לְכָל דָּבָר יֵשׁ שָׁעָה, כְּמוֹ לְכָל שָׁעוֹן
עלון פסיכולוגיה עברית | 26/3/2023 | הרשמו כמנויים
השבוע עברנו לשעון קיץ. בהזזה פשוטה של מחוגי השעון (או יותר נכון הספרות הדיגיטליות), בפעולה אחת, טכנית ומלאכותית להחריד, שינינו משהו משמעותי למדי מסדר היום שלנו, ובקשר שלנו עם אור השמש. לפעמים עולה רצון פשוט להזיז משהו קטן, כדי לשנות את התמונה, את המציאות, את החוויה. ובאמת, פעמים שמהלך קטן, עושה שינויים גדולים, אבל לרוב אין מחוגים להזיז, והשמש ממשיכה לזרוח ולשקוע כסדרה, עד פלצות. המציאות היא המציאות, וכל שינוי בה, והתאמה שלנו אליה, או שלה אלינו, דורשת מאיתנו מאמץ, מושקעות, מוכנות והתמדה, פתיחות ללא נודע ועוד. אין מחוג שיאיר לנו קצת יותר את היום. ובכל זאת, הנפש מחפשת את דרכיה להזיז את השעון.
השבוע, כבכל שבוע באתרנו, מאמרים חדשים וטורים מעוררי מחשבה:
בית "סוטריה" משמש בתור אלטרנטיבה טיפולית לאשפוז פסיכיאטרי. הבית מציע קהילה טיפולית המספקת סביבה חמה, ביתית ותומכת לשהות קצרת-טווח, שמטרתה לסייע למתמודד לעבור את התקופה האקוטית של המשבר. טל בן דב מציג במאמרו תיאור אישי של העבודה בחלופת האשפוז. המאמר משלב תיאור חוויות אישיות יחד עם סקירת מחקר העוסק בחוויית המטופל במחלקות הסגורות ובבית סוטריה, בניסיון להמשיג את המעשה הטיפולי כתנועה מתמדת על הציר שבין "מהפכה" ל"תיקון"; בין פריצת גבולות לבין שמירתם והגמשתם.
ברומן "פי שניים" מאת רביטל ויטלזון-יעקבס, נפרשת עלילה המתארת את המשבר התעסוקתי של גילי - מנהלת בחברת ביטוח, נשואה ואמא לשלושה ילדים צעירים. הפסיכולוגית התעסוקתית תמי שולמן-עמר סוקרת במאמרה את הרומן, ומצביעה על מוקדי עניין העולים באופן תדיר בתהליכים של ייעוץ וטיפול תעסוקתי.
ובפסיכובלוגיה:
אדם לאוב כתב לנו בבלוג שלו על הקשר עם הטבע בתהליכים של ריפוי ובניה, והפעם הוא מבקש לבחון קשר זה דווקא בתהליכים של פרוק וחולי.
"הרולד סירלס חושב שלכולנו יש חרדה לא מודעת מכך שנגיע למצבים רגרסיביים קיצוניים. החרדה יכולה להיות מרגרסיה למצבים של הינקות המוקדמת, או אפילו לחוויה התוך רחמית, (רגרסיה אונטוגנטית), ויכולה להיות גם חרדה מרגרסיה למצבים חייתיים, צמחיים ואפילו א-אורגניים (רגרסיה פילוגנטית). הוא מאמין שהחרדה הזאת היא עוצמתית בנירוזה, אבל יותר מכך בפסיכוזה, ושבנסיבות מיוחדות החרדה הזאת צפה למודעות."
ולסיום – הפסיכולוג הארצי, גבי פרץ, בקול קורא להשתתפות בקבוצת תמיכה למטפלים אשר חוו התאבדות מטופל. התוכנית הלאומית למניעת אובדנות במשרד הבריאות, תפתח קבוצות תמיכה ברחבי הארץ שיתמקדו בשלושה נושאים מרכזיים: עיבוד האבל, הקלה בקשיים האישיים/רגשיים/בינאישיים, הקשר ביניהם והשלכה על העבודה המקצועית. רלוונטי עבורכם? עבור קולגות? מוזמנים להעביר להם את ההזמנה החשובה.
כל הזמן / נתן זך
הָיָה לוֹ כָּל הַזְּמַן
שֶׁבָּעוֹלָם,
אָמְרוּ לוֹ הוֹרָיו.
וְהוּא הִתְיַחֵס לְכָךְ
בִּרְצִינוּת, שֶׁהֲרֵי
כָּך נֶאֱמַר לוֹ.
רַק הַמְתֵּן ואַל
תְּמַהֵר. כִּי הַזְּמַן
לֹא בּוֹעֵר.
לְכָל דָּבָר יֵשׁ שָׁעָה
כְּמוֹ לְכָל שָׁעוֹן.
וְכָאן אֵין הֶבְדּל
בּין שׁוֹטֶה לְגָאוֹן.
וכְשֶׁתַּם זְמַנּוֹ יוֹם אֶחָד,
אָמְרוּ יְדִידָיו:
מַה חֲבָל, הֲרֵי הָיָה לוֹ
כָל הזְּמַן שֶׁבָּעוֹלם.
ומַה הוּא עָשָׂה בּוֹ?
מִי חָכָם וְיֵדַע.
Photo by Europeana on Unsplash
