משחק - מנגנון שימושי, התרשמות שלי מתוך קונגרס הנוירופסיכולוגיה הבינלאומית ה22
קרן כהן | 7/7/2023 | הרשמו כמנויים
הבוקר ביקרתי בקונגרס הנוירופסיכואנליזה הבינלאומית, שהתקיים בארץ בין ה6/7 ל8/7, 2023. הוזמנתי לכנס על ידי המארגנת אירית ברזל רווה. הבנתי שהדברים משמעותיים למחקר הדוקטורט הבין תחומי שלי בנוגע לזוגיות בחיי היום יום. ההתרשמות שלי שאני מביאה אותה כאן בכתיבה היא בסיס לרעיונות עליהם ילך המחקר שלי ויתבסס - מקומו של המשחק ביחסים בין גבר לאישה החיים שנים רבות יחד באמצע החיים, וביניהם נאמנות ואמון.
רצוי לציין שהקונגרס אורכו ארבעה ימים, ומובאת כאן התרשמות של חלק מההרצאות המשמעותיות שהובאו בו.
מרק סולמס, Mark Solms סיכם את מדע הנוירולוגיה של המשחק ומה נלמד בנוירופסיכואנליזה על משחק. אחרי תרומתם המשמעותית של נקודות המבט של מלאני קליין על המשחק, והעמקתו של ויניקוט על הפסיכותרפיה כמרחב למשא ומתן בין אישי המגלם משחק, מובאים מנגנונים מולקולריים של משחק באדם ובבעלי חיים. המטרה היא לגשר בין מנגנונים מולקולריים של משחק למרחב המשחק הפילוסופי.
תיאוריית הדחף של פרויד (1915) הצביעה על כיוונים ביולוגיים שיאפשרו להבין אותה לאחר חקר ביולוגי מעמיק. גם בספרו מעבר לעקרון העונג (1920), הצביע פרויד על הצורך לפנות לעולם הביולוגיה להבהרת טבע ומגוון הדחפים. פרויד אם כן, הצביע על אי בהירות קטגוריות הדחפים; ובכלל זאת מהו דחף.
תחום זה נוסד באמצעות תהליכים בקבוצות למידה שיצרו פסיכואנליטיקאים, אשר החזיקו במחשבה שלהם את רעיונותיו הבסיסיים של פרויד, והציגו אחד לשני מקרים של מטופלים, ובהם היסטוריה, סיפור חיים, גישה טיפולית וכמה פגישות טיפוליות. העבודה המשותפת העלתה שבעה דחפים: חיפוש (Seeking), תשוקה (Lust) ,זעם (Rage) , פחד (Fear) , פאניקה/שכול (Panic/Grief), טיפול (Care), ומשחק (Play).
בדומה לכיוון עליו הצביע פרויד עצמו, מסקנות קבוצות הלמידה העלו יישום לתיאוריות הדחף מתחומי ידע אחרים, שיצרו את שבע הקטגוריות. בהדרגה קבוצות הלמידה הביטו ממבט לא פרוידיאני (דחף המוות והמין). תשאול מטופלים דייק את המפגש עם צרכי המטופלים, "שאלנו האם ישנן דרכים אחרות להבין את ההבנה של המטופלים. זה נמצא כמהלך יעיל. כשמאתגרים את הקטגוריות של הפסיכואנליטיקאים, הם נלחצים. עם זאת, ראינו דברים אחרת, ובכך נוצרו לנו יישומים חדשים לטיפול." נמצא כי לרוב נוכח דחף אחד באדם. והשאלה הינה איזה משבעת הצרכים הרגשיים מרכזי להתמודדות האדם ומצויים גם ביונקים אחרים.
מהו דחף? דחף הינה מילה המשקפת דרישה. אינסטינקט הוא סיפוק הדרישה. בכך, ביקש סולמס להצביע על כך שהפסיכואנליזה היא תיאוריה מסובכת הנוגעת לעניין קונקרטי ואמיתי. עניין זה נוגע לצרכים רגשיים.
ה'צורך לשחק' מבהיר סולמס, הוא צורך של יונקים אשר חיים את חייהם במרחב קבוצתי. ככל שיצור מסוגל לחיות בקבוצה, כך הגישה למשאבים עבורו קלה יותר. זאת ועוד, הצורך להיות חבר מקובל בקבוצה חברתית ולהיות בעל מעמד בתוך הקבוצה בא לידי ביטוי בשאלות כמו האם אני בפנים או בחוץ? האם אני cool? האם אחרים רוצים לשחק איתי ולהיות חברים שלי? האם הם הוגנים בכלל, והאם הם הוגנים כלפיי?
כאשר צורך לשחק מסופק נוצרים כמה מצבים: תחושת שייכות, שמחה בחיבור חברתי, נוחות באינטראקציה חברתית, יכולת לעבוד עם כללים, ותחושה של כבוד עצמי. היבטים אלו הינם פירוק של הצורך הרגשי לשחק. כאשר היבטים אלו מסופקים, מסופק הצורך הרגשי לשחק. כולנו נולדנו עם הצורך הזה.
אנשים וילדים שמתקשים לשחק באופן קליני ותיאורטי חווים קשיים מוכללים בוויסות רגשי. היבטים בהם עולה הקושי הינם מבודדות חברתית, חסרים שמחה, ישנה רמת רצינות גבוהה, הם קונקרטיים, האגו שלהם אינו אמפטי, יחסיהם מורכבים ובהם כללים, אמיתות סבוכות ובעיות עם הוגנות, חסרים שיתוף פעולה, חווים עצמם ונחווים כ'קשים', קנאים ותחרותיים. לא פעם הם בעיסוק מוגבר עם רגשות עליונות/נחיתות.
בהיסטוריה של מתקשים במשחק נמצא משפחות עם אתגרים/קשיים ברגש, בחברה ובכלכלה. מעברים רבים. ילדים יחידים ללא אחים. קשיים באינטגרציה חברתית מוקדמת, קשיים ביצירת קשר חברי. בנוסף, קשיים בסוגיות זהות. אנשים המתקשים לשחק יכולים להיות אוטיסטים או סוציופתים או נרקיסיסטים.
כיצד ניגשים למטופלים המתמודדים עם קושי לשחק? המשחק הינו המקום הבטוח, ועל כן נעשה שימוש במנגנון המשחק. אמור את שם הרגש, שהינו האמצעי להסביר מהו הגורם לרגש זה. כך כשיש את שם הרגש, ויש את הגורם שמביא אליו, ניתן לשנות זאת. הצביעו שאתם עובדים יחד כדי לעזור לו. החזיקו בראש מטופל קונקרטי בנוגע למשחק, "יש לה קושי עם להרגיש בושה, וזוהי המטרה של הטיפול, לעזור לך להבין מה גורם לך להרגיש בושה. אתה ואני צריכים לעבוד יחד כדי להבין מה גורם לך להרגיש בושה."
בהמשך הדברים הרצתה מונה מרון Mouna Maroun אודות סוגי זכרונות אותם ניתן למחוק ואלו שנותרים לאורך החיים. זכרון רגשי ובייחוד פחד הינו רגש, אותו חשים אנשים וחיות אחרות, במצב אמיתי או מדומיין. פחד הינו רגש הסתגלותי. במצבי פחד משתלט הקורטקס הפרה קורטיקלי להשתלט, מצב המתרחש בptsd. במצב זה נוצר שינוי במורפולוגיה של הפיזיולוגיה של האמיגדלה. ד"ר מרון מצביעה הל כך שאפיזודה אחת של לחץ יוצרת שינוי. תפקידו של הנוירו פפטיד אוקסיטוצין הינו פחד והכחדה, על כן הוא ממלא תפקיד בהתקשרות ובחיבור חברתי. אוקסיטוצין מפחית פחד ופחד חברתי ובמחקר נבחן תפקידו בהכחדת הפחד.
בהרצאה של סימון שמאי-צורי Simone Shamay-Tsoory אודות אמפטיה ומקומה ביחסים נמצאה גישה לקשר בין מוחות. אמפטיה הינה הגדרה מורכבת המשלבת תיאוריית מיינד, לקיחת פרספקטיבה, אמפטיה קוגניטיבית ועוד. נבחין באינטראקציה אמפטית במצבים מגוונים מאז ההתפתחות מוקדמת והלאה. הגישה החדשה מראה הימצאות מערכות תוך מוחיות ובין מוחיות. אדם אמפטי והיעד שלו מקבל מידע מבחוץ, מגיב, ויש שינוי במדדי מוח ממשיים. מגע חברתי הוא התנהגות חברתית חזקה אשר מפחיתה מצוקה ומהווה נחמה לאורך התרבות האנושית. נמצא כי אצל 75% מהאנשים החזקת ידיים הינה התנהגות מווסתת רגשית בעת מצוקה, וכן בעת נחמה יש עלייה בחיבור שבין המוחות. יישומי המחקר מובילים להנחה כי מערכות אלו אחראיות על סוגי חיבוריות מגוונים בין אנשים. הוסק כי כשאנו מתחברים לאחר יש עידוד לסנכרון בין המוחות; נמצא בין זוגות אוהבים ובין זוגות זרים. נבדקה פלסטיסיות המוח, ונמצא כי במצבי טיפול נוצר שינוי מדורג בין פגישות, בעקבות ניסיון. ניתן לקחת פלטפורמה זו לאימון אנשים להתחבר לאחרים.
בהרצאה של ניקולרי אקסמכר Nikolai Axmacher נמצא כי תרפיה יכולה ליצור דימויי טרנספורמציות. זכרונות של אירועים טראומטיים: לחץ מעורר באופן סלקטיבי זיכרון לחפצים מרכזיים Wiemers et al. 2013. נמצא כי הפרעות זיכרון נתמכות בייצוגים תחושתיים מוכללים. זכרון טראומטי הינו זכרון אותו רצוי להחליש/למחוק. נמצא כי זכרונות טראומטיים נוקשים ביכולת השינוי לעומת זכרונות ניטרליים שהם גמישים יותר. זכרון אוטוביוגרפי מניח את איך אנו רואים את עצמנו על ההיבטים האינדיבידואליים והחברתיים שלנו. נמצא כי הצורה בה נזכרים בזיכרונות של רגשות שליליים כמו רגש הבושה, הינה צורה שונה. משחק מאפשר שמירה על נרטיבים בין עבר הווה עתיד בתקופות משבר.
