חזרה ל-'10 השקרים, האמונות הטפלות וחצאי האמיתות הקשורים לחינוך'
ד"ר חנה דויד | 9/11/2022 | הרשמו כמנויים
כמעט עשור וחצי לאחר שנשאתי את ההרצאה "מהומה רבה על כן דבר: על מערכת החינוך הישראלית" (דויד, 2010) בפני סטודנטים ואנשי סגל מהשלוחה של אוניברסיטת בן גוריון באילת לרגל סיום שנת הלימודים 2008/2009, במסגרת הסמינר האקדמי באילת, אני רוצה לבדוק מה נשתנה מאז – אם בכלל – במערכת. מאחר שבמסגרת זו אוכל להתרכז רק בחלק מ-10 הטיעונים בחרתי לעסוק בתעודת הבגרות הישראלית: ברמתה, בנגישותה ובנחיצותה. להלן מסקנותי.
טיעון מס. 1: כל נער או נערה יכולים להגיע לתעודת בגרות
הטיעון עצמו לא השתנה. מבחינה תיאורטית אכן, מצב שבו לכל אחד יש תעודת בגרות ייתכן גם ייתכן. זאת בפרט לאור העובדה, שבעשור האחרון ירדה עד מאוד רמת תעודת הבגרות הישראלית, ונוספו הקלות משמעותיות רבות – לא רק לבעלי לקויות ומוגבלויות, אלא גם לכלל האוכלוסיה. אבל מה פירוש "להגיע לתעודת בגרות"? מה ערכה של תעודה זו? מסקירה ראשונה של המדינות שלהן תוצר לאומי גולמי לנפש[1] גבוה מזה שלנו, ובעיקר – הן נמצאות מבחינת רמת הפיתוח האנושי[2] הרבה מעלינו נראה, שברובן לא קיים המושג "תעודת בגרות" הדומה לזו של ישראל, ואילו באלה שכן קיים – היא מהווה תנאי הכרחי ומספיק לכניסה ללימודים גבוהים. בישראל אין הדבר כן. ניתן ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, שנחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות בארץ – בניגוד ללימודים במכללות, למשל, ללא תעודת בגרות. מצד שני – כדי ללמוד באחד החוגים היוקרתיים באוניברסיטה צריך ממוצע מסוים בתעודת הבגרות וגם ציון פסיכומטרי גבוה, דבר שאין לו אח ורע בשום מדינה אחרת בעולם.
טיעון מס. 2: תעודת הבגרות, שהיא תנאי הכרחי להשכלה גבוהה, מאפשרת לימודים גבוהים שמביאים להגדלת ההכנסה
במאמרו הקצר על "הנקודות העקריות" בחינוך מציג שלייכר, הממונה על החינוך ב-OECD, טבלה של מדינות לפי רמת ההכנסה של העובדים שהם חסרי השכלה גבוהה ((Schleicher, 2022. התמונה שנראה מטבלה זו מעניינת בהקשר של השאיפה הבלתי פוסקת של מדינת ישראל להקנות ל"כל אחד" תעודת בגרות כמפתח להשכלה גבוהה. מתברר, ש-7 המדינות שבהן התשואה של ההשכלה הגבוהה היא הנמוכה ביותר מבין המדינות שנבדקו, קנדה, פינלנד, הולנד, נורבגיה, גרמניה, צרפת ושוויץ. כולן, חוץ מצרפת, הן מדינות שדירוגן 1-15 ברמת הפיתוח האנושי, דהיינו מדינות ש"כדאי עד כדאי-מאוד" לחיות בהן; מדינות שוויוניות יחסית, אף על פי שמבחינת התמ"ג קיימת בקרבן שונות רבה. מהצד השני נמצאות 8 מדינות, ישראל ביניהן, ששונות התמ"ג שלהן גדולה אף יותר: בישראל התמ"ג הוא למעלה מפי 5 מאשר במקסיקו ובטורקיה, למעלה מפי שלושה מאשר בצ'ילה ובפולין ובערך פי שניים מאשר בליטא, בפורטוגל ובסלובניה. גם השונות במדד הפיתוח האנושי גדולה: ישראל וליטא נמצאות במקומות ה-22 וה-23 בהתאמה, אבל ליטא, פולין ופורטוגל בעשירון הבא, הרביעי; בעשירון החמישי טורקיה – מקום 48, ואילו מקסיקו במקום ה-96, הלא-מכובד.
נראה, אם כן, שתשואה גבוהה להשכלה גבוהה אינה ערובה לתמ"ג גבוה, אף לא לרמת פיתוח אנושי – שהוא המדד שעל פיו ניתן להחליט אם מדינה כלשהי היא כזו ש"כדאי" לחיות בה או לא.
3. ישראל נהגה בתקופת הקורונה בצורה אחראית והקלה על התלמידים כמו מדינות אחרות
מבין 27 מדינות ה-OECD שבהן נבדקו השינויים שנעשו בשנים 2020-2022 , השנים שבהן כל מערכות החינוך עברו טלטלה עזה בשל הסגרים וההגבלות, ישראל נמנתה עם ה-14 שרק בהן נעשו התאמות – שפירושן הקלות – במספר הנושאים שעליהן נבחנו התלמידים או הקטנה של מספר השאלות עליהן נדרשו התלמידים לענות. ישראל נמנתה גם בין 6 המדינות שרק בהן התאפשר לקבל ציון שווה ערך לציון הבגרות על ידי הערכה אלטרנטיבית בשנת הלימודים 2020/21. אולם, בעד שבשנת הלימודים 2021/22 חזרו הבחינות למתכונתן המקורית, דהיינו, כפי שהיה טרם הקורונה, הרי בישראל המשיכו גם בשנת הלימודים 2021/22 לבטל בחינות ולהשתמש בהערכה חלופית (OECD, 2022, עמ' 25-26).
מבלי להיכנס לשיפוט בדבר ערכה, חשיבותה ומעמדה של ההערכה החלופית, השאלה הנשאלת היא: אם היא הונהגה בשל אילוץ, ואם רק חלק מ-27 מדינות ה-OECD השתמשו בה גם בעת חירום, מדוע דווקא בישראל, ורק בה, היא נשארה גם אחרי חלוף עת החירום? האם הישגי מערכת החינוך הישראלית הוכיחו את יעילותה? את יתרונותיה?
רמת החינוך בישראל ראויה לפוסט נפרד; נכתב על כך רבות אבל בקצרה ניתן לומר, שהמצב ששרר בישראל בעשור השני של המאה ה-20 השתנה, ולא לטובה.
מקורות
דויד, ח. (2010). מהומה רבה על כן דבר: על מערכת החינוך הישראלית. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2475
OECD (2022), Education at a Glance 2022: OECD Indicators, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/3197152b-en.
Schleicher, A. (October 3, 2022). Is the sky the limit to the rise in education? Retrieved from https://oecdedutoday.co...ry-education
[1] תוצר מקומי גולמי, או תמ"ג, הוא מונח כלכלי המציין מדידה של הערך הכולל של הסחורות (מוצרים) והשירותים שיוצרו בשטח טריטוריאלי מסוים, בדרך כלל מדינה, במהלך תקופה נתונה, בדרך כלל שנה, לפני הפחתת הבלאי.
[2] רמת הפיתוח האנושי של כל מדינה הוא ציון, המהווה שקלול של תוחלת החיים, ההשכלה ורמת ההכנסה באותה המדינה. כמו כן, מהווה המדד אמצעי תקני למדידת רמת הרווחה במדינות השונות.
