אֲנִי יוֹצֵאת מִן הַמְּצָרִים אֶל הֶחָלָל, וּבֶחָלָל יֵשׁ לִי סוֹף סוֹף שֶׁקֶט
עלון פסיכולוגיה עברית | 17/7/2022 | הרשמו כמנויים
נאס"א פרסמה השבוע לראשונה תמונות שצילם הטלסקופ ג'יימס ווב, ובהן גלקסיות שמרוחקות מאיתנו כ-13 מליארד שנות אור, ערפיליות בהן נולדים כוכבים חדשים ועוד פלאי פלאים. התמונות שצילם הטלסקופ המשוכלל יפות נורא, אבל גם עשויות לעורר רגשות על הסקאלה שבין השתאות נשגבת לאימה. הזדמנות להרהר באינסופיותו של היקום, בקיומם של יקומים אחרים, באפשרות של חיים רחוקים, פוגשת קצת אחרת כל נפש - יש מי שיירגע מהמחשבה שאנחנו רק פסיק בתוך כל התוהו הזה, אחר יתערער מאותה המחשבה בדיוק. ויש מי שיחזור לשאלות, שלא זקוקות באמת לטלסקופ שמביט לעומקו של החלל - מה משמעות החיים? ובעצם הכל, לשם מה? ומי אני? ומי אתה?
באתרנו השבוע כל טקסט הוא כוכב, מאמרים חדשים, פרקים מספרים וטורים:
מדוע חשוב לדבר את ה"בלתי מדובר" עם ילדנו? כאשר אירועי חיים קשים פוקדים את סביבת חייו הקרובה של הילד שלנו, אנחנו, המבוגרים סביבו, נשארים פעמים רבות "ללא מילים" אל מול עוצמת הרגשות, הכאב והפחדים - שלנו ושלו. דרך סקירה תיארטית והצגת תיאור מקרה, הדס אסולין שמאמה עוסקת בחשיבות הדיבור על הלא מדובר עם ילדינו ככלי לריפוי והחלמה.
מה לפסיכולוגיה המערבית יש להגיד על דרכי ההתמודדות של ערפה, רות ונעמי? מאמרה של ד"ר תורי גולדשטיין דן בדרכי ההתמודדות של שלוש הנשים במגילה, נעמי, רות וערפה, ומבקש להתבונן מפריזמה נשית על אבל ואובדן במגילה, ולנתחה על פי התפיסה היהודית ותפיסות פסיכולוגיות מודרניות - מפרויד, בולבי ואליזבת קובלר רוס ועד לתפיסות החדשות של ד"ר שמשון רובין.
השאלה החשובה ביותר שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו כהורים היא: איזה סוג של בן אדם אנחנו רוצים שהילד שלנו יהיה? אם אתם דומים למרבית ההורים, תגידו שאתם רוצים שהילדים שלכם יהיו אנשים טובים. אבל מה זה אומר להיות טוב לב? למה טוֹבוּת בכלל חשובה? לפניכם פרק מתוך הספר "מוצלחים", מאת ד"ר תומס ליקונה, בתוכו תמצאו תשובות לשאלות אלה.
מה היא היפנוזה? האם הטיפול בהיפנוזה מסוכן? לאיזה מצבים רפואיים ו/או נפשיים הוא יכול לסייע? רשימת הקריאה השבועית של פסיכולוגיה עברית מכילה מאמרים מרתקים העוסקים בטיפול בהיפנוזה, ונותנת מענה לשאלות רבות שעלו בכם - ולא ידעתם את מי לשאול.
ובפסיכובלוגיה
ד"ר ליאור גרנות - בקריאה מרגשת ואישית באנתולגיית השירה הלסבית העברית העכשווית - 'את כל הרצון' כמצע גילוי ובריאה של זהות לסבית, ושל 'אפשרות הפנייה אֶל אַתְּ' -
"וזה אולי המעשה הפוליטי המשמעותי של האנתולוגיה הזאת בכללותה: האמירה שאנחנו יכולות להיות מי שאנחנו, שאנחנו יכולות למצוא בספרות ייצוגים לאנחנו שאנו, ובאופן הזה – לגלף מתוך ה"אנחנו" הכללי את האני הפרטית, הייחודית – שלמה יותר, מודעת יותר, מכירה טוב יותר את עצמה".
ד"ר אמיר קלוגמן מראיין את ישי קיצ'לס, כותב, יוצר ומבקר קולנוע בעקבות אלבומו האחרון
"בתוך ישי קיצ'לס" ומשוחח איתו בין היתר על "חיי כתיבה" - האופן בו הכתיבה מלווה את החיים, חלק אינטגרלי מהם וקשורה לחלקים לא נשלטים ולא מודעים.
רות נצר צפתה בהצגה 'מותו של סוכן' בקאמרי, וכותבת בעקבותיה על 'האב, הבן ורוח השקר' -
"חיי זיוף אלו, חיי פרסונה שמנותקת מהעצמי האמיתי, מבוססים על תחושת תבוסה מכאיבה של האב, ווילי לומן , סוכן מכירות, שהוא מחפה עליה על ידי פנטזיות גרנדיוזיות של הצלחתו בעבר ובעתיד, והוא הולך ומתנתק מהמציאות. בדמיונו הוא מנהל שיחות הזויות עם אחיו המצליחן, שכביכול מצא יהלום בג'ונגל באפריקה, כדי לשאוב ממנו כוח, כשהוא מכחיש את מותו של האח. הוא לא יודע, וגם בניו אינם יודעים שאת היהלום נוכל למצוא אולי רק בג'ונגל של נפשנו".
ולסיום, במדור 'הרצאה בנעלי בית' תוכלו לצפות בהרצאות מהכנס מעורר ההשראה שנערך באונ' חיפה ועסק במבט פסיכולוגי על יצירתו של חנוך לוין, כמו גם בהצאה העוסקת באשפוז פסיכאטרי מקוון בבית המטופל.
אֲנִי אֵינֶנִּי כָּאן, אַתָּה שׁוֹמֵעַ?
אֲנִי אֵינֶנִּי כָּאן
אֲנִי עָצְמַת עֵינַיִם, אוֹטֶמֶת אָזְנַיִם, סוֹגֶרֶת רַגְלַיִם.
וְאִם מִישֶׁהוּ מִתְקָרֵב אֲנִי צוֹרַחַת, אַתָּה שׁוֹמֵעַ?
אֲנִי צוֹרַחַת אֲנִי אֵינֶנִּי כָּאן!
הַנְּשִׁימָה הִיא גַּל בָּא וְגַל שֶׁנָּסוֹג, אֲנִי יֶשְׁנָהּ שֵׁנָה עֲמֻקָּה
בִּפְקַעַת זוֹהֶרֶת שֶׁטָּוִיתִי מֵחוּטִים שֶׁל אוֹר
אֲנִי מְרַחֶפֶת בְּתוֹךְ הַפְּקַעַת
שֶׁהוֹפֶכֶת לְקַפְּסוּלַת שִׁגּוּר עַד שֶׁתֵּל אָבִיב נַעֲשֵׂית קְטַנָּה
וַאֲנִי יוֹצֵאת מִן הַמְּצָרִים
אֶל הֶחָלָל, וּבֶחָלָל יֵשׁ לִי סוֹף סוֹף שֶׁקֶט
אֲפִלּוּ הַמִּלִּים הַקּוֹדְחוֹת מִתְפַּזְּרוֹת, לְאוֹתִיּוֹת אֵין מִשְׁקָל
וְאִישׁ אֵינוֹ מִתְקַשֵּׁר
אָז אֲנִי מְכַבָּה אֶת הַפֶּלֶאפוֹן, וּמִסְתַּכֶּלֶת
מִתַּחְתַּי כַּדּוּר הָאָרֶץ
מִי שֶׁרוֹצֶה לִמְצֹא אוֹתִי בֶּאֱמֶת, שֶׁיַּגִּיעַ לְכָאן.
וְאַתָּה? מִי אַתָּה? מִי זוֹכֵר אוֹתְךָ מִכָּאן?
אַתָּה לֹא נָדִיב וְרָחָב כְּמוֹ יַבֶּשֶׁת
אַתָּה לֹא סוֹעֵר וְאַמִּיץ כְּמוֹ הַיָּם
אֵינֶנִּי רוֹאָה אוֹתְךָ עוֹד
וְאַתָּה אֵינְךָ נוֹגֵעַ לִי
אוֹ בִּי, אַתָּה לֹא כָּאן
יָדְךָ אֵינָהּ מַשֶּׂגֶת.
(אודיה רוזנק)
Photo by Drew Dizzy Graham on Unsplash
