מאוד ישראלית - והתמודדות עם מערכות בריאות זרות

ד"ר אורי הראל | 25/2/2023 | הרשמו כמנויים

אני לא יודעת למה כששאלו אותי על המוצא שלי עניתי שאני מאוד ישראלית. נשאלתי למה התכוונתי, אבל שיעור היוגה עמד להתחיל ולא היה לזה מקום ולא עניתי. בבית בחשכת הלילה רק אז דליתי איזו תשובה מניחת דעת – 'מאוד ישראלית' זה הניסיון להישאר נאמנה לליבי הרותח, למרות שכבר אימצתי נורמות חדשות וזרות. וזה הידיעה שאני זמנית פה.

ביום הראשון של בואי לקליפורניה, יצרתי קשר עם מישהי שמצאתי בפייסבוק – שהיא גם ישראלית גם פסיכולוגית גם אמא וגם שכנה. זו היתה אהבה מהצצה ראשונה בפרופיל. והאהבה הזו רק הלכה וגדלה מאוד. החיטוט בפייסבוק סידר לי רשת ביטחון קולגיאלית אליה נחתתי בבטחה, וזה אולי השיעור הראשון למהגרים פריוויליגים בני זמנינו (הנקראים רילוקיישן).

השיעור השני החשוב הגיע אליי כשישבתי אצל אותה עינת ושתיתי את הקפה הטעים מאוד שלה (שיעור חשוב שלישי – מכונות קפה טובות). אמרתי לה שאני מבועתת – מתפרצת בי מחלה שאינני יודעת איך לטפל בה ואני חסרת אונים מול מערכת הבריאות הזרה והשונה. אלו היו כמה חודשים של כאב ופחדים בהם האבחנה שנתנה לי הרופאה היתה מבעיתה וההמלצות שלה לטיפול נראו בלתי סבירות. בכל זאת המשכתי ללכת אליה ולהיות מרצה ונחמדה למרות שהייתה לי תחושה וחשד סביר שיש כאן טעות.

גם בסדנאות שאני מנחה לאנשים שאינם חיים בארץ מוצאם, מתוארת בשכיחות הגבוהה ביותר - החשש להתמודד עם הסמכות הרפואית, הבירוקרטיה בשפה אחרת, והצורך להוכיח שאתה ממש נחמד וטוב. התחושות האלו מביאות אותנו לעיתים לשכוח את הכוחות שלנו, גם לאנשים שבארץ היו אסרטיבים ביותר. לכן לעיתים נחווה כאב כפול - כאשר הקרובים מהארץ לא מבינים בכלל - איך יכול להיות שהם לא פשוט עונים, מתעמתים או מחפשים רופא אחר?

עינת ענתה תשובה נבונה ביותר – נניח כעת שאת בארץ, את ישראלית בישראל - מה את עושה עכשיו? לכך היו לי תשובות מאוד ברורות. כאשר מניתי אותן בקול, עינת אמרה – אותו דבר בדיוק אותו דבר בדיוק את עושה עכשיו.

קלינאי/ת תקשורת
אינדקס קלינאי תקשורת. קלינאית תקשורת מטפלת בלקויות בדיבור, בהגייה, בגמגום, בהבנה ובהבעה של שפה מדוברת

- אבל איך אני מרימה טלפון ומבררת מי הרופא הפרטי הכי טוב בתחום הזה?

- איך? היא שאלה אותי חזרה. נזכרתי שבעצם אבא של חבר של אח שלי, שהיה חייל בודד מניו-יורק שאימצנו, הוא בעצם הבן של הרופא מראש איגוד רופאי העור האמריקאי. בביקור הבא אצל עינת כבר הייתי במקום אחר לגמרי.

כבר לא הייתי מהגרת חסרת אונים מבוהלת, אלא הייתי מאוד ישראלית בקליפורניה.