אלייזה: מה שלומך. נא הצג את בעייתך.

עלון פסיכולוגיה עברית | 15/1/2023 | הרשמו כמנויים

בכל מקום מדברים עכשיו על הבינה המלאכותית. רק תחשבו על משהו, למשל 'פרויד ומלאני קליין משחקים שש בש בצהרי יום מעונן בירושלים", תקלידו את הרעיון בשורת ההוראה, והבינה המלאכותית תספק לכם אימג' מרהיב של פגישה מרהיבה שמעולם לא התקיימה. גם הבינה המלאכותית השפתית מתקדמת בקצב מסחרר, סורקת את הרשת בשניות ומספקת תשובות מקיפות לשאלות שונות ומשונות. רבים עוסקים בהשפעה של התפתחות הAI על עתידם של בעלי מקצועות שונים, וכתמיד, עולה גם השאלה על האופן בו הבינה המלאכותית המתפתחת תוכל לתת מענה לאנשים המצויים במצוקה נפשית. האם גם בינה בינתית במיוחד יכולה למפגש הנפשות האנושיות? בכל מקרה, בינתיים מעניין לחשוב על שימושים בבינה המלאכותית למטרות הרחבת החשיבה האנושית והטיפולית שלנו בתהליכי ההכשרה.

בינתיים באתרנו, גם השבוע, מאמרים וטורים שנכתבו על ידי אנשי מקצוע נהדרים עם בינה מאד אנושית:

"התהליך של הפיכת הפחד לדימוי מובחן ואפילו לאובייקט הומוריסטי אינו מתרחש רק במסגרת החוויה האסתטית, אלא גם במסגרת טיפול: המטופל מגיע לפגישה כשהוא סובל. הגורמים לסבל לא ברורים, אך הסבל משתקף דרך תסמינים שונים; אט-אט אותו חומר נפשי חסר צורה הופך לדימוי שאפשר להגיב אליו, עם קווי מתאר ברורים, פחות או יותר. אותו דימוי הופך יותר ויותר מורכב, קשור לכאן ועכשיו, שם ואז, אל העצמי ואל האובייקטים הפנימיים והחיצוניים." הפסיכולוגית הקלינית ד״ר זהר קאופמן כתבה בעקבות ביקורה בתערוכה של שחר סיון, ״שדים של בוקר״. המאמר מתבונן על האופנים שבהם התערוכה מהדהדת את הפחדים הקמאיים מפני התוקפנות האנושית וכן, על הטרנספורמציות שפחדים אלו עשויים לעבור.

קלינאי/ת תקשורת
אינדקס קלינאי תקשורת. קלינאית תקשורת מטפלת בלקויות בדיבור, בהגייה, בגמגום, בהבנה ובהבעה של שפה מדוברת

בתום מסע ריפוי יחודי, הפסיכיאטר ק.ג. יונג כתב את 'הספר האדום', במטרה להבין את התת-מודע שלו ואת הלא-מודע הקולקטיבי. הספר גדוש בדיאלוגים ובציורים חידתיים, שטומנים בחובם משמעויות רבות. בעזרת ההעמקה בשאלות משמעותיות כמו; כיצד 'הספר האדום' התהווה? ואיך נראה תהליך כתיבתו? בספרה החדש – 'הספר האדום של יונג - המרחב המיתי, הדתי, האמנותי והספרותי' - הפסיכולוגית הקלינית רות נצר מבקשת לתווך את הטקסט הקאנוני לקורא העברי. הספר עוסק בדילמות שנתקל בהן הקורא – האם יונג היה משוגע? האם היה אאוטסיידר, גאון מעמקים יצירתי? ממי הושפע? מי היו הדמויות שיונג פוגש במסעו? האם יונג היה גנוסטי? האם יצר תורה דתית או תורת נפש של פסיכותרפיה? מדוע לא סיים את ספרו?. הפרק 'מבוא לספר האדום' של רות זמין לקריאתכם.

ביוני האחרון נערך הכנס השישי הבינלאומי של הגישה המוטיבציונית (Motivational Interviewing), שסוברת כי רכיב האמבוולנטיות מהווה סיבה מרכזית לקושי לחולל שינוי בחיינו. ד"ר נאוה בן ארצי כתבה סקירה מקיפה של הכנס, באמצעותה ניתן להעמיק בהיכרות עם הגישה המוטיבציונית ומהותה. לצד ההתייחסות התיאורית, הטקסט משלב דיון אישי בשורש העניין שהכותבת מוצאת בגישה.

ובפסיכובלוגיה -

"לפני חודש וחצי הייתי בכנס של הסתדרות הפסיכולוגים (הקליניים) בים המלח. התחלתי בגל תלונות. היה לי קשה. התלונות זרמו על מזג האוויר, על החדר במלון, על האוכל. התגעגעתי הביתה. אפילו התלוננתי על כך שהטיילת בשיפוצים ושאין קפה נורמלי. למחרת התחילו הסדנאות ולשמחתי נכנסתי לסדנה של פרופ' דני חמיאל. אמנם הופתעתי מעט מהגישה המאוד עניינית, אך בהדגה מצאתי את עצמי חושבת שוב ושוב על אלמנט הבחירה. אני בחרתי להגיע לכנס הזה, בחרתי בסדנה הזו, בחרתי במקצוע הזה. גם כשהיה לי נדמה שאין לי יותר מדי בחירה, הפגישות בסדנה גרמו לי להבין כמה יש לי בחירה". ד״ר מיכל חסון רוזנשטיין סוקרת את הסדנה של פרופ׳ חמיאל.

פרופ' עמיה ליבליך כותבת בשבחו של הספר 'איך מסמסים געגוע' מאת דפנה ליבר:

כפי שכבר אפשר להרגיש, לאורך כל הקריאה קיימתי דיאלוג עם הכותבת, והוא בעצם לב החוויה של קריאת הספר עבורי: הדיאלוג בין "מהגרי" העולם הדיגיטאלי, לבין ה"ילידים". דפנה אומרת, ומדגימה בסיפור אישי חזק ביותר מיד בפתיחת הספר, שיש בטכנולוגיה הרבה כוח ואפשרויות להיטיב. ואני משיבה לה בהיסוס, כן, אבל זה כל כך קשה לי... 

וד"ר ניצה ירום נרעשת מהיחס בין קהילת המטפלים למצב הפוליטי ומקדישה לכך טור נוסף 'המדינה בוערת והפסיכולוגים באלם'.

"מצבים לאומיים משפיעים עלינו ועל מטופלינו. עברנו מלחמות, עברנו קורונה, לא נשארנו אדישים. גם עכשיו, ובעיקר עכשיו, העולם המוכר לנו מאויים ואנשים, מטפלים ומטופלים, מגיבים. מטופלים מבועתים בחדר הטיפול: "אנחנו בפרק בהסטוריה שמחלחל חזק, ואני מרגיש לא מוגן, חשוף לכפיה", אומר מטופל. והמטפלים ???"

Photo by DeepMind on Unsplash