ואז נהיה חורף, שהביא איתו תשוקה למכשירי חשמל

עלון פסיכולוגיה עברית | 5/2/2023 | הרשמו כמנויים

ואז נהיה חורף. זאת אומרת, הוא כבר נהיה רשמית, אבל לא לגמרי נהיה אקלימית, ופתאום שוב נהיה חורף. יום אחרי יום של גשם. ועוד יום של גשם לרפואה. ואולי אפשר להתעטף פתאום בכל זאת, בשמיכה הכבדה ולצפות בסדרה עם תה מהביל. להסתגר בבית - בזכות הגשם הסוער ולא בחסד הרצון הכמוס להסתגר. ואם השפעת תקפה - אז בכלל, חום ומותשות, אבל אולי גם רשות להשתהות, בלי להדרש לדבר. גם אם היחסים שלנו איתו מורכבים, אנחנו זקוקות לחורף, להתרחשות הרוחשת בחוץ ולא בפנים, ולפעמים, (ואל תגלו לאף אחת, כי זה מביך) אנחנו זקוקות גם לשפעת. שבוע חורף בריא לכולן.ם!

השבוע באתרנו, מאמרים מקצועיים חדשים ומחדשים, ופרקים מעניינים מספרים:

כיצד ניתן להבחין בין קושי חברתי הנובע מתוך שונות נוירולוגית מולדת (אוטיזם בתפקוד גבוה), לבין זה הנוצר במסגרת טראומה חברתית נרכשת? מאמרן של ד"ר יעל גוטר ודגנית רותם מתמקד בשתי האפשרויות ומבקש להציע כלים והתערבויות ללמידה רגשית-חברתית בגישת S.E.L.L.L

'תרפיית קבלה ומחויבות' (Acceptance and Commitment Therapy, ACT), גישת דור שלישי מרכזית וחשובה, שאבה את בסיסה הרעיוני מ'תיאוריית המסגרת ההתייחסותית' (Relational Frame Theory, RFT). אם כן, כיצד ההעמקה העכשווית ב-RFT, עשויה לתרום להבנת התיאוריה המוכרת שהתפתחה ממנה? איבון ברנס-הולמס, דרמוט ברנס-הולמס, לואיז מק׳יו וסטיבן סי. הייז - כולם חוקרים וקלינאים בשדה התיאורטי של ACT, נעזרים בתיאוריית ה-RET על מנת להתבונן מחדש במאפייניו המרכזיים של טיפול ה-ACT: קבלה, נטרול וערכים. סקירת הפרק המלא ממתינה לקריאתכם.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

ספרו החדש של הפסיכולוג הקליני מנשה כהן - 'מי רוקד עם הנרקיסיסט', עוסק בנרקיסיזם מהפריזמה שלה כפתולוגיה של יחסים. כהן מראה בספרו כיצד השותפים לקשר עם הנרקיסיסט משתפים פעולה עם המתעלל, לרוב בלי שהם מודעים לכך, ובמובן זה הם "רוקדים" אתו ולא מצליחים להשתחרר ממנו, ובסופו של דבר מוותרים על עצמם. נרקיסיסט אינו יכול לחוות לבד את ההפרעה שלו; הוא זקוק לשותף על מנת לחיות אתו ודרכו את הפתולוגיה שלו – פתולוגיה של יחסים.

בפרק מרתק מתוך ספרו, הזמין לקריאתכם, הפסיכולוג הקליני מנשה כהן מתבונן בתודעת העליונות של הנרקיסיסט, מהפריזמה של הדרמה הפנימית המתרחשת בנפשו. ובפרט, בהתייחס להתמודדותו עם נפרדות וכן, עם סוגים שונים של קנאה. "מכל המאפיינים המיוחסים לנרקיסיסט, תחושת העליונות שלו על אחרים היא הבולטת והפוגענית ביותר, שכן היא מכתיבה את אופי היחסים ומהלכם הכפוי והצפוי כמעט מראש. הנרקיסיסט חייב להיות "יותר" מהזולת במובן כלשהו, ומשמעות הדבר היא, שמבחינתו הזולת הוא נחות ממנו בכל עניין שעל הפרק, והדדיות ושוויוניות ביחסים נדחקות לקרן זווית".

Photo by Alessandro Cerino on Unsplash