מרכז מפונים שפיים | אלי חוה
אלי חוה | 6/11/2023 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
מר פ. תושב שדרות היה הראשון שהגיע ברכבו למלון ומכאן תוך מספר שעות המלון הפך למרכז מפונים שהיום הפך לאחד המרכזים הלוגיסטים המרכזיים הנותנים מענה לתושבי עוטף עזה.
כיום פועלים בו עובדי מועצה אזורית חוף השרון וקיבוץ שפיים, צבא, קופת חולים, השירות הפסיכולוגי החינוכי, שירותי הרווחה פסיכיאטרים, ומערך מורכב ומגוון של מתנדבים הדואגים לכל פרט וצורך העולה.
ד"ר קרן טל מנהלת שפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) חוף השרון הגיעה ראשונה עם הצוות המצומצם שלה לתת מענה ראשוני ומאז לא יצאה. בשיתוף צוות הפסיכולוגים של שפ"ח שער הנגב האמונים בשגרה על תושבי העוטף מתוך עקרון של שותפות מקצועית ורציפות וגורמי הרווחה.
על אף שכמות המטפלים שפונים למתן עזרה מגיע לאלפים רבים, את הטיפול הפסיכולוגי מוביל השירות הפסיכולוגי החינוכי מתוך ההכרה בהכשרה הכוללת עבודה טיפולית עם ילדים, משפחות, מענה חינוכי וכן טיפול בחירום ובטראומה.
קרן מנהלת השפ"ח אומרת שמכל העקרונות והמודלים הטיפוליים המאותרים בראשי תיבות ואותיות, המודל הטיפולי הנעשה בשטח נשען על עקרונות הטיפול בטראומה אך גמיש מאוד ומותאם באופן אישי לצורך הספציפי העולה במפגש עם הילד, ההורה והמשפחה.
אין ספק שהזוועות המובאות לפתחם מעמידים לעיתים את המטפל בתחושה של "מה אני כבר יכול לעשות עם זה?". לאחר המפגש המטפל נותר לעיתים בחוויה פנימית קשה מנשוא. אך לעת עתה קרן מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי מספרת על הקפדה של תמיכת עמיתים ומעגלי תמיכה אישיים וקבוצתיים בתדירות יומית למטפלים. כרגע העשייה מעניקה למטפלים גם חוויות טובות של משמעות ועשייה המחליפה את תחושת חוסר האונים והחרדה האוחזת בחלק נרחב של העם.
אז מה הטיפול בילדי המפונים בכ"ז – כאמור הרגעה, יצירת חוויה של מקום בטוח, ריפריימינג עקרון הרציפות, (השומר על רצף ככל שניתן של דמויות, תפקידים) ופעילויות וחיבור למשאבים פנימיים וחיצוניים.
צוותי הטיפול פועלים בשני ערוצים מרכזיים:
ספונטני reaching out– נוכחות של המטפלים המסתובבים ברחבי המלון ושטחיו עם אפודים עליהם הסימון פסיכולוג ושמם. ומאפשרים היכרות, שיח, זמינות חיוך וחיבוק אם צריך.
פניה יזומה של מבקש השירות – תחנה אליה מגיעים מרצונם למפגשים טיפוליים. ראשוניים. הפסיכולוגים גם מלווים את המשפחות בקבלת ידיעות מרות המובאות עדיין, וליווי התופת שעברו תוך הקפדה על המשכיות הקשר גם לאחר ההתערבות הראשונית.
לילדים – מרחבי פעילויות, מתנפחים, יצירה, פעילות ספורט ובריכה, מפגשים עם כוכבי תרבות וספורט ואין סוף משחקים המגיעים מהציבור.
על אף הרצון שלנו לדעת מה שלום הילדים ואיך הם מגיבים, ניתנה הנחייה שלא לדווח על כך וזאת מתוך שמירה על צניעות הפרט. אך בכל זאת ניתן לחזות במחזה מרומם נפש של מפגשים, חיוכים, תמיכה הדדית, פעילות חברתית מהנה וילדים משחקים במרחב הירוק בשפיים.
כששאלתי את קרן מה הדבר שהפתיע אותה כאן היא אמרה ללא ספק שההפתעה היא היכולת המדהימה של האדם להצליח להסתגל לשינויים (באופן אינדווידואלי כמובן) גם אחרי מפגש עם תהומות הנפש והגיהנום. וכמובן היקפי התמיכה והנתינה האדירים של הציבור שמרחיבים את הלב ומזכירים לנו את מה ששכחנו קצת השנה את הסולידריות , השייכות והערבות ההדדית שלנו כחברה וכעם.
תודה לד"ר קרן טל על הסיוע האדיב בהכנת הכתבה ובעיקר על העשייה המדהימה למען המפונים ולתפארת הפסיכולוגיה החינוכית . תודה לד"ר רונית גלר שתמיד נמצאת לחבר ולאפשר.
תודה ל"קסטינה הפקות" על הזמנת הסיקור.
