי לילדי משפחות המפונים. במרכז המפונים שפיים, יש מערך גנים של המלון. מערך הגנים מקבל שירותים מהמנהלת של פסיכולוגים ופרא-רפואיים. הפסיכולוגית האחראית על גני ילדים היא הגב׳ חמוטל יקיר שמומחית בהתפתחות הילד ובעבודה בגיל הרך.
ילדי גיל בי״ס יסודי, ייכנסו כיחידה אוטונומית לבית הספר "אדם וסביבה" בגעש. זהו בית ספר מונטיסורי. בית הספר מותאם מאד באפיוניו הכפריים ובפילוסופיה החינוכית למצב הנוכחי עם דגש חברתי, ערכי ויצרתי הבנוי בשכבות גיל תלת שנתיות. בבית הספר יעבדו שתי פסיכולוגיות , מיכל קלימיאן הפסיכולוגית הקבועה של ביה״ס מטעם שפ"ח חוף השרון, ונועה באומהורן גם היא פסיכולוגית בשפ״ח חוף השרון , שבנוסף לעבודתה בשגרה, תיתן מענה מטעם המנהלת של שער הנגב לילדי העוטף שילמדו בביה״ס. קרן מציינת שבעבודה המשותפת בין הפסיכולוגיות נשאף לקדם אינטגרציה של תהליכים מערכתיים ומניעת פיצולים. היא רואה חשיבות מכרעת גם בתאום ושיתוף הפעולה בין המסגרת החינוכית הקבועה בגעש על אפיוניה הייחודיים למסגרת החינוכית של העוטף. כך, בתוך הכיתות יעבדו המורים בצוות, כאשר בכיתה תהיה מורה מצוות העוטף ומורה מקומי של בית הספר מחוף השרון. כיום המורים מדווחים על הנאה מרובה וחוויה של מעבודה משותפת זו. לצד העבודה החינוכית אנחנו משתדלים לסייע למפונים בשמירת הרציפות של הדמויות והתהליכים החינוכיים ולחזק את הלכידות הקהילתית לקראת השלב הבא המיוחל של חזרת המפונים למקומות קבע. הצוות החינוכי של העוטף הינו ברובו ככולו מפונה בעצמו. זהו מצב מורכב המתרחש כרגע ומוגדר כחלק ממשימות של המנהלת וצוותי החשיבה. ההבנה שגם חלק מהצוות החינוכי הוא למעשה ניצול ארועי השבת השחורה ומתמודד עם חוויות של אובדן, פליטות וטראומה הופך אותו ללקוח מרכזי נוסף של הפסיכולוגיות החינוכיות.
ילדי העל יסודי ילמדו אף הם כיחידה אוטונמית באחת המסגרות החינוכיות של חוף השרון. הפסיכולוגית האחראית על בני הנוער היא אורית בידרמן שהעניקה תחילה מענה פסיכולוגי בהתנדבות במרכז וכעת מועסקת דרך המנהלת ואחראית תחום הנוער.
אפיונים ייחודיים של העבודה בשלב זה:
- אתגר הפליטות - בציר הזמן ניתן לראות שהעבודה על הטראומה מפנה מקומה לעבודה על אובדן שהפך להיות דומננטי ומרכזי ביותר בקרב המפונים. לצד זאת הגיעו למסקנה כי בתוך המשולש : טראומה – אובדן – ופליטות הפליטות היא הבסיס. ולא ניתן לעבוד על מוקדים רגשיים אחרים ללא התייחסות לצרכי הפליטות, ממש בדומה לסולם הצרכים של מאסלו. לכן כל חשיבה טיפולית חייבת להתייחס קודם כל לצרכי הפליטות של המפונים.
- האתגר הקהילתי – הקהילה הקולטת מחד נרתמת ומלאת רצון טוב ונוצרו חיבורים משמעותיים בין הקהילות. קרן מציינת שהחיבור בשפיים משמעותי במיוחד, משום שמדובר בשתי קהילות קיבוציות עם מאפיינים דומים. לצד זה החיבור החברתי בייחוד בקרב בני הנוער, מצריך חשיבה מענה ותיווך רגשי גם לנוער המקומי שנחשף לעדויות ולתכנים מורכבים מאוד. כתוצאה מכך, מצאנו לנכון שפסיכולוגיות חוף השרון יקיימו סדנאות רגשיות לכל בני הנוער במועצה באמצעות מסגרות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.
- הצוות הטיפולי – נחשף גם הוא למגע טיפולי עם תכנים קשים במיוחד. צוות הפסיכולוגים של שפ״ח שער הנגב בניהולו של חיים כולל גם את הפסיכולוגים אילנה אליאסי, טל שר, יאן סרדצה - פסיכולוגים תושבי העוטף שבעצמם חוו את אירועי ה 7 באוקטובר ופונו מבתיהם, מכירים היטב את האוכלוסיה וממשיכים לתת מענה מסור לקהילת שער הנגב גם מהמרכזים בהם הם שוכנים כעת.
בשל המורכבות של העבודה גם ברמה הרגשית וגם ברמה התפעולית עקרונות העבודה מהיום הראשון כללו מתן מענה רגשי למטפלים באופן פרטני וקבוצתי. כיום, עם הרחבת שת"פ הפעולה בין שפ"י השפ"חים והמנהלת , כוח העבודה גבר והתמסד, מה שמסייע מאוד לצוות ומאפשר עבודה יותר שיטתית ומעמיקה. חיים, מנהל שפ"ח שער הנגב מדגיש כי שת"פ איזורי לא החל היום. ב2001 בעת ״חומת מגן״ החלה המועצה להתמקד בחירום ולפתח מודלים רב קהילתיים עם החינוך, מרכזי חוסן והרווחה. הוקם "מרכז דחק ניייד" – בו עו"ס ופסיכולוג היו מגיעים ליישובים ועושים התערבויות מקומיות מתוך עקרון הקמ״צ של התערבות מיידית וקרובה. כך שבמרוצת שנותיו הניהוליות צבר ניסיון רב בשיתופי פעולה אך לא שיער בנפשו שיידרש לעבודת צוות ושיתופי פעולה בהיקפים כלל ארציים (מדן ועד אילת) תוך התאמה של העבודה הפסיכו חינוכית לאפיונים של כל יישוב/ רשות ואוכלוסיה.
לסיכומו של דבר ניתן להבחין בתנועה של המוקדים הטיפוליים, של אופניי הטיפול הגישות הטיפוליות ובעיקר את הגמישות, וההתאמה של המערך הטיפולי. אין ספק שזו שעתה היפה של הפסיכולוגיה החינוכית, דוגמא ומופת כיצד ארגון מוכן לצאת מאזור הנוחות ומהסטינג (במובן הקונקרטי והפסיכולוגי) להציב מטרות משותפות ולקדם אותן יחד מתוך מחויבות חברתית ואזרחית עמוקה בכדי לסייע לשיקום הפרט, המשפחה, המערכת החינוכית והקהילה כולה. נותר לעקוב כיצד שיתופי הפעולה מתרחבים ומתמסדים ויוצרים רקמה אנושית וטיפולית אחת. כזאת המאפשרת את איחוי הקרעים ואיחוד הכוחות להחלמה לתקווה ולתקומה.
