בי' בטבת הוטל המצור, בי'ז תמוז הָבְקְעָה העיר, בְּט' בְּאָב נֶחְרַב הבית. בכל אלה הייתי לבד

עלון פסיכולוגיה עברית | 7/8/2022 | הרשמו כמנויים

תשעה באב שמצוין היום, מתערבב עם מבצע 'עלות השחר'. היום שנועד לציין באופן סימבולי את חורבן הבית, נצבע בקולות ממשיים של אזעקות ויירוטים, נעטף בחרדתם העצובה של תושבי הדרום הספונים כבר ימים ארוכים בבתים, ומתערבב עם שברי ידיעות על הרס והרוגים ברצועת עזה. תשעה באב הופך השנה, מהזמנה להרהר במובני השבר והאבל בהיסטוריה הכללית שלנו, לנוכחות קונקרטית מדי, ואולי – להנכחה, של השבר המתמשך המלווה את חיינו במרחב הפוליטי-בטחוני הזה. נייחל לרגיעה, ולחזרה אל הסימבולי במהרה.

באתרנו השבוע טקטסים חדשים, וגם ליקוט של מאמרים רלוונטיים לימי המתיחות בהם אנו שרויים:

הפואמה "מערה", מאת המשורר והאנליטיקאי היונגיאני גיא פרל, עוסקת בצורך האנושי ליצור, ובכוחה של היצירה – מהשלב בו היא נוכחת כאנרגיה, ועד שהיא יוצאת מהכוח אל הפועל. ברשימה זו חגית חוף כותבת בעקבות קריאתה בפואמה, ומבקשת להעביר את חווית המפגש עם היצירה הראשונית-בראשיתית, המלווה את האדם לאורך הדורות, ונוגעת בנפש היוצר כפלא.

בספרו, "לב פקוח לרווחה", מתמודד בעז שלגי עם האתגר שבטיפול הנפשי במצבים קשים, בהם המשימה העיקרית היא להשיב למטופל את עצם חייו הנפשיים, את תחושת החיים שלו ואת חירותו. הוא משלב בין הפסיכואנליזה (בדגש על זו ההתייחסותית) לבין רעיונות מן הפילוסופיה המערבית (בעיקר זו האינטרסובייקטיבית והדיאלקטית) ומעצב מחדש את מושג המפגש, זה המתקיים מתוך תנועה בין המטופל למטפל, בין אדם לאדם ובין מציאות לדמיון. במסע זה מתגלה לקורא הפוטנציאל הטמון במפגש הטיפולי; החייאת חלקים קשים, שנואים, בלתי נסבלים וטראומטיים, הן במטופל הן במטפל עצמו, וסלילת הדרך להתמרת ההרס הטמון בהם לכדי חיבור אנושי עמוק, לכדי תקווה.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

פרק מרתק מהספר, שכתב ד"ר שלגי יחד עם ד"ר דניאל לוי מוצע לקריאתכם - "דמיון ופנטזיה: טבעו הדיאלקטי של המפגש עם טראומה ודיסוציאציה". "אני סבור שהגישה ההתייחסותית מציעה סוג של 'פתרון' או אפשרות חשיבה לאחת הבעיות הקשות שמציבה בפנינו הפסיכואנליזה, בעיה שבאה לידי ביטוי בראש ובראשונה בעבודה עם אנשים טראומטיים: כיצד ניתן להשיב לנפש את מה שהנפש החליטה, בכל כוחה, להדיר מעצמה? כיצד ניתן להרגיש או לחשוב את מה שהוגדר, באופן עמוק וקשה, כבלתי–ניתן לחשיבה או להרגשה?"

ובעקבות המתיחות בה אנו שרויים בימים אלה, ליקטנו עבורכם מספר מאמרים רלוונטיים שהתפרסמו באתרנו בעבר, בעיתות משבר אחרות -

לאחר מבצע 'שומר החומות' שהתקיים אך לפני שנה, פרסם פרופ' אורן קפלן מאמר העוסק בבניית חוסן מקדים להתמודדות עם מצבי לחץ ומתיחות בטחונית. המאמר מציג מחקרים הכוללים התערבויות ובדיקת משתנים שונים המשפיעים על החוסן הנפשי להתמודדות עם מצבי מתיחות ביטחונית בישראל. הממצאים מורים שהתערבות מקדימה לטיפוח חוסן עשויה להפחית שיעורי PTSD בעשרות אחוזים. כמו כן מודגם במאמר תפקידה החשוב של תמיכה חברתית בהתמודדות עם מצבי לחץ, ובמשתנים הקשורים למערכות יחסים, כמו הכרת תודה והבדלים מגדריים בהקשר זה.

מאמרה של דבורה פלורסהיים ז"ל – 'מרחב מוגן: מטופל ומטפל במציאות של טראומה מתמשכת', מציע התבוננות על המתרחש בחדר הטיפולים בתקופות חירום – בתקופות אלו, בהן מטשטש ההבדל בין החזית והעורף, מטשטש גם הגבול בין מטופל ומטפל, כשכל אחד מהם, כמו כולנו, עלול להיפגע. במצבים אלה מתרחשת דליפה של העולמות החיצונים והפנימים של המטופל והמטפל וזו עשויה לפגוע בפונקציות הטיפוליות. נראה כי דווקא במצבים אלה, אין לקלינאים ברירה, כי אם להפוך שותפים של מטופליהם ולהשתנות יחד אתם. המרחב הטיפולי צריך להציע אפשרות למפגש עם המציאות הבלתי אפשרית.חדר הטיפול ישמש כמרחב מוגן ומגן, מכיל, לא פרוץ אך גם לא אטום, כאי של שפיות, מקום של הפוגה ואי של תקווה

ונסיים בסקירת מאמרו המרתק של ד"ר רוני סרור – "סוגיות של העברה והעברה נגדית במהלך קונפליקטים פוליטיים אלימים - הדיאדה של המטפל הערבי והמטופל היהודי". בפסיכותרפיה שנערכת על רקע קונפליקט פוליטי אלים, בה המטופל והמטפל מגיעים מצדדים יריבים, היא מורכבת במיוחד. סקירה זו עוסקת במצבים כאלה, ובדיאדה הטיפולית בה המטופל מגיע מקבוצת הרוב והמטפל מקבוצת המיעוט. סרור מציג את עבודתו כמטפל ערבי במטופלים יהודים, וטוען כי עבודתו של המטפל בדיאדות אלה היא לא רק עבודה על עיבוד תחושות האיום, הכעס והאשמה, אלא גם ביצע אינטגרציה של חלקים שונים ומוכחשים של הזהות הלאומית. לדעת סרור, רק כך יוכל להצליח להאזין לדינמיקות מופנמות בנפשם של המטופלים, שמועברות דרך המציאות הפוליטית ויחסי ההעברה.

Photo by ONUR KURT on Unsplash