רְאֵה כִּי הָיִינוּ לְבוּשִׁים יָרֵחַ וְכוֹכָבִים בִּכְתֹנֶת פַּסִּים. אַל תִּמְצָא בָּנוּ אַשְׁמָה
עלון פסיכולוגיה עברית | 30/7/2023 | הרשמו כמנויים
כשברקע סערה, כאב ומשבר, הייתה רוויה הציבוריות הישראלית השבוע בעיסוק בקשרים המשפחתיים שבינינו - 'אנשים אחים אנחנו'. באטמוספרה המתוחה כל כך, נראה שהעיסוק באופי היחסים - הוא דרך לנסות להחזיק או להדביק משהו, שיש חשש שיפרם. אלא שבכל הנוגע למשפחתיות ולאחאות, זאת מי כמונו יודע, אינסוף רבדים, וזרמי מעמקים. מה שנאמר אינו תמיד מה ששוכן בלבם של בני המשפחה, הקשרים מסועפים, והזיקה בין בני המשפחה, היא לעולם לא רק נתון קבוע, אלא כזו מבקשת גם את עבודת האהבה ואת אהבת האמת. 'אנשים אחים אנחנו' הוא ביטוי שחזר על עצמו רבות, כשמעבר לפינה שוכן הפסוק העוקב בו אומר אברהם ללוט אחיינו - 'הפרד נא מעלי'. ואולי הרצף הזה מחזיק את המורכבות האחאית הידועה, ואת המתח הלא מודע המשפחתי שרוחש כל הזמן. מה כוחה של האחאות? האם היא הבטחה ליכולת לשאת ריבים עזים ובכל זאת להשאר קרובים? ואולי היא דווקא הבטחה לכך שהם יתקיימו, בכל חריפותם, ובלי שום ערובה לעומק ורוחב הצלקות שיוותרו?
השבוע באתרנו מאמרים חדשים, טקסטים על קשרים בין אחים, וטורים אישיים העוסקים במצב:
מה הקשר בין אלגוריתמים, שירה ופסיכו-אסטרולוגיה? מאמרו של גל קכמן מתבונן בנקודת השבר בה הפסיכותרפיה התפצלה באופן נוקשה למדע ולשירה. דרך היינץ קוהוט וארון בק, שמייצגים את פרידת הרגש מהמחשבה במלאכה הפסיכותרפית, המאמר תר אחר הגורמים התרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים שהחישו את השבר בו אנו מצויים היום. לבסוף המאמר מעלה את האפשרות שבשל התפתחויות נוכחיות בטכנולוגיה ובתרבות, קיימת אפשרות לכונן חוזה חדש בין המטפלים.ת הדינמיים ומטופליהם.ן.
סביב העיסוק באחים, אנחנו מבקשים להזכיר שתי סקירות מעמיקות שפרסמנו בעבר, ובהן רשמים מימי עיון שעסקו ביחסי אחים בפסיכואנליזה ומנגישים תאוריה ונקודות מבט שונות על התפיסה הפסיכואנליטית את יחסי האחאות. דנית רחמילביץ בסקירתה 'חיפוש אחר האחים האבודים: קולם ה"נוכח-נפקד" של האחים בעולם הטיפולי', ויערה לוין פריימן בסקירה 'שבת אחים גם יחד - הנה מה טוב ומה נעים?'.
ובפסיכובלוגיה -
ד"ר ניצה ירום שואלת בטור חדש כיצד מתנהלים עם פייק ניוז, על אבחנה בין 'שקר' ל'אמת', ועל היחסים המורכבים והמטושטשים בין עובדות אוביקטיביות לעובדות נפשיות בימים אלה, והאופן בו הדבר מופיע גם בחדרי הטיפולים.
ד"ר אורי ניצן תוהה על היחסים בין 'אנשים אחים אנחנו' לבין התוקפנות שרוחשת במרחב הציבורי, נזכר ברב קוק ששאף בעדינות לאחדות ומעלה מחשבות על הרכיב הסדיסטי בתהליך הקידום הרפורמה המשפטית.
נחי אלון כותב על סוד כוחם של מאבקים בלתי אלימים ומבקש להנגיש מידע מחקרי על הצלחות וכשלונות של מאבקים בלתי אלימים שהתרחשו בעבר, תוך ניתוח אלמנטים מרכזיים במאבקים אלה.
ד"ר חנה דויד כותבת על הרפורמה המשפטית בחדר הטיפולים: על התרחשויות הקשורות ב'מצב' בטיפול ובהדרכת הורים למחוננים, ובטור נפרד, פונה לעיסוק בעניינים קצת אחרים, כשהיא מגישה לנו מילון קצר של 'חתונה ממבט ראשון', ומבקשת לבחון האם יש התאמה בין מילים למעשים.
ורות נצר חזרה מכנס 'בסוד שיח' של עמותת 'בשביל השלם', בו פגשה אנשים ממגזרים שונים וחזרה עם מחשבות על שותפות ושיח -
"נפגשנו במלים, בתחושות גוף, בציורים, בהנחיה מיומנת. בהתחלה הייתי כל הזמן על סף בכי. לכן התקשיתי לדבר. חשבתי לעצמי שאכן 'בסוד שיח', הביטוי של מרטין בובר, מבטא עד כמה סודית ומורכבת האפשרות לשיח אמיתי. מישהו אמר – אין לנו את הפריויליגיה להיות מיואשים. ובסופו של דבר התעצמה בי כמו בכולם תחושת אחווה עמוקה, שהיא זו שנתנה תקווה. כי המציאות בחוץ לא השתנתה".
אחים / יהודה גזבר פניגשטיין
רְאֵה כִּי הָיוּ מַטִּילִים בָּנוּ אוֹר בּחַרֲכֵי הַתְּרִיסִים.
רְאֵה כִּי הָיִינוּ לְבוּשִׁים יָרֵחַ וְכוֹכָבִים בִּכְתֹנֶת פַּסִּים.
אַל תִּמְצָא בָּנוּ אַשְׁמָה.
רְאֵה כִּי הָיִינוּ מַבִּיטִים בָּעוֹלָם אֲפוּפִים,
שֶׁהָיִינוּ שְׁמֵנִים וְרָזִים, שֶׁהָיִינוּ מַשְׁקִים וְאוֹפִים,
נִּזְרָקִים לַבּוֹרוֹת וְיוֹרְדִים תְּהוֹמוֹת וְהוֹלְכִים נִטְרָפִים.
אַל תִּמְצָא בָּנוּ אַשְׁמָה.
וְכָל הַזְּמַן הָיָה דְּיוֹקַנְךָ עוֹמֵד נֶגְדֵנוּ בְּהָקִיץ וּבַחֲלוֹם,
אַל תִּמְצָא בָּנוּ אַשְׁמָה. עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם
וְכָל הַלַּיְלָה הָיְתָה תְּהוֹם אוֹרֶבֶת לָנוּ בּוֹרוֹת פְּתוּחִים
אַל תִּתְלֶה אַשְׁמָה בַּאֲשֶׁר לֹא זָכְרוּ אוֹתְךָ,
בְּעַצְמֵנוּ הָיִינוּ נִשְׁכָּחִים.
Photo by Schuyler Dugle on Unsplash
