מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת שֶׁהוּא אוֹהֵב הַנִּסִּים יִקְרוּ לוֹ בִּמְהֻפָּךְ
עלון פסיכולוגיה עברית | 14/8/2022 | הרשמו כמנויים
השבוע צויין ט"ו באב, יום האהבה, וזו תמיד סיבה טובה למסיבה. חוץ מבפעמים שלא. כי לפעמים זה לא עובד. לפעמים מה שנוצר - נשבר, מה שנברא – נקרע, מה שהתרומם - מתרסק. ופעמים אחרות – דבר כלל לא נרקם. יש המון רצון. או רצון ברצון. אבל אין. א.ה.ב.ה. מה זו אהבה? והאם יכולה האהבה להתמיד? השאלות האלה נשאלות בלי הרף בקליניקות. הפחד העמוק מאינטימיות, שברון הלב, הקושי לצאת מסבך האהבה, החשש שבלהכנס לתוכו, והאתגר של לצעוד בתוך הסבך הזה, יחד, לאורך שנים - כל אלה הם לחם חוקו של הטיפול. למעשה אנשים באים לטיפול כשמשהו ביכולת שלהם לאהוב ולהתמיד באהבה נפגע, או לא מפותח די צורכם או משאלתם.
השבוע באתרנו תכנים חדשים שאנחנו אוהבים, ומקוים שגם אתם תאהבו (:
מהן ההשלכות של פגיעה מינית בבית הספר? מאמרה של עידית גוטמן בוחן את אופן ההתמודדות עם השלכות הללו, דרך ניתוח המקרה של תיכון בארץ שתלמידה בו התלוננה על אונס נגד תלמיד בן גילה. במאמר מוצגים כמה מהאתגרים שעמדו לפני בית הספר בהתמודדות הישירה והגלויה עם הפגיעה, במטרה לתרום להבנה ולקידום של התמודדויות עם מצבים דומים בעתיד.
עבודת כיסאות (chairwork) היא שיטה חווייתית בפסיכותרפיה שבה נעשה שימוש בכיסאות ובמיקומם במרחב על מנת לסייע למטופלים לקיים דיאלוג מדומיין עם דמויות משמעותיות בחייהם או בין חלקי עצמי שונים. החלק השלישי והאחרון בסדרת המאמרים מאת עומר אנדר, פורש ארבעה יישומים מרכזיים של עבודת כיסאות, שיוצגו כסוגים שונים של דיאלוג: מתן קול, מסירת עדות, דיאלוג פנימי ויחסים ומפגשים. במאמר מוצג גם תיאור מקרה נרחב הממחיש יישומים שונים וההתערבויות שונות של עבודת כיסאות.
לכבוד ט"ו באב, (ולכבוד האהבות שזקוקות לעזרה), אנחנו נזכרים במאמרה של פטרה רשף "ריקוד הקרחונים: טיפול זוגי חווייתי לפי מודל סאטיר" – סאטיר נעזרה במטאפורה של קרחון שמרביתו שקוע מתחת למים ונסתר מעינינו וניתן לזהות בו רבדים שונים שמרכיבים את החוויה השלמה. בקשר אינטימי מתקיים ריקוד שמושפע ממפגשים בין רבדים שונים של שני הקרחונים. מאמר זה בוחן את השימוש במטאפורת הקרחון בטיפול זוגי בהקשר של אבחון, הצבת מטרות והתערבויות חווייתיות באמצעות תיאור מקרה מהקליניקה. העבודה הטיפולית מלווה את ריקוד הקרחונים כאשר הוא הופך מריקוד של התנגשויות, כאב והרס, לריקוד קרוב, עם מגע עוטף, אוהב ובטוח.
ובפסיכובלוגיה:
״המטרה במיניות היא ליהנות? ברור.... שלא. כלומר, הלוואי. הלוואי שמיניות אצל כולם הייתה תמיד מדהימה, שמחה וקלה. רק ש.... היא לא. אצל רוב הזוגות הקושי במיניות צף בגלל חוסר היכולת להתמודד עם תסכול. ברגע שהדברים יוצאים מסינכרון, ברגע שעולה רגש שלילי, בתוך שנייה וחצי נכנסים לסייקל ממנו כבר קשה לחזור״ טל פלג-שגיא מביאה את עשרת הכללים למיניות זוגית בריאה – חלק שני.
ופרופ' עמיה ליבליך צפתה בסרט הדוקומנטרי "אימהות אבודות"בבימויה של ציפי ביידר, העוסק בנשים שמסרו את התינוק/ת שלהן לאימוץ לפני שנים רבות, ומיהרה לשתף אותנו במחשבותיה בעקבותיו –
"אנחנו רגילים לחשוב על תופעת האימוץ משתי נקודות מבט: של הילדים המאומצים, ושל הוריהם המאמצים...אבל ישנה זוית פסיכולוגית וסוציולוגית שכמעט ואינה מטופלת – וזו של האימהות שמסרו את הילד שנולד להן לאימוץ. האם זה נעשה מיד אחרי הלידה? האם זה נעשה בהסכמה מלאה של האם? איך זה קרה ומדוע? ומה מקומה של עובדה זו בהשתלשלות חייה של האם 'המוסרת' בהמשך?"
מי שעוזב את שהוא אוהב / יהודה עמיחי
מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת שֶׁהוּא אוֹהֵב,
יִפְרֹשׂ אֶת חֲפָצָיו וְאֶת דְּבָרָיו לְיַד הַחַלּוֹן
וְיֹאמַר, זֶה כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי.
מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת שֶׁהוּא אוֹהֵב
הַנִּסִּים יִקְרוּ לוֹ בִּמְהֻפָּךְ
כָּל יַיִן יַהֲפֹךְ לְדָם
וְכָל לֶחֶם לְאֶבֶן
וְיַם סוּף לא יִבָּקַע לְחַיִּים חֲדָשִׁים
אֶלָּא יִשָּׁאֵר שָׁלֵם כַּזִּכָּרוֹן
שֶׁאֵין לַעֲבֹר אוֹתוֹ, שֶׁבּוֹ יִטְבַּע.
Photo by Marija Zaric on Unsplash