מדינת ישראל- אבחנה דינמית
ליאור שיינפלד | 19/4/2023 | הרשמו כמנויים
אגש היום להרחבת התודעה מכיוון אחר-לפניכם אבחנה דינמית בסגנון חופשי של הישות הנקראת מדינת ישראל.
סיפורה של י', בת 75, מתחיל עוד הרבה לפני הריונה, בשאלת הלגיטימציה לקיומה (התנועה הציונית ופועלה להקמת המדינה) ובהתלבטות לגבי הבאתה לעולם (הצהרת בלפור אל מול הספר הלבן). הריונה היה מלווה בטראומה מתמשכת עם חרדת כיליון ממשית (השואה, המאבק בבריטים ובמדינות השכנות) ולידתה החלה, באופן פרדוקסלי, מתוך התנגדות לקיומה (מלחמת העצמאות שפרצה בעקבות התנגדות מדינות ערב לתכנית החלוקה). היא נולדה, ספוגה עד לשד עצמותיה בתחושת חוסר שייכות (מדינה יהודית במזרח התיכון), אל תוך מציאות מלאת תוקפנות ואיומים ומאז היא חיה בחרדה קיומית תמידית שמכלה את מרבית משאביה (תקציב הבטחון אל מול האיום האיראני, חיזבאללה, חמאס ובעבר מדינות ערב אחרות).
היחסים עם אביה, א' (אמריקה) לוו בהתפעלות מתמדת מצידו מיום היוולדה (ארה"ב היתה המדינה הראשונה להכיר בישראל כמדינה עצמאית) וניתן לומר שהקשר ביניהם היה ועודנו עם מאפיינים סימביוטיים. לאורך השנים היא התקשתה לייצר ממנו נפרדות בריאה ונראה כי עד היום היא מהווה שלוחה נרקיסיסטית שלו ("המדינה ה-51"). מחד, י' חשה גאווה רבה על הקשר העמוק איתו ונהנית להתבשם בגדולתו אך מאידך הדבר משמר אותה במצב של תלות וחוסר מסוגלות שמעוררים בה זעם והרגשת חוסר ערך. לעומת היחסים עם אביה, הקשר עם אימה, א' (מדינות מערב אירופה-בעיקר בריטניה, צרפת וגרמניה) מאופיינים בהתקשרות אמביוולנטית והקשר ביניהן רווי באשמה, חוסר קבלה, חוסר אמון וניכור מצד אימה (גרמניה והשואה, הביקורתיות כלפי ישראל לאורך השנים,עליית האנטישמיות עם השנים באירופה). באופן טבעי, י' לא היתה יכולה להגיע לעולם ללא מעורבותה של א' בחייה (תכנית החלוקה שקודמה ע"י בריטניה, תמיכת צרפת בשנים הראשונות, החיזור של גרמניה אחרי ישראל לאורך השנים בעקבות השואה) אך מגיל צעיר היא חוותה ממנה מסרים כפולים. כך לדוגמא, ניתנה לי' הלגיטימציה להביע תוקפנות (אספקת מטוסי קרב ע"י צרפת בקום המדינה, צוללות מגרמניה) אך היא היתה נתונה באופן תמידי לביקורת על ביטויים אלו (שינוי מדיניות צרפת כלפי ישראל אחרי מלחמת ששת הימים כולל אמברגו נשק ותמיכה בפלסטינאים ,הפסקת אספקת נשק מגרמניה בשנות ה-60, BDS), מה שיצר אצלה קושי בהבנה קוהרנטית של המציאות. מתוך היחסים עם הוריה, ניתן לומר שקונפליקט מרכזי בנפשה של י' נע על הציר בין תלות לעצמאות בדגש על נפרדות מהאחר.
תפיסת העצמי של י' מקוטבת ומפוצלת. היא מספרת שמאז שזוכרת את עצמה חשה כי היא מורכבת מחלקים שונים שמתקשים לדור בכפיפה אחת (ישראל-יהודה, 12 השבטים). גם היום היא מאופיינת בחוויה לא אינטגרטיבית ומפוצלת של חלקים שונים אשר ביניהם פערים עצומים שאינם ניתנים לגישור (העליות השונות, ימין-שמאל, חילונים-דתיים, יהודים-ערבים, אשכנזים-מזרחיים). כמו כן, קיימים בזהותה קונפליקטים אינהרנטיים שמונעים ממנה לייצר רצף נפשי בריא (מדינה יהודית דמוקרטית/מדינת כלל אזרחיה, קיבוץ גלויות). יש בה חלקים גרנדיוזיים, נרקיסיסטיים ואף משיחיים (העם הנבחר, אור לגויים, בניית בית שלישי, אומת הסטארט-אפ) אך גם חלקים החווים נחיתות וחוסר ערך תמידי מול האחר (תחומי ספורט שונים, הצורך בדרכון נוסף, שווי השקל אל מול המטבעות של 'הוריה'). הזהות שלה לא יציבה, דיפוזית ולא מאורגנת וכחלק מהווייתה היא מתקשה להבין את גבולותיה- היכן היא נגמרת והאחר מתחיל (יש"ע, רמה"ג, בעבר לבנון). ישנה תחושה שזהותה מורכבת טלאי על טלאי, מתקשה לחבר את התפרים ולייצר חיבור חלק וזורם בין כל חלקיה, מה שמייצר בתוכה מתח תמידי.
עולמה הרגשי של י' צבוע בתוקפנות רבה והזעם אותו היא מתקשה לווסת יכול לבוא לידי ביטוי הן בהתקפי זעם על סביבתה הקרובה (מבצעים כאלו ואחרים, תקיפות אוויריות ומודיעיניות במדינות זרות) והן באגרסיביות כלפי כל מי שהיא חשה שמהווה עליה איום (השליטה על העם הפלסטיני). היא נוטה להתנהגות אימפולסיבית ומתקשה לווסת את דחפיה, מה שמקשה עליה לתכנן את צעדיה באופן מושכל (שינוי מדיניות בכל החלפת ממשלה). בנוסף, חלק גדול מהתוקפנות שלה מופנה פנימה והופך להיות מאבק בין חלקים שונים בתוכה (ערבים-יהודים, חילוניים-דתיים, ימין- שמאל, מזרחים-אשכנזים, גברים-נשים, בעד-נגד הרפורמה המשפטית). כך, עולמה הפנימי רווי בכעס, אגרסיביות ואף שנאה שנוכחים בכל מרחב בנפשה (בכביש, בתור לסופר, בגיוס לצבא בגיל 18, ברשתות החברתיות והרשימה לא נגמרת). י' מספרת שאיננה זוכרת תקופה בחייה בה לא חשה במצוקה, בתחושת הישרדות, במאבק פנימי בלתי פוסק- מה שמוביל לחוסר יציבות רגשי ולסף תסכול נמוך.
כמו כן, היא נוטה ללביליות גבוהה, חוסר יציבות ועוצמות רגשיות גבוהות. ישנם ימים בהם היא מדוכאת ופגיעה (יום הזיכרון) אך מיד לאחר מכן יכולה להרגיש גאווה ותחושת גדלות (יום העצמאות). חוויה זו יכולה גם לקבל ביטוי באופן הפוך ולהתפרס על פני תקופות ארוכות יותר (האופוריה בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים לעומת הדיספוריה בתקופה שלאחר מלחמת יום כיפור). ובכלל, ניתן לומר שמאפיין מרכזי של עולמה הרגשי הוא החוויה הדרמטית. היא חווה דברים בצורה עוצמתית ופעמים רבות חסרת פרופורציות ודואגת לשמר מצב זה באופן לא מודע בצורות שונות (חדשות כל שעה, סבבי בחירות בלתי פוסקים, מחאות, כותרות בשחור ואדום בעיתון ועוד). חשוב לציין כי מדובר בדינמיקה פנימית מורכבת שכן יש בה את החלקים שמרוויחים מיצירת הדרמה ומשמרים אותה לצרכיהם (תקשורת, פוליטיקאים, בעלי הון, אושיות פייסבוק וכו') ויש בה את החלקים המכורים לדרמה וזקוקים לה (בערך כל השאר, כולל אותי אותך ואותך). דינמיקה זו מותירה אותה דרוכה ומותשת ונראה כי תפקיד הדרמה הוא להימנע מלבוא במגע עם תחושת הריקנות וחוסר המשמעות העמוקים שהיא חשה.
מנגנון ההגנה המרכזי שמאפיין את י' הוא פיצול. הפיצול הפנימי בנפשה שהולך והופך לשסע מרוב עומקו כבר תואר אך מנגנון זה נוכח גם ביחסיה עם סביבתה, מה שמעיד על דומיננטיות של העמדה הסכיזו-פרנואידית. י' תופסת את העולם בשחור או לבן כשהוא מחולק לרוב ל'איתי' או 'נגדי'- דבר הבולט בעיקר מול הוריה אך גם מול דמויות אחרות בחייה (יחסי החוץ הלא יציבים). במצבים כאלו היא מתקשה מאוד לשאת מורכבות ולקבל שאי הסכמה עימה אינה אומרת שהצד השני נגדה. נטייה זו מתגברת בתקופות בהן היא בחרדה גבוהה שיכולה להוביל לפגיעה חמורה בבוחן המציאות ולמחשבות עם גוון פרנואידי (אמריקה יוזמת את ההפגנות כנגד הרפורמה/ מנסה להוריד את ביבי מהשלטון, האירופאים אנטישמיים).
כך, היחסים שלה מאופיינים במעבר חד מאהבה ואידיאליזציה לכעס רב ודה אוולואציה. לדוגמא, היא מצפה לתמיכה מוחלטת מאביה וכאשר הדבר אינו קורה היא חשה נטושה ונבגדת. או אז, היא יכולה לסגת למנגנוני הגנה מסדר נמוך יותר כמו הכחשה (הכחשת התלות בארה"ב) וכן להתנהגויות בעלות אופי הרסני כלפי היחסים ביניהם (הרפורמה המשפטית והיחס הקר של ארה"ב שגרר תגובות נלעגות מחלק מהשרים). ובכלל, ההרס זורם בעורקיה של י' ונוכח בעיקר ביחס שלה לעצמה (האגרסיביות בתוך החברה הישראלית כלפי ה'אחר' מכל סוג שהוא, עשרות אלפי צעירים שמשתמשים בחומרים באופן לא מוחזק מדי סופ"ש, מקרים מזעזעים של פגיעות אלימות בין בני נוער, עלייה בשנים האחרונות באחוזי הפשיעה המסוכנת).
לסיכום, י' סובלת מעצמי מקוטב ומפוצל ותנודתיות בערך העצמי, קשיי נפרדות וזהות דיפוזית, לא רציפה ולא מגובשת. עולמה הרגש צבוע בזעם ותוקפנות והיא נוטה לאימפולסיביות ולהתנהגות דרמטית והרסנית כלפי עצמה. היא חווה לביליות רגשית גבוהה ומאופיינת ביחסים בין אישיים לא יציבים עם תנועה בין אידיאליזציה לדה אוולואציה. היא נוטה לשימוש במנגנוני הגנה מסדר בינוני- נמוך כמו פיצול והכחשה ובוחן המציאות ושיפוט המציאות שלה לקויים, במיוחד במצבי משבר. כך, התמונה המתקבלת היא של הפרעת אישיות גבולית ברמת ארגון אישיות גבולי נמוך עם פוטנציאל לגלישות פסיכוטיות.
