האם הילדים שלכם מחוננים?
ד"ר חנה דויד | 30/11/2022 | הרשמו כמנויים
רוב הילדים שניגשים למבחן לאיתור מחוננים מקבלים תשובה שלילית. ששכן, בעוד ששיעור התלמידים המוזמנים לגשת למבחני "שלב ב" של איתור המחוננים הוא 15-20% מכלל תלמידי כל כיתה, רק כחמישית מהם מקבלים את "תווית המחונן" של משרד החינוך לאחר מבחני "שלב ב". עם קבלת התשובה השלילית הורים רבים מסיקים שילדיהם אינם מחוננים. מדוע מסקנה זאת אינה תמיד נכונה ומה מומלץ לעשות אם אתם חשים שהתשובה השלילית אינה מוצדקת?
לקראת יום שני הקרוב, ה-5 בדצמבר, היום בו ייערך מבחן "שלב א" לאיתור מחוננים, אני מביאה שוב לידיעת הקוראים נוסח שונה במקצת של כתבה שפירסמתי באתר BEOK בדיוק לפני 10 שנים.
בין ינואר לאפריל 2023 ייגשו לשלב ב של מבדקי המחוננות אלפים רבים של ילדים בכל רחבי הארץ. בחודש יוני, לאחר שמכון סאלד, הממונה על עריכת המבחנים יסיים את בדיקתם, חלק מהם יקבל מכתב ובו הבשורה: "התקבלת לתכנית המחוננים ביישוב ."X יהיו ילדים שיקבלו מכתב ובו הבשורה: "התקבלת לתכנית המצטיינים...". רוב הילדים שניגשו לשלב ב של מבדקי איתור המחוננים שייערכו בעוד שבוע יקבלו תשובה שלילית. למען כל אותם ילדים ומשפחותיהם אציג כמה מהטעויות הנפוצות ביותר שאני נתקלת בהם לגבי ילדים מחוננים, חינוכם וטיפוחם. פוסט זה יעסוק בטעות הנפוצה ביותר: "אם ילדי לא נבחר לתכנית המחוננים בעירנו סימן שהוא לא מחונן".
- אין הגדרה אחת מקובלת למחוננות
קיימות הגדרות רבות ושונות למחוננות. הן מתקיימות בו-זמנית, לצרכים שונים, באזורים גיאוגרפיים שונים ובקרב שכבות אוכלוסיה שונות. לפיכך, ההגדרה של משרד החינוך, היא אחת מתוך רבות, הגדרה שאינה מביאה בחשבון הישגים "אמיתיים", שהם-הם העומדים ביסוד השימוש בתואר "מחונן" לא רק בקרב ילדים בני 7 אלא אף בקרב בוגרים. לדוגמה: ילד בן 7 שהוא אלוף הארץ בשחמט לילדים עד גיל 10 לא אותר כמחונן במבחני מכון סאלד. אפילו מבלי לקחת בחשבון את העובדה, שיכולות כה גבוהות בשחמט הן בקורלציה גבוהה עד-מאוד ליכולות מתמטיות-לוגיות, הרי נשאלת השאלה: האם עצם ההישג, בגיל שבו אנחנו מצפים רק לפוטנציאל להישגים, אין די בו כדי לקבוע שהילד מחונן?
- החלוקה ל"מחוננים" לעומת: "אינם מחוננים" היא, במקרים רבים, מעושה, מלאכותית, ובעיקר – חסרת תועלת
כאשר יש להחליט מי "זכאי" לחינוך מיוחד למחוננים ומי לא, חייבים להשתמש בקריטריון זכאות כלשהו. עם זאת, יש לזכור שהשימוש בקריטריון של משרד החינוך – "הצלחה" במבחן אחד חסר מהימנות ותוקף שנערך בכיתה ב באוכלוסיה היהודית ובכיתה ג בכלל האוכלוסיה הערבית כמו גם בזו היהודית באזור הצפון, אינו הוגן כלפי מספר רב של ילדים, אינו אובייקטיבי ובוודאי אינו אבסולוטי. כך, לדוגמה, ילד שקיבל 19 בכל 3 תת-המבחנים המילוליים של מבחן וקסלר: צד שווה, אוצר מלים והבנה, ציון שממקם אותו במרחק של 6 סטיות תקן מעל לנורמה, ומורה על IQ של לפחות 160, לא אותר כמחונן. נסיון רב שנים ומחקרים רבים שעשו בכל העולם מראים, שבעוד שמחוננות היא "פוטנציאל למצוינות" רבים הילדים שאותרו כמחוננים לא הגשימו פוטנציאל זה. אולם, הילד שהזכרתי, שקיבל את התווית "לא מחונן" על ידי משרד החינוך, הוא בעל סיכויים עצומים להטביע את חותמו במדע, בחברה, בעסקים, באמנות ובכל תחום אפשרי אחר.
- האם עלי כהורה לסמוך על האינטואיציות שלי לגבי המחוננות של ילדי?
התשובה לשאלה זו היא, במרבית המקרים, כן. מחקרים שנעשו בחו"ל מראים, שההורים הם "מנבאי המחוננות" וגם "מאבחני המחוננות" הטובים ביותר – טובים יותר מגננות, ממורות, מיועצות וממנהלי בתי הספר. הורים יכולים להבחין בפוטנציאל הגבוה של ילדם מגיל צעיר ביותר.
מתי ניתן להבחין בפוטנציאל הזה? על פי מומחים להתפתחות תינוקות וילדים, כאשר ילדים בגיל 3 כבר עסוקים בחיפוש גירויים אינטנסיביים, הדבר מעיד על פוטנציאל להישגים אינטלקטואליים ואקדמיים גבוהים בעתיד. כאשר משווים את ה-IQ הממוצע של ילדים שלא חיפשו גירויים מוגברים בגיל 3 לזה של ילדים שחיפשו מוצאים, שההפרש הממוצע היה 12.6 נקודות "לטובת" בקרב ילדים שנמנו עם קבוצת "מחפשי הגירויים" בגיל 3. נראה, לפיכך, שניתן במקרים רבים כבר בגיל 3 לדעת שילד סקרן וצמא לגירויים יגדל ויתפתח ויהיה בעל אינטליגנציה גבוהה.
על הורים לקבל את ילדיהם כפי שהם. הורים העושים זאת יודעים, ש"ילדים באים בכל הצורות, גווני העור והגדלים", דהיינו, לכל ילד – הייחודיות שלו והצרכים שלו. בין אם הילד בן השלוש נחשב "סקרן", ובין אם מחונן – צריך לעזור לו לספק את סקרנותו. צרכי הילד אינם נקבעים על סמך שום ניבוי של הפוטנציאל שלו – הקוגניטיבי, האמנותי, החברתי, המנהיגותי, או השייך לכל תחום אחר.
4. האם העובדה שבתי אפילו לא נבחרה לגשת למועד ב של מבחני המחוננות אומרת שהיא "לא מחוננת?"
יש להורים רבים נטייה לחשוב, ש"אם בתי לא נבחרה לגשת למבדקי המחוננות היא 'לא מחוננת'". ייתכן בהחלט שסטטיסטית קביעה זו מתאימה למדי למציאות. אבל ישנם מקרים רבים – אפילו רבים עד מאוד – של ילדים בעלי לקויות שונות או בעלי קשיים רגשיים שמונעים מהם פעמים רבות למצות את יכולותיהם במבדקי שלב א. כאמור, אין דבר מעיד על כך שהילדה 'לא מחוננת', ייתכן שגם לה ראוי היה לתת את ההזדמנות לגשת למבדקי שלב ב לאיתור מחוננות. בכל מקרה של חשד לגבי לקות או בעיה רגשית רצוי שהורים יפנו לייעוץ ויבדקו את הנושא לעומקו.
5. האם העובדה שבני "נכשל" במבחני שלב ב לאיתור מחוננים אומרת שהוא "לא מחונן"?
הסיבות העיקריות שמניתי לכך שילדים מסוימים, אינטליגנטים מאוד, יצירתיים, בעלי סקרנות עצומה וידע מעמיק אינם מאותרים הן, כפי שפירטתי בסעיף הקודם, לקויות למידה, בעיות רגשיות או שניהם גם-יחד. אבל בנוסף להן ישנן סיבות רבות נוספות ל"כשלון" במבדקים לאיתור מחוננים. בכל מקרה שההורים מרגישים שלילדם "מגיע" להשתתף בתכנית למחוננים, שהוא משתעמם בכיתה, שאין לו כל צורך להכין שיעורי בית או ללמוד למבחנים כי ציוניו תמיד מעולים, הוא מביע מורת רוח מרמת הילדים סביבו – יש לבדוק את העניין ולראות האם הסיבה היא שאכן – רמת הלימודים נמוכה עבורו, והוא לא ממצה בשום תחום את יכולותיו בכיתה.
בהצלחה במבחן בשבוע הבא לכל הניגשים ל"מבחני האיתור המחוננים שלב א" – אבל בבקשה לא לשכוח: "הצלחה" במבחן זה אינה אומרת מאומה לגבי עתידו של הילד בכל תחום שהוא. עתידו הלימודי, כמו זה החברתי-רגשי ייקבע בעיקר על פי מהלך חייו, הישגיו ויכולותיו ב"עולם הממשי" ואינו קשור לקבלתו או לאי-קבלתו לתכנית מסוימת של משרד החינוך שעד כה טרם נקבעה יעילותה בטיפוח מחוננים בכל היבט שהוא.
